[ו, א]
בשנה הרביעית בחדש זיו הוא החדש השני למלוך שלמה על ישראל וגו' -
רוצה לומר, כי בשנה הרביעית למלוך שלמה על ישראל, בחדש השני ממנה והוא חדש אייר, החל שלמה לבנות הבית; וכן כתוב בספר דברי הימים.

[ו, ב]
והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו -
הנה זה הבית כלל מקום קדש הקדשים ומקום הקדש; והנה מקום קדש הקדשים היה לפנים לפאת מערב, אוכל מזה הבית עשרים אמה, ושם היה ארון ברית ה' והארבעים אמה הנשארות הם מקום הקדש, ושם היה השולחן והמנורה ומזבח הזהב; ובזה היחס גם כן היה דבר המשכן שעשה משה.

[ו, ג]
והאולם על פני היכל הבית –
רוצה לומר, לצד המזרח ממנו; והנה היה ארכו דבק לרחב ההיכל, שהוא עשרים אמה, והיה נמשך ברחב עשר אמות, עד שהיה הארך בין האולם וההיכל והדביר שבעים אמה, ועשרים אמה רחב.והנה קומת האולם נתבאר בספר דברי הימים, שהיה מאה ועשרים אמה והוא כפל גובה הקדש וקדש הקדשים.

[ו, ד ]
ויעש לבית חלוני שקופים אטומים –
פירשו רז"ל, שהיו רחבים מבחוץ וצרים מבפנים, להורות שאינו צריך לאורה אלא כי זה דרך דרש הוא, כי כבר התבאר במופתים הנדסיים, כי מפני היות החלונות רחבות מבחוץ והולכות בשפוע ירבה יותר האור בבית יותר ממה שהיה בו מהאור, אם לא היו רחבות מבחוץ. והנראה בעיני, שאלו החלונות לא נעשו אלא לנוי ולחזק הבית, וזה כי כבר נעשה צורת חלונות נמשכים זה לזה. והיו בהם המשקופים כאילו היה דעתם לעשות חלונות ואחר זה היו ממלאים חללם מאבני הבנין והיו אטומים. וכן נהוג בבניינים היפים מאד והחזקים, או אפשר שהיו אטומים אחר זה מגשם
ספיריי, לא ימנע מהכנס האור בבית, ו רוצה לומר, לש בלע"ז.

[ו, ה-ו]
ויבן על קיר הבית –
הנה הרצון ביציע כמו תא בשקלמי בלעז, או פורטגי. והרצון בזה, שהוא בנה אצל קיר הבית סביב לרוח מערב וצפון ודרום יציע, ועשה סביב צלעות מקורות ארזים לבנות עליהם היציע; ואלו הקורות היו סביב הבית ולא היו נכנסות בו, כדי שלא ינקבו הכתלים. ולזאת הסיבה היה רוחב היציע התחתונה חמש באמה, כי כן היה הרוחב מחוץ כותל בית הקודש וקודש הקודשים; ולא הוגבל בזה המקום אורך היציע, אבל היו שם שלושה יציעים זה על זה:
היציע התחתונה – היתה רחבה חמש באמה,ואחרי כלות גובה נכנס בכותל אמה אחת, לקרות שם היציע התחתונה ולעשות על התקרה קרקע היציע התיכונה; וזה היה רוחב שש אמות, מפני האמה הנוספת, מפני המגרעת שהיה לכותל מבחוץ, כדי שלא תאחז התקרה בקירות הבית, ולא יצטרכו לנקוב בכתלים.
ואחר כלות גובה היציע התיכונה, כנס אמה אחרת בבנין הכותל, ושם הניח ראשי הקורות לקרות שם התקרה לתיכונה, שהיא קרקע העליונה, והיא רחבה מלמעלה שבע אמות עם האמה הנוספת ממגרעת קיר הבית. והוא מבואר, כי מפני שהיה רוחב היציע העליונה שבע אמות, הנה יחויב שיהיה אורך כל תא מוסיף על שבע, כי האורך הוא יותר גדול מהרוחב. ואלם הקומה הייתה חמש אמות, כמו שזכר אחרי זה.
והנה מה שעמדו עליו בחוש רז"ל (כך משתמע ממשנה מדות ד,ג) מבנין בית שני, הנה אורך כל תא שתים עשרה אמה מהצפוניים ומהדרומיים, ובכלל לא הוגבל זה בזה המקום, כי לא היה זה מהעניינים המכוונים בעצמם בבנין זה הבית. ולזה לא היה מזה דבר בבנין המשכן שעשה משה.

[ו, ז]
והבית בהבנותו וגו' -
רוצה לומר, הבית שנבנה היה אבן שלימה; האבן הבאה שמה כמו שהסיעוה מהמקום שפסלוה, לא תצטרך שום תיקון אחר, ולזה לא נשמע בבית קול מקבות וגרזן וכל כלי ברזל לסתת האבנים.

[ו, ח]
פתח הצלע התיכונה אל כתף הבית הימנית -
יקרא הצלע התיכונה – התקרה שהייתה תוך היציעים, והיא התקרה התחתונה; ואמר שהיא פתחה לצד דרום הבית; וקרא גם כן תיכונה התקרה השנית שהיא על התקרה התחתונה, כי היא תיכונה לאשר למעלה ממנה. והנה שיהיה פתחו לצד דרום, להעיר שפני היציע שהם שם, כמו שהיו פני המזבח לצד דרום.
ובכלל, הנה לפי הנראה, פתח אחד בלבד היה שם להיכנס ממנו אל היציעים, והיא לפאת דרום הבית כמו שזכרנו. ומשם ייכנסו אל כל היציעים התחתונים.

ובלולים יעלו עד התיכונה -
ידמה שהיה שם כמו עמוד עגול בו מעלות מקיפות, יעלו בו סביב עד שיעלו על היציע האמצעי. ובכמו זה גם כן יעלו בו מהאמצעי על היציעים השלישיים, והם העליונים; והנה זה הבנין יחייב שהיה למעלה נקב עגול בדמות ארובה, יכנסו ממנו בעלייתם על היציע. והלולים כולם היו גם כן לפאת דרו הבית, באופן שפני כל היציעים היו לפאת דרום מהבית

[ו, ט]
ויבן הבית ויכלהו וגו' -
רוצה לומר, כאשר בנה כותלי הבית וכלה ביינו, ספן וכסה הבית מהתקרה עשויה גבים. והוא היה מעצי ברושים, כאומרו והוא היה בספר דברי הימים ואת הבית הגדול חפה עצי ברושים. והיה בצורת גבים שהם בורות מרובעים, הוא מבלאט בלעז, ולכל חתיכה וחתיכה מהם יש לה שפתיים סביב מקורות מצוירות כמו שיזכר אחר זה. ולזה תדמה כל חתיכה וחתיכה כמו גבא. והנה זה הכיסוי היה לעשרים אמה מקומת הבית, כדי שיהיה זה מתייחס לבנית המשכן. כמו שנזכר אחר זה.
ולפי שקומת הבית היתה שלשים אמה כמו שקדם, הנה יהיה אמרו ושדרות בארזים רומז אל תקרה שנית, היו בה קורות ארזים. והנה היתה התקרה התחתונה לעשרים אמה גובה כי בזה יהיה כפלו באורך וברוחב ובעומק וכמו שהיה במשכן שעשה משה כסוי יותר מאחד כן היה בזה הבנין.

[ו, י]
ויבן את היציע על כל הבית –
רוצה לומר, שכבר בנה היציע אצל כל הבית והיה חמש אמות קומת כל יציע, והנה היציע אחז את הבית בעצי ארזים שעליהם היתה התקרה, והם היו מונחים על המגרעות שנתן לבית, כמו שקדם; או ירצה בזה, שהתקרה העליונה לבית אחזה הבית בעצי ארזים והבאור הראשון הוא יותר נאות, לפי מה שאחשוב.

[ו, יא]
ויהי דבר ה' אל שלמה לאמר –
לפי שאמר אחר זה: וירא ה' אל שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון למדנו שזאת הנבואה לא באה לשלמה בעצמו ואמנם הודיע לו ה' יתברך על יד נביא בעת שהיה בונה הבית.

[ו, יד-יז]
ויבן שלמה את הבית ויכלהו –
רוצה לומר, אחר שבנה אותו באופן הנזכר וכלה חפויו וקרויו, בנה את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים לכסות בנין האבנים; כסה אותן הקירות מבפנים בנסרים וקורות ארזים עד עשרים אמה שהיה שם הקרוי התחתון, וקרקע הבית צפה בצלעות ארזים; וזה אמנם היה בבית שהוא ההיכל. ואמנם מירכתי הבית, שהם לפאת המערב והם עשרים אמה שהיה שם הדביר וקדש הקדשים, צפה גם כן ארז מן הקרקע ועד הקירות וזה בנה לו מבפנים לדביר להיות קדש הקדשים. ואולם הבית שזכרנו ראשונה אשר חפה קרקעו עץ הוא ההיכל שהיה לפנים מן האולם.

[ו, יח]
וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים –
הנה הפקעים הם בצורת ביצים מפני ראשיהם חדים; והנה מקלעת מענין השלכה והוצאה, כטעם: יקלענה בכף הקלע. והטעם, שכבר היה מצוייר בארזים מבפנים, בדמיון הוצאת הצמחים אלו הפקעים בעת אשר הם מתחילים להציץ ציץ, כי בראשונה יהיו כמו פקעים, והם כמו ביצים ששני ראשיהם חדים, ואחר זה יפריח מהשרש כמו גביעים משוקדים, ומתוכם יצא הפרח; כמו שזכרנו בפרשת: ויקחו לי תרומה. ולסיבה בעינה שהיו אלו הציורים במנורה היו בזה המקום, וזה אמנם היה בהיכל. או יהיה הרצון במקלעת כמו קלעים, רוצה לומר,, שציירו שם בדמיון קלעים, שהם יריעות שהיו בהם אלו הציורים; וזה הביאור יותר נאות, לפי מה שיראה ממה שאחר זה. או יהיה מקלעת - בדמיון החריות והדליות שבהם הפרחים.

[ו, יט]
ודביר בתוך הבית מפנימה –
רוצה לומר, בתוך הבית מבפנים, והוא לפאת מערב היה דביר; והכין אותו להיות שם ארון האלהים. ואמרו רז"ל, כי בזה רמז אל הבנין שעשה שלמה תחת הקרקע לגנוז שם את ארון ה', לפי שהיה נודע שעתיד הבית הזה ליחרב; ואולם לפי הפשט הוא לפי מה שזכרנו.

[ו, כ]
ולפני הדביר –
רוצה לומר, לפני ארון הדביר; והוא חסר המצטרף, וכמוהו רבים. ואמר כי לפניו צפה המזבח ארז - והוא מזבח הקטורת שהיה בהיכל, ולזה אמר אחר זה: וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב, כי לפני הדביר היה מכוון, רוצה לומר, לפני ארון הדביר, או לפני פתח הדביר; וענין הפסוק הזה הוא כן, ולפני הדביר שהיה שיעור הדביר עשרים אמה בארך וברוחב ובקומה, צפה אותו זהב טהור ומזוקק, והנה צפה שם לפני הדביר מזבח ארז; וכבר באר אחר זה כי כבר צפה אותו זהב, אך קצר להגלות זה הענין בו.

[ו, כא]
ויצף שלמה את הבית מפנימה וגו' –
רוצה לומר, שכבר צפה שלמה את הבית הזה והוא הדביר, בכל אשר מבפנים ממנו בזהב מזוקק וזה יורה שעשה שם מחיצה בינו ובין ההיכל, ובזה גם כן יתאמת שהיה עשרים אמה אורך.

ויעבר ברתוקות זהב –
רוצה לומר, עשה כמו בריחים בשלשלאות זהב בהיכל אשר לפני הדביר, כי עשה שם כותל בין הדביר ובין ההיכל להיות תמורת הפרכת, אחר שצפה הכותל ההוא זהב כמו שקדם.

[ו, כב]
ואת כל הבית צפה זהב עד תום כל הבית –
רוצה לומר, כי גם ההיכל צפה זהב אך לא היה מזוקק כמו הזהב שצפה בו הדביר; לבאר דבר ההבדל שהיה בין קדש הקדשים ובין הקדש.

וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב –
אחשוב שיהיה הרצון בזה, שקודם זה צפה מזבח הקטרת זהב, או יהיה הרצון במה שאמר קודם זה: ויצץ מזבח ארז, שכבר בנה מזבח הקטורת באבנים וצפהו עצי ארז, כמו שעשה בקירות הבית שהיו של אבן וכסה אותם בארז, ואחר כן צפה אותם זהב.

[ו, כג-כו]
ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן –
הנה עשה צורת כרובים מעץ שמן; והוא ממיני הארזים, והוא קד"י בלע"ז או פי"ן. ויש ממנו שאינו עושה פירות, ואולי מזה המין עשה זה או שלחו לו חירם, ולא השחית שלמה בזה עץ מאכל; גם יתכן שיהיה זה אחר שיבש האילן. והנה הכרובים הם בצורת בן אדם מן הקטנים, וזכר שכבר היה עשר אמות קומת כל אחד מהם ורוחב פרישת כנפיו גם כן עשר אמות.

[ו, כז-כח]
והנה היו פני הכרובים האלו מביטים לפני הנכנס שם, והכנף השמאלית מהאחד מהם נוגעת לכנף הימנית מהאחר, ובזה יחזיקו כל רוחב הדביר מקיר אל קיר, כי החלל שבניהם היה עשרים אמה, וזכר שכבר צפה אלו הכרובים זהב.

[ו, כט]
מסב קלע –
רוצה לומר, סביב ציור בדמיון יריעה, או סבב אילן וחריותיו.

פתוחי מקלעות כרובים ותימורות –
רוצה לומר, שהיה חקוק ומצויר בהם דמות יריעות שהיה בהם צורת כרובים וצורת תימורות, שהם כמו פקעים, וזה כי צורת תמרים היא כמו ביצה ששני ראשיה חדין; או דמות ענפי אילן וחריותיו, ויהיה בהם צורת כרובים וצורת פקעים ופטורי צצים, וזה היה מצוייר מלפנים והוא הדביר, ולחיצון והוא ההיכל.

[ו, ל]
וזכר שצפה זהב קרקע הבית לדביר ולהיכל, אך ידמה שקרקע ההיכל היה מצופה עץ ארז, לא קרקע הדביר כמו שקדם. ואמנם היה זה כדי שישאר עומק הדביר עשרים אמה, ויהיה גם כן הבדל נראה בין הקדש ובין קדש הקדשים.

[ו, לא]
ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן האיל מזוזות חמשית –
רוצה לומר, שהאיל והוא הסף אשר על הפתח, והמזוזות שהיו לצדדיו היו מאת הפתח החמשית; כי היתה:
החמשית – לדביר,
והרביעית – להיכל,
והשלישית - לפתח האולם,
והשנית - לחצר הכהנים,
והראשונה - לעזרה הגדולה,
וזה כי מחוץ לאולם היה חצר הכהנים, ומחוץ לחצר הכהנים היתה העזרה הגדולה; והנה נזכר חצר הכהנים והעזרה הגדולה בספר דברי הימים.

[ו, לב]
ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם –
רוצה לומר, ושתי דלתות עצי שמן שעשה לדביר, צייר עליהם צורת כרובים ותימורות ופטורי צצים; וצפה זהב באופן שירד הזהב על הציורים ההם, והם נראו בזהב בתמונה שיעשו בה בעצי שמן.

[ו, לג]
וכן עשה לפאת ההיכל וגו' –
רוצה לומר, שכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי שמן, היתה מאת הפתח הרביעית, והנה מזה מדרגת הפתחים במנין, כי בזה הערה אל מה שכוון בזה הבנין, כמו שנתבאר.

[ו, לד]
ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים –
רוצה לומר, ששני צדי הדלת היה מצויר בהם צורת גלילים ועמודים.

ושני קלעים –
רוצה לומר, שני צידי הדלת השני היו ציוריה גם כן גלילים.

[ו, לה]
וקלע כרובים וגו' וצפה זהב מיושר על המחקה –
רוצה לומר, שהיה יורד הזהב ביושר על החקוק שם מאלו הציורים, בדרך שהצורות תהיינה נראות בזהב.

[ו, לו]
ויבן את החצר הפנימית –
היא העזרה, ולא פירש שיעורה, והנה בנה כתליה סביב שלשה טורים אבני גזית וטור אחד על גביהם מחתיכות גדולות של ארזים.

[ו, לח]
בירח בול –
הוא מרחשון.

ויבנהו שבע שנים –
לא הקפיד בחצי השנה העודפת. או אולי בשבע שנים נשלם בנינו, אך קצת הדברים שנעשו בו ליופי ולקשוט לא נשלמו עד הזמן הנזכר, והנה נזכר זה, לפי שהוא יזכור אחר זה כי ביתו בנה שלמה בשלש עשרה שנה וזה מורה על עוצם זריזותו בבית המקדש.