פרק יד, ג
ונקודים. מין קליות, מייבשין בתנור ועושין אותן קמח לעשות ממנו מאכל, שקורין לו שתיתא בלשון גמרא.

פרק יד, ה
והיא מתנכרה. כאלו אינה זאת.

פרק יד, ו
שלוח אליך. מאת הקב"ה בשליחות קשה.

פרק יד, י
משתין בקיר. תרגם יונתן: ידע מדע, משית בקירות לבו. עצור ועזוב. עצור שיש לו מחזיק יד, כמו (שמו"א ט יז,) זה יעצור בעמי, ועזוב, שאין לו מחזיק ביד. כאשר יבער. המבער את המאכל בפיו, לעשות גלל, כך אבער אחריו עד תומו.

פרק יד, יג
דבר טוב. שבטל משמרתו, שהושיבו אביו שומר שלא יעלה איש לרגל, ובטל משמרתו ועלה.

פרק יד, יד
אשר יכרית את בית ירבעם זה היום ומה גם עתה. הנולדים לו היום, ואשר עתידין להולד לו מעתה, כך תרגם יונתן.

פרק יד, כא
העיר אשר בחר ה'. ואף על פי כן.

פרק יד, כב
ויעש יהודה הרע. ולא נתנו זה על לבם.
ויקנאו. לשון קניטה.

פרק יד, כג
גם המה. כשאר השבטים.

פרק יד, כד
קדש. ניאוף.

פרק יד, כה
שישק. מצינו במדרש שיר השירים (אסתר רבה א יב) הוא פרעה נכה, ונקרא שישק, על שהיה שוקק ומתאוה כל ימיו לכסא השן שהיה לשלמה חתנו, ועכשיו עלה ולקחו.

פרק יד, כו
ואת הכל לקח. את הכסא, החביב מן הכל.

פרק יד, כח
ישאום הרצים. לפניו לכבוד, ואחר כך ישיבום אל תא שהרצים עומדים שם תמיד.