[טז, ד]
המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים -
רוצה לומר, שלא יבא אחד מהם אל קבר.

[טז, ז]
וגם ביד יהוא בן חנני -
רוצה לומר, כי היה עוד דבר ה' על ידו אל בעשא ואל ביתו שיהיה כבית ירבעם על לכתו בדרך ירבעם, ועל אשר הכה אותו, וזה מה שהוסיף בזאת הנבואה השנית. ועל זה התעורר להרוג אדניו ולזה לא נענש על הריגתם, אך נענש על לכתו בחטאת ירבעם ועל החטיאו את ישראל.

[טז, ט]
שר מחצית הרכב -
הנה היו שרי הרכב שנים, וזמרי היה אחד מהם. והנה שלם השם לבעשא מדה כנגד מדה, כי הוא הרג את בית ירבעם בעת היותם צרים על גבתון אשר לפלשתים, והוא גם כן בעת שהיו ישראל חונים על גבתון אשר לפלשתים, הרג זמרי את כל בית בעשא ומשפחתו ורעהו.

[טז, טו]
והנה מלך זמרי שבעת ימים, ובאותן הימים הלך בחטאת ירבעם ומת בחטאתו אשר חטא, ותיכף המליכו העם את עמרי שהיה שר צבא על ישראל. ואף על פי שנתחדש לו אחר זה מחלוקת על המלכות בסיבת תבני בן גינת, הנה נחשב המלכות לעמרימעת שהמליכוהו עליו תחילה שהיה בשנת שבע ועשרים לאסא, ונחשבה השנה היא לעומרי, ומת בשנת שלושים ושמונה לאסא, ונחשבה לו השנה ההיא, ולזה אמר כי מלך עמרי שתים עשרה שנה ומאלו הי"ב שנה מלך שש שנים שלמות בתרצה, וזה כי בשנת שלושים ואחת לאסא מלך יהודה מת תבני ומלך עמרי על ישראל בכללם, רוצה לומר, עשרת השבטים. והנה היה כל זמן מלכותו שתים עשרה שנה כמו שזכרנו, ובתרצה מלך שש שנים שלמות, שיש מסוף שלושים ואחת לאסא עד ראש שלושים ושמונה.

[טז, כד]
ויקן את ההר שמרון –
רוצה לומר, ההר שבנה בו עיר שמרון ולפי שהיה שם אדני ההר שמר, קרא שם העיר שמרון, וזה לאות כי היה שם עיר שמה שמרון קודם זה אך עתה בנאה עמרי.

[טז, כה]
וירע מכל אשר לפניו –
ידמה שהלך בחטאת ירבעם כמו שספר, והוסיף עוד לחטוא חטאים אחרים. ואפשר עוד שאמר שהרע מכל אשר לפניו מפני לכתו בכל חטאת ירבעם, כי היה ראוי שיקבל מוסר מפני מה שראה מבית בעשא ובית ירבעם; ולפי שלא קבל כלל מהמוסר מפני זה להעיר מעט מחטאת ירבעם, הנה ראוי שיאמר שהרע מכל אשר לפניו, ויעיד שהענין כן מפני אמרו: וילך בכל דרך ירבעם בן נבט.

[טז, לא-לג]
ויהי הנקל לכתו בחטאת ירבעם -
רוצה לומר, כי חטאת ירבעם היו קלים ונקלים בעיניו, אך הוסיף על החטאים האלו ולקח לאשה את איזבל, והיא היתה בת אתבעל מלך צידונים. והנה אפשר שהיה שם המלך ההוא אתבעל או יהיה הרצון בזה, בת אתבעל בת מלך צידונים ותהיה מלת בת מושכת עצמה ואחרת עמה, רוצה לומר, שנשאה בהיותה בת אתבעל והוא אלהי צידונים, והרצון בו שלא נתגיירה. וכמוהו אמרו: ובעל בת אל נכר. ולא די לו בזה, אבל גם הוא הלך ועבד את הבעל שהיתה עובדת לו איזבל והשתחוה לו ואחר זה בנה מזבח לבעל בבית הבעל אשר בנה בשמרון, ועשה עוד אשרה לבעל ועוד הוסיף אחאב לעשות להכעיס את ה' אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו.

[טז, לד]
בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה -
רוצה לומר, כי בימיו בנה חיאל שהיה מבית אל את יריחו, ונתאמת מה שקלל יהושע אשר יבנה את יריחו כי כאשר יסדה מת אבירם בכורו ומתו כל בניו עד צעירו שמת כאשר הציב דלתיה, ואע"פ ששמע אחאב זה לא התעורר לירא את ה' אך שקד על חטאתיו.