[יד, ב]
ולא ידעו כי את אשת ירבעם –
אמר זה כי נתבאר לו שאחיהו שנאהו על שסר לבו מאחרי ה'.

[יד, ג]
עשרה לחם ונקודים ובקבוק דבש –
אמר זה להביאו תשורה לאיש האלהים, כי כן היה מנהגם כמו שנזכר בענין שאול, והנה נקודים הוא פת יבש מתובל בתבלין ובקבוק הוא פייאשקו בלע"ז .

[יד, ד]
כי קמו עיניו משיבו –
רוצה לומר, שפסק ראות עיניו מרוב שיבתו.

[יד, ט]
ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך –
זה לאות כי לא חטא שלמה, כי אם על שהעלים עיניו מנשותיו שעשו אלהים אחרים, כי אם עשה שלמה זה, לא יצדק מה שאמר הנביא בזה המקום.

ואותי השלכת אחרי גוך –
רוצה לומר, שהשלכת אותי לאחוריך, לבלתי פנות אל דבר ממצותי.

[יד, י]
והכרתי לירבעם משתין בקיר –
שלא ישאר לו שום זכר כי הזכר לבדו יוכל להיות משתין בקיר.

עצור ועזוב בישראל –
רוצה לומר שיכרית לו עצור ועזוב והנה העצור - הוא מה שהוא בידו והעזוב - הוא מה שהפקיד ועזב ביד זולתו.

כאשר יבער הגלל עד תומו –
אמרו רבותינו ז"ל: כי הגלל הוא השן והרצון בו: כי השן האוכלת תבער המאכל עד תומו. ולפי דעתי שהרצון בו: כאשר יבער הרוח המגלגל, שיבער כל מה שיפגוש במקום שהוא סובב ועולה משם, כן יבער השם יתברך אחרי ירבעם עד תומו.

[יד, יב]
בבאה רגליך העירה –
הוא כמו בבוא רגלך והרצון בזה, בבא רגלך העיר אשר הנער בה, והעיר היא תרצָה, תקומי ותלכי לביתך ותמצאי אז הילד מת, והנה זה אות חזק על אמתות הנשאר מהנבואה הזאת, כי כבר יתחלף עת באה העיר בבחירתה, כי תוכל ללכת במהירות או במתון. או תוכל להתעכב בדרך, אך על כל פנים רצה לאמת זה האות, שבבואה לתרצה תקום תכף ותלך לביתה ואז תמצא העניין כמו שאמר הנביא, כי אם תאמר לא אשוב לביתי עוד לא ימשך מזה שלא ימות בנה, אך ימות אחר העת שתוכל ללכת בו בביתה, מעת בא רגליה העיר ההיא.

[יד, יג]
יען נמצא בו דבר טוב אל ה' אלהי ישראל –
רוצה לומר שאין בבית ירבעם שימצא בו דבר טוב לה' זולת זה, ולזה רצה השם יתברך לעשות לו טוב קצת והוא שיבא אל קבר וספדו לו כל ישראל, אך מהשאר לא יבא אחד אל קבר. והנה לא פירש אי זה דבר טוב נמצא בו לה'; וראוי שתדע שנמצאו בו דברים רעים רבים, שלולי זה לא היה זה הגמול לבד ראוי לו, אך יהיה ראוי שימשוך אחרי אביו ומה שידמה לזה מהטובות.

[יד, יד-טז]
אשר יכרית את בית ירבעם זה היום –
רוצה לומר, שהמלך ההוא יכרית את זרע ירבעם זה הנמצא לו היום, שלא תחשבו שיאריך לו השם הרעה עד עבור הדור הנמצא לו בביתו.

ומה גם עתה –
רוצה לומר ויכרית גם כן מה שיולד לו עוד מהבנים גם עתה.

[יד, טו]
והכה ה' את ישראל וגו' –
הגיד כי בעבור חטאת ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל, יענש ישראל בכללו, ויהיה קיומם על אדמתם חלוש מאוד כקיום הקנה במים, שינוד במעט מהסבות, כן תנידם סיבה חלושה, עד שבסוף הענין יעקור השם יתברך ישראל מעל אדמתם ויפיצם מעבר לנהר - הוא נהר גוזן לפי מה שאחשוב, וזה היה על יד מלך אשור בשני פעמים:
בפעם הראשונה - הגלה מה שהיה מהם מעבר לירדן כמו שנתבאר בספר דברי הימים והם שני השבטים וחצי השבט.
והשאר - הגלה שם גם כן בימי הושע בן אלה.

[יד, יז]
היא באה בסף הבית והנער מת –
רוצה לומר תוך מזוזת ביתה אז מת הנער, כמו שאמר לה אחיה. והגיד שלא נתעכבה בהיותה בתרצה, אך בבואה שם באה אל ביתה, כמאמר הנביא.

[יד, כא]
ושם אמו נעמה העמונית –
כתב זה בספור דברי רחבעם שני פעמים, להודיע כי היות אמו עמונית היה סיבת חטאו, כי גדל על מנהגיה1 והיא היתה עובדת ע"ג לעת זקנת שלמה, כמו שקדם בסוף ספר דברי הימים.

[יד, כב]
ויקנאו אותו –
רוצה לומר ויכעיסו אותו בעבודת ע"ג.

[יד, כג]
ויבנו גם המה להם במות –
הנה אמר זה כי כבר נאסרו הבמות מעת שנבנה בית המקדש, ולזה חטאו בזה אף על פי שיזבחו להם לה'.

ומצבות –
הנה הזהירה התורה גם כן שלא להקים מצבה אפילו לשם יתברך, שנאמר: לא תקים לך מצבה.

ואשרים –
הנה דבר האשרה ידוע וידמה כי אשרים הם אלילים בעלי אשרה, והנה עשו הבמות על כל גבעה גבוהה, ללכת בחקות הגוים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל; והאשרים הניחו תחת כל עץ רענן, כי עשו אשרה מהעץ ההוא.

[יד, כד]
וגם קדש היה בארץ –
אחשוב כי קדש הוא בזה המקום המוכן למשכב זכור, ולזה אמר: עשו ככל תועבת הגוים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל.

[יד, כח]
והשיבום אל תא הרצים –
הנה הרצון בתא מבוא פורט"ני בלע"ז. והנה היה מביא אותם לשם כדי שיהיה יותר נשמר.