חלק שני
ויתחתן שלמה את פרעה וגו' עד וימלוך רחבעם בנו תחתיו.

[ג, א]
ראוי שתדע, כי שלמה נתחתן את פרעה אחר שנתגיירה בתו, ועם זה היה בזה הענין יציאה קצת מדרכי התורה, כי לא התירה מהם לבא בקהל כי אם דור שלישי.

ויביאה אל עיר דוד –
היא ציון.

ואת בית ה' ואת חומת ירושלם סביב –
הנה היה ראוי לבנות חומה סביב ירושלם לקדש מה שבתוכה, כי הרבה מן הקדשים לא היו נאכלים כי אם לפנים מן החומה, אחר שנבנה בית ה' שם, כמו הענין במעשר שני ובבכורים ופסח ובכורות ומה שדומה להם, לפי מה שנתבאר בתורה.

[ג, ב]
רק העם מזבחים בבמות כי לא נבנה בית לשם ה' עד הימים ההם –
זה ממה שיורה כי בין המנוחה והנחלה הותרו הבמות, רוצה לומר, בין משכן שילה ובין בית עולמים, אך אחר זה נאסרו כיון שנבנה בית לשם ה'.

[ג, ג]
רק בבמות הוא מזבח ומקטיר –
להגיע אליו הנבואה; כי יש בהעלאת העולות רושם בהגעת הנבואה, כמו שנתבאר בפרשת בלעם. וכבר נתננו הסיבה בזה במה שבארנו מדברי התורה בפרשת נח, ולזה זכר שהעלה שלמה אלף עולות בבמה אשר בגבעון, ושם נראה לו ה' יתברך בחלום הלילה ואי אפשר שיצויר, לפי מה שהתבאר מטבע השכל האנושי בהשגת המושכלות.

[ג, יב]
נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך –
אחשוב כי רמז על זה שחכמתו תהיה גדולה מחכמת דוד ומחכמת המלך הבא אחריו, או שחכמתו תהיה גדולה מחכמת כל בני הדור שהיו לפניו ומכל הבאים אחריו; כי הוא דבר זר מאד שלא ימצא אחריו בעת מהעתים חכם כמוהו, האלוהים אם לא שנתן לו ה' יתברך מהחכמה האלהית בדרך המופת, מה שלא יתכן השגתו לאחר; ולא אשער איך יתכן שיצויר זה. והנה יתבאר ממה שיבא קצת ביאור, שהענין הוא כמו שבארנו, כי ספר שהיתה חכמתו למעלה מחכמת האנשים רמוז אליהם, והם: איתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול.

[ג, טו]
ויעמוד לפני ארון ברית ה' וגו' –
הנה עשה זה לתת תודה לה' יתברך, על מה שייעד לו מהטוב.

[ג, טז]
שתים נשים זונות –
אחשוב שהיו פונדקאות ומוכרות מזון, כטעם רחב הזונה; ואפשר שהיו מפקירות עצמן. והנה התחכם שלמה להבהילם בזה הענין, כדי שיתבאר מדבריהן מי היא אמו; כי אשר תחמול יותר על הבן החי יתבאר בלי ספק שהיא אמו.