[ו, א]
בחדש זיו -
הוא חדש אייר שהוא שני לחדשים, כי ניסן ראש לחדשים ונקרא זיו.
כמו שפירשו רבותינו ז"ל:

דאית ביה זיוא לאילני,

פירוש זוהר הפרחים והנצנים.

וכן תרגם יונתן:

בירח זיו נצניא.

למלך שלמה -
טעמו לשנה הרביעית לא לחדש השני שזכר הסמוך אליו וכמוהו רבים, כי בשנה הרביעית למלכותו החל לבנות, כן כתוב בדברי הימים ויחל לבנותו בשנת ארבע למלכותו.

ויבן הבית -
החל לבנותו.

[ו, ב]
ששים אמה ארכו -
כל הבית בין הדביר וההיכל, כי ארבעים אמה היה ההיכל באורך והדביר עשרים אמה באורך וכן ברוחב במדת הבית מרובע היה הדביר.

ושלשים אמה קומתו -
ובדברי הימים: והגובה מאה ועשרים.
והקרוב אלי בזה, כי על האולם לבד אמר שהיה גבהו מאה ועשרים והגובה הזה היה לו עם העליות שעליו, כי בספור מדות האולם אמר והגובה מאה ועשרים.

ועוד אמר שם: על האולם וגנזיו ועליותיו ואם העליות היו על כל הבית, כמו שנראה מדברי רבותינו ז"ל, יהיה מה שאמר שם והגובה מאה ועשרים עם העליות שעל הבית, והיה גבוה הבית מן הקרקע עד הספון, שלשים אמה וגובה העליות תשעים אמה.

[ו, ג]
והאולם -
נקרא בלשון המקרא, אולם מה שנקרא בלשון הגמרא בית שער.

ארכו על פני רחב הבית -
כי השטח הגדול במדה יקרא אורך והקטן רחב והנה אורך האולם לרחב הבית.

על פני הבית -
שלא היה משוך ממנו אלא היה דבק בבית, על פניו ועל רחבו צריך לומר זה.

[ו, ד]
חלוני -
כמו חלונים, כמו: נטעי נעמנים כמו נטעים אנשי מחקה על הקיר וזולתם רבים, כמו שכתבנו בספר מכלל.

שקופים אטומים -
תרגם יונתן:

פתיחן מלגיו וסתימן מלברא,

והוסיף בו עוד:

וחפן כלינסא בית אנחת רישי שירית ארזיא.

ובדברי רבותינו ז"ל:

בהפך זה שקופי אטומים שקופים מבחוץ ואטומים מבפנים, לא לאורה אני צריך, כלומר רחבים היו מבחוץ וצרים מבפנים, הפך מנהג העולם לומר שאינו צריך לאור העולם.

[ו, ה]
יציע סביב -
הוא הנקרא צלע ונקרא תא, ועשה סביב כל הבית סביב ההיכל וסביב הדביר מבחוץ, אלה התאים וקרא אותם צלעות, כי בשלשה שמות אלו נקראו ואחרי כן אומר איך בנה אותם עם קירות הבית סביב, ואמר כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה, רוצה לומר כי קיר הבית היה רחב מלמטה והלך ומצר כלפי חוץ כנגד התאים, לפיכך היציע התחתונה חמש באמה רחבה וקרוי התחתונה, שהוא קרקע התיכונה היה מונח מצד הבית על קיר הבית אמה אחת ועל אותה אמה לא היה בנין, כי חלל היציע התיכונה היה והוא קיר הבית היה מצר ממה שהיה למטה אמה אחת כל גובה היציע התיכונה, שהיה חמש אמות וזהו המגרעות שהוא אומר, שנתן לבית חוצה הנה התיכונה שש באמה רחבה עם האמה שמוספת ברחבה בקיר הבית וקרוי התיכונה, שהוא קרקע העליונה, שהיא השלישית היה מונח על קיר הבית אמה אחת, הנה העליונה שבע באמה רחבה כי שתי אמות מוספות ברחבה בקיר הבית, הנה קיר הבית בעליונה היה צר ממה שהיה למטה בתחתונה שתי אמות, וכל זה עשה כדי שלא יאחזו קורות התאים בקירות הבית בחורים שיעשו בקירות, אלא על המגרעות היו נתונות קורות התאים, כי לא יכלו לעשות חורים בקיר.

[ו, ז]
והבית בהבנותו -
זהו טעם למה שהקדים לבלתי אחוז בקירות הבית, לפיכך הוא צריך לתת מגרעות בקיר הבית, להניח שם ראשי קורות התאים כי לא יכלו לעשות חורים בקיר להנחת הקורות, כמו שעושין בשאר בנינים של חול, כי כל כלי ברזל לא נשמע שם בבית בהבנותו ואבני הקיר היו מדה אחת כלם, אם כן לא יתכן להניח שם חורים בבנין הקיר ולעשות שם החורים אחר בנין הקיר, גם כן לא יתכן כי לא נשמע כלי ברזל בבנין הבית, ולטעם זה הכניסו פסוק זה בין ספור התאים וספור פתחי התאים.

אבן שלמה מסע נבנה -
כמו שהסיעו אותן מן ההר ושם היו פוסלין אותן במדות גזית, אבל משהביאו האבנים לבית לא היו פוסלים מהם דבר, אלא היו בונים אותן שלמות כמו שהביאו אותן מן ההר.

ויש מרבותינו זכרונם לברכה שאמרו:

כי אף בהר לא היו פוסלין אותן בשום כלי ברזל אלא בתולע אחת הנקרא שמיר, וכשהיו נותנין אותו על גבי אבנים מתפתחות לפניו ואמרו והשמיר כמין שעורה הוא והיו נותנין אותו לתוך קנה של עופרת מלא מוכין ומלא סובין, ואם היה נותנו אפילו על ההר היה בוקעו, ובו היה שלמה חולק אבני כל בית המקדש.

ומי הביאו לשלמה?
הנשר הביאו לו מגן עדן, שנאמר: וידבר על הבהמה ועל העוף.

מה דבר לעוף?
שאל לו היכן השמיר קבוע, והלך הנשר והביאו לו מגן עדן, וזה אחד מן הדברים שהשליט הקדוש ברוך הוא הרך בקשה, ובו פסל משה אבני האפוד של משכן, ובו פסל את הלוחות הראשונות ולוחות האחרונות, וזה מדרך הקבלה היה אצלם מימי משה רבינו ואין להרהר אחריו.

[ו, ח]
פתח הצלע -
הצלע מלרע.

אל כתף הבית הימנית -
אינו אומר שהצלע היתה פתוחה לבית אלא אומר כי הפתח שהיה בין התחתונה לתיכונה היה לרוח דרומית של הבית, וכן מה שבין התיכונה לעליונה הפתחים היו לצד רוח דרומית של הבית, והנה אמר שהיו הצלעות פתוחות זו לזו, ועתה אומר במה היו עולים מזו לזו, לא במעלות אבנים ועצים אלא בלולים.

ובלולים -
כתוב בוי"ו עם הדגש, ובלול הוא עמוד חלול עשוי מעלות סביב והעולה בו עולה דרך היקף והיורד בו גם כן יורד דרך היקף.

וכן תרגם יונתן:

ובלולים – ובמסבתא,

וכן תרגם הפסוק:

תרעא דמחיצתא ארעיתא פתיח לעיבר ביתא מימינא ובמסבתא סלקין מן ארעיתא לעיליתא באורח מציעיתא.

ויש לפרש לול - ארובה, כלומר דרך ארובה היו עולים מזו לזו.

ובדברי רבותינו ז"ל:

לול הפתוח מבית לעליה.

אל השלשים -
אל היציע השלישית שהיא העליונה.
ואומר: השלישים בלשון רבים, כי רבים היו היציעים סביב כל הבית מחוץ משלש רוחות דרום ומערב וצפון.

[ו, ט]
ויבן את הבית -
בנה הבית וכלהו תחלה ואחר כך ספן אותה, כלומר כל קירותיו בנה תחילה ואחר כך הניח הקורות שהוא הספון.

גבים -
שתי תקרות קרה הבית התחתון הוא הנקרא גבים ולמעלה מאותה תקרה אחרת מארזים.

וכן תרגם יונתן:

וטליל ית ביתא בהנתוכון ועילא מנהון סדרא דריכפת רישי שריית ארזיא ושריית,

פירושו: קורות כמו בצל קורתי,
תרגומו:

בטלל שירותי,

ופירש גבים - כמו עשה הנחל גבים, שהוא חפירות והקורות ההם היו מצויירות בחתוכים בדמות גבים.
או יהיה פירוש כפה, שהיתה עשויה אותה תקרה כמין כפה.

וכן בדברי רבותינו ז"ל:

שלשה גובבין את הקומה,

ופירושו כמו כופפין.

ושדרות -
פירוש כי הארזים היו מונחים סדרים סדרים והתקרה התחתונה הנקראת גבים, היתה של ברושים ושלמעלה ממנה של ארזים.
וכן אמר בדברי הימים: ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים וזכר שמה התקרה התחתונה ולא זכר העליונה, שהיתה של ארזים.
והקרוב אלי עוד במלת גבים, שיהיה כמו הצלעות, כי צלעות הבהמות יקרא גב, כמו שאמר על גבי בהמה, וכן צלעות האדם כשיהיה כפוף, כמו שכתוב: על גבי חרשו חורשים וכאשר אמר: גבים כאילו אמר צלעות ברושים כמו שאמר בסמוך בצלעות ארזים בצלעות ברושים והלוחות הצרות שאינן רחבות, כמו האחרות יקראו צלעות שהם בדמות צלעות.

[ו, י]
ויבן את היציע -
כל יציע ויציע.

על כל הבית -
כמו עם כל הבית.
וכן: ויבאו האנשים על הנשים וזולתו, כי היציעים לא היו על הבית אלא סביב סביב.

קומתו -
זכר הנה היציע בלשון זכר ולמעלה זכרו בלשון נקבה היציע התחתונה, לפי שנקרא צלע והצלע הוא לשון נקבה.

ויאחז את הבית -
היציע אחז עם הבית בעצי ארזים והם קורות הארזים שהיו סמוכות על קיר הבית, ויהיה טעם ויאחז על המקרה ויהיה עובר לשלישי, או יהיה טעמו על היציע.

[ו, יא]
ויהי דבר ה' אל שלמה -
בעוד שהיה בונה הבית בא לו הנביא בשם ה' ואמר לו זה והנביא הוא אחיה השילוני.

[ו, יד]
ויבן שלמה את הבית ויכלהו -
פירש בנה הבית וכלהו קירותיו וקיריו ואחר כך בנה קורות הבית מבפנים והוא ההיכל.

[ו, טו]
בצלעות ארזים -
שלא תראה אבן הקיר, כמו שאמר בסמוך אין אבן נראה.

עד קירות הספון -
ועד הספון, כלומר כל הקירות מקרקע הבית ועד שמי קורה צפה עץ ארז מבפנים וסמיכות קירות הספון, ר"ל עד ראשי קירות הסמוכות לספון.

וכן תרגם יונתן:

מארעית ביתא עד כותליא וגו'.

[ו, טז]
ויבן את עשרים אמה מירכתי הבית -
כלומר העשרים אמה שלקח לצד אחד מירכתי הבית שהוא הדביר בנה אותן גם כן בצלעות ארזים מבפנים מן הקרקע, עד הקירות כמו שעשה לבית שהוא ההיכל.

מירכותי -
כתוב בסימן רבוי הנקבות עם סימן הזכרים וקרי מירכתי בסימן רבוי הזכרים לבד.

ויבן לו מבית לדביר -
אותו שהוא מבפנים בנה אותה לדביר להיותו קדש הקדשים, שהוא מקודש מההיכל ומהאולם.

[ו, יז]
וארבעים באמה -
עתה חלק הששים אמה שזכר למעלה במדת אורך הבית, כלומר עתה חלקם שאמר כי העשרים אמה היו דביר והארבעים היכל.

ופירש לפני –
לפני הדביר כי הדביר היה פנימי וההיכל לפניו.
וכן תרגם יונתן:

לקבליה,

ולמ"ד לפני ולמ"ד לדביר אינם משמשות להביא דבר אל העצם, אבל הם מורות על העצם כלמ"ד הרגו לאבנר והשלישי לאבשלום לאמות חמש, ומלת פני הוא תואר לדבר העומד לפני האחר ובמשקל זה תואר בפתח מוכיח אדם אחרי ולכילי לא יאמר שוע.

[ו, יח]
וארז אל הבית -
פירש אלה צלעות הארזים שהיה מצפה בהן הבית, מבפנים היו מצויירות במקלעות פקעים ופטורי ציצים.

מקלעת פקעים -
כמעשה קלעים ופקעים והם צורות פקועות שדה, או מקלעת פקעים סמוך לפקעים.
ופירש ציור פקעים כמו וקלע כרובים, שפירשו ציור צורת כרובים.

ויונתן תרגם :

מקלעת פקעים וגלף חיזו ביעין,

רוצה לומר כצורת בצים.

ופטורי ציצים -
פתוחים דמות ציצים ופרחים.

ופטורי –
כמו: פוטר מים ראשית מדון, שהוא כמו פותח ודגש ציצים תמורת הנח אשר בציץ, שהוא עי"ן הפעל.

[ו, יט]
ודביר בתוך הבית -
הדביר הנזכר שעשה אותו פנימי להיכל הכין אותו לתת שם הארון, לפיכך הדביר קדש הקדשים.

ומלת לתתן –
מקור, כמו לתת והנו"ן נוספת במקור לפעמים כמו באבדן מולדתי, השבות מחרון אפך כמו שכתבנו בספר מכלל, ואחר שנוספה בו הנו"ן היתה דגושה בו התי"ו הנוספת לחסרון הנו"ן למ"ד הפעל.

ומה שאמר הכין –
פירשו רז"ל:

כי שלמה צפה ברוח הקדש שסוף הבית ליחרב וחפר בקרקע הדביר ובנה שם מקום לגנוז בו הארון סמוך לחרבן הבית ובנה אותו במטמוניות עמוקות ועקלקלות, והניח אבן על פי המקום ההוא ועל האבן ההיא היה הארון מונח, ויאשיהו גנז הארון שם.

[ו, כ]
ולפני הדביר -
אינו אומר שהיה שם מקום אחר לפני הדביר זולתי ההיכל שהיה עשרים אמה ארכו, כי לא היה שם אלא ההיכל וההיכל ארבעים אמה ארכו ושלשים אמה קומתו והוא אומר עשרים אמה קומתו?!
אלא פירש ולפני כמו ולפנים, כלומר הדביר שהיה לפנים שעשה לתת שם הארון, היה שם עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשרים אמה קומתו ומצאנו לפני, שהוא כמו לפנים כמו חלוני שקופים כמו חלונים, נטעי כמו נטעים.

ועשרים אמה קומתו -
והנה אומר למעלה על כל הבית: ושלשים אמה קומתו?!
ואם נאמר שהדביר היה שפל מן ההיכל, הלא כשאמר מדת הבית ששים ארכו הדביר בכלל, וגם כן כשאמר: ושלשים אמה קומתו הדביר בכלל.

ויש מפרשים:

מה שאמר ועשרים אמה קומתו, מה שהיה מצופה זהב וזהו שאמר אחריו ויצפהו זהב סגור, כי עשרים אמה בגובה צפה הקירות זהב והעשר אמות העליונות צפה באבן יקרה בלשם שבו ושוהם וספיר ודומיהם, מן האבנים הטובות, וזהו שאמר בדברי הימים ויצף את הבית אבן יקרה וזה לתפארת ואחר כך אמר: ויצף את הבית זהב נראה כי שני צפויים היו על הקירות

וזהו הפירוש הנכון.

ורבותינו ז"ל הקשו אלה הפסוקים ותרצו:

כי קא חשיב משפת קנים ולמעלה קא חשיב.

זהב סגור -
כתרגומו:

דהבא טבא.

ויצף מזבח ארז -
תרגום:

וחפא מדבחא נסרין דארזא,

צפה את המזבח בנסרים של ארז ועל מזבח הקטרת אמר ולא אמר על המזבח מה היה קודם, שצפהו בנסרים של ארז.
ואפשר שהיה מאבנים וזה אינו מזבח שעשה משה, כי אותו היה של עצי שטים מצופה זהב, וכתב ספור המזבח עם הדביר, לפי שהיה מכוון כנגד פתח הדביר.

[ו, כא]
ויעבר ברתוקות זהב -
תרגם:

בריחין עברין,

ורתוקות –
כמו שלשלאות וענין זה, כי כותל היה לפני הדביר מבדיל בין הדביר ובין ההיכל במקום שהיה בו משכן הפרכת ורחב כותל זה אמה ואמה, כי באותו כותל שהיה לפני הדביר נתן בריחי זהב וצפה הכל והכותל זהב.

[ו, כב]
ואת כל הבית צפה זהב -
ובדברי הימים שבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים ואמר כי לטוח קירות הבתים טעמו לשלשת אלפים ככרי זהב שזכר.
או טעמו על הכסף ופירוש לטוח שאר הבתים חוץ מן ההיכל.

ובדברי רז"ל:

לטוח קירות הבתים - וכי כסף היה והלא זהב היה?!
אלא למה קורא אותו כסף?
שהיה מכסף לכל בעלי זהבים.

וכל המזבח אשר לדביר -
סמך המזבח לדביר ואף על פי שלא היה בתוכו אלא בהיכל היה השלחן, לפי שהיה מכוון כנגד פתח הדביר, כי בהיכל היה השלחן בצפון משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה.
ומנורה בדרום משוכה מן הכותל שתי אמות ומחצה.
ומזבח הקטרת ממוצע ביניהם ומשוך קמעא כלפי חוץ וזה מכוון כנגד פתח הדביר ומפני זה סמך המזבח לדביר ואמר: המזבח אשר לדביר.
ומה שאומר וכל - לומר כי קירותיו וגג הכל צפה זהב.

[ו, כג]
עצי שמן -
תרגומו:

אעי דזיתא,

ואין לשאול איך שחת מעצי מאכל לצורך מלאכה, יש לומר כי כרת הזיתים הזקנים שאינם עושים פירות וכן בעצי מערכה שהיה בהן מעצי תאנה ועצי דקל.
אמרו רז"ל:

מאותן שאינן עושים פירות.

ויש לפרש עצי שמן - מין ממין הארז יוצא ממנו שמן שעושין ממנו הזפת, לפיכך נקרא עץ שמן, כי הנה מצאנו בעזרא שאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן, נמצא עץ שמן אינו עץ זית.

[ו, כז]
וכנפיהם אל תוך הבית -
כי הכנפים הקצויות היו נוגעות אל הקירות, כמו שאמר זאת לקיר דרומי וזאת לקיר צפוני, כי פניהם כנגד ההיכל כמו שאומר בדברי הימים ופניהם לבית והכנפים האחרות שהיו תוכיות, זהו תוך הבית שאמר, כי כלם היו תוך הבית אלא שאלה קצויות ואלה תוכיות, והתוכיות היו נוגעות כנף כרוב זה לכנף כרוב זה, והנה בין ארבע הכנפים עשרים אמה כמדת הבית וגופות הכרובים תחת הכנפים הם, ואין צריך להיותם עומדת בנס.

[ו, כט]
מסב -
שם במשקל מצר, ופירש כמו סביב.

קלע -
שם במשקל פעל ופירושו ציור, ר"ל כי סביב הבית צייר ציורים כרובים מפותחים, לא שהיו בולטין.

ותמרות -
צורת תמרים.

מלפנים ולחיצון -
מלפנים הוא הדביר ולחיצון הוא ההיכל ואמר כי בכל קירות הבית סביב עשה אלה הציורין בדביר ובהיכל, וכן פירש לפנימה ולחיצון, שצפה קרקע הדביר וקרקע ההיכל זהב.

[ו, לא]
ואת פתח הדביר -
כמו ולפתח הדביר וכן עשה את דמו כמו לדמו.

וכן תרגם יונתן:

ולתרע בית כפורי.

האיל מזוזות חמשית -
האיל - הוא הסף העליון.
והמזוזות - הם אשר מפה ומפה אשר הסף סמוך עליהם.

ואומר כי איל הפתח ומזוזותיו היו בתכונת חמישית, שהיתה המזוזה חמש צלעות זו לפנים מזו, וכן המזוזה האחרת, וכן האיל.

ויונתן תרגם:

אילא וספוהי מטקסין,

ולדעתו יהיה ענין הפסוק כן, כאילו אמר האיל והמזוזות היו חמושים.

תרגום:

חמושית מטקסין,

כמו חמושים.

וכן תרגום:

ומדדו את תכנית – טקוס.

[ו, לב]
ושתי דלתות עצי שמן -
ושתי דלתות עצי שמן שאמר שעשה לפתח הדביר קלע עליהם מקלעות כרובים כמו שעשה לקירות וי"ו וקלע כוי"ו וישא אברהם את עיניו נרדם ורכב וסוס וזולתם.
או יהיה פירושו כמשמעו, ומה שאמר ושתי דלתות עצי ברושין, אחר שאמר ושתי דלתות עצי שמן, בא לומר כי ארבע דלתות היו לפתח הדביר וכן לפתח ההיכל.

וכן אמר בבנין יחזקאל: ושתי דלתות, להיכל ולקדש ושתי דלתות לדלתות.
ופירשו רז"ל:

החצונות נפתחות לתוך הפתח, לכסות עביו של כותל והפנימית נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות, שכל הבית היה טוח בזהב חוץ מאחרי הדלתות, ואף על פי שהיו הדלתות לפתח הדביר היה שם גם כן פרוכת, כמו שאומר בדברי הימים: להיות מסך לפתח, לפי שלא היו הדלתות נסגרות שהרי בדי ארון נתונים על פני הדביר, א"כ הפרכת היה מסך לשער הדביר.

וירד על הכרובים -
ואחר שאמר צפה זהב, למה אמר אח"כ וירד?!
אלא שלא תאמר כי צפה הכל זהב ולא נראו הצורות כמו שהיו קודם צפוי הזהב, כן היו אחר כך כי רדד הזהב על הצורות.

ותרגום:

וירקעו – ורדידו.

[ו, לג]
וכן עשה -
על המזוזות הוא אומר שעשה מזוזות פתח ההיכל עצי שמן, כמו שעשה לפתח הדביר, אבל דלתות פתח ההיכל היו עצי ברושים.

מאת רביעית -
כמו שפירש חמישית, שהיו במזוזה חמש צלעות זו לפנים מזו ובמזוזה פתח ההיכל היו ארבע זו לפנים מזו.

ופירש מאת - כי רביעית תואר לתכונה כמו שפירש חמישית גם כן תואר לתכונה, ומאת דבק עם התכונה, כאילו אומר עשויה מתכונה רביעית וכן גם מאת זה תצאי, כמו מזה.

ויש לומר עוד: שהיא מענין רביעית לוח, כי מצאנו במשנה ורביעית של ארז על גביהן ופירש לוחות ואומר כי המזוזה לא היתה גוף אחד מקשה, אבל היתה מלוחות מדובקות זו לזו.

ויונתן תרגם:

מן ארבעה סיטריהון מרבעין,

אומר כי המזוזות היו מרובעות בארבע זויותיהן ולענין זה נוכל לפרש חמישית, כי למזוזות היו חמש פאות לכל מזוזה ומזוזה ולמזוזות ההיכל ארבע.

[ו, לד]
שני צלעים -
שני צדי הדלת הצד הפנימי והצד החיצון היו עשויין מעשה גלילים בציור וכן הדלת השנית.

קלעים -
כמו צלעים.
וכן תרצדון כמו תרקדון ועוד קלע עליהם כרובים ותימורות וכבר פירש וקלע שהוא כמו וצייר ומקלעות כמו ציור.

ויונתן תרגם:

תרין צירין דדשא חדא סגלגלין ותרין צירין דדשא תניתא סגלגלין,

תרגם:
קלעים –
כמו צלעים, כמו שפירש ורגם אותם כמו: ציר הדלת.

[ו, לה]
מיושר על המחקה -
כמו שאמר למעלה וירד על הכרובים ועל התמורות את הזהב, כך אמר הנה שלא תאמר וצפה זהב ולא היו נכרות הצורות אלא הזהב היה מיושר ומונח על המחקה ועד הצורות, כמו שהיו שוקעות או בולטות הזהב מצפה אותם והצורות הם נראות כבתחלה, אבל היו מצופות זהב

וכן תרגם יונתן:

מכבש על צורתא.

[ו, לו]
ויבן את החצר הפנימית -
היא החצר הנקראת ג"כ עזרה וקראה פנימית, לפי שהיתה פנימית להר הבית.

כרותות -
קורות ארזים כרותות וחטובות היטב לשומם בכותל והיו שלשה הטורים מאבן גזית והאחד מקורות ארזים.

וכן תרגם יונתן:

כרותות מריש,

ובדברי רז"ל:

על מריש הגזול שבנאו בבירה.

[ו, לז]
יוסד -
משנה הרביעית למלכות שלמה הוחל בנין הבית, וזהו יוסד שבנו יסודו.

בירח זיו -
כמו שכתוב למעלה.

[ו, לח]
בירח בול -
הוא מרחשון, כמו שאמר הוא החדש השמיני ונקרא כן, מפני הגשמים שמתחילין בו ענין מבול.

ובדברי רז"ל:

בירח בול שבו העלה נבל והארץ עשויה בולות בולות וירח שבו בוללין לבהמה מתוך הבית, כלומר שמאכל הבהמה כלה מן השדה.

ודעת יונתן בזה שתרגם:

בירח - מיסף אבביא.

ויבנהו שבע שנים -
בשבע שנים ואחר שאמר: ובשנה האחת עשרה כלה הבית, מה היה צריך לומר ויבנהו שבע שנים, שלא תאמר שנתעצל בנתים מהבנינים ולא התעסק כל שבע שנים בבנין, לפיכך חזר ואמר: ויבנהו שבע שנים.