פרק יח, ד
ויהי בהכרית איזבל. להגיד בא איך היה עובדיהו ירא את ה'. חמשים איש במערה אחת. וחמשים איש במערה אחרת.

פרק יח, ה
ולוא נכרית מהבהמה. לא תכרת כל בהמתנו ממנו.

פרק יח, ט
להמיתני. כמו שמפרש ואומר, 'ורוח ה' ישאך על אשר לא אדע'.

פרק יח, י
כי לא ימצאכה. שאין העם יכול למצוא אותך.

פרק יח, כא
שתי הסעפים. שתי המחשבות, שאינכם מבינים להכריע מי האלהים. ואם הבעל. האלהים, לכו אחריו. ולא ענו העם אותו דבר. שלא היו יודעין להבחין.

פרק יח, כו
אשר נתן להם. שהיה נשמט מהם, שלא יקרב לעבודה זרה, וברח לו תחת כנפיו של אליהו אמר לו, לך, בשניכם יתקדש המקום (במדבר רבה כג ט, ילקוט שמעוני כאן רמז ריד. ויפסחו על המזבח אשר עשה.) תרגם יונתן: ואשתטו, היו מרקדין כמשפטן על מזבחותם. ויפסחו. כמו ויפסעו.

פרק יח, כז
כי אלהים הוא. [תרגום] ארי אתון אמרין דחלא הוא. כי שיח וכי שיג לו. שמא יש לו דבר עם יועציו עכשיו, או משיג ורודף הוא עכשיו במלחמה. וכי דרך לו. לבית הכסא.

פרק יח, כח
ויתגודדו. לשון שריטה בכלי, וכן היה נימוסיהן.

פרק יח, כט
ויתנבאו. [תרגום] ואשתטיאו.

פרק יח, ל
וירפא את מזבח ה' ההרוס. בנה מזבח, והזכיר לישראל להיות מזבח ה' עולה על לבם ושגור בפיהם, שהיה הרוס ונפגר ובטל שמו והזכרתו מפי כל עשרת השבטים, כך שמעתי פשוטו. ומדרשו שמעתי, ששאול בנה מזבח בהר הכרמל, וזהו שאמר (שמו"א טו יב,) 'בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד', ולהלן (בראשית לג כ) הוא אומר, 'ויצב שם מזבח', ומלכי ישראל הרסו כל המזבחות והבמות שבארצם שנעשה לשם שמים, ובנה אליהו מזבח זה של שאול, שהיה הרוס.

פרק יח, לא
אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך. למה נאמר כאן, לפי שביום שנגלתה שכינה על יעקב בבית אל וקראו ישראל, בו ביום אמר לו, גוי וקהל גוים יהיה ממך, עתידין בניך להקהל כשאר עמים, ולבנות מזבח להקטיר עליו בשעת איסור הבמות, ואני מתרצה בדבר, בבראשית רבה (פב ה).

פרק יח, לב
תעלה. פושאד"ו בלע"ז. כבית סאתים. רחבו בית סאתים, מאה על חמשים, כחצר המשכן.

פרק יח, לד
כדים מים. להגדיל את הנס. ויצקו. אלישע יצק על ידיו, ונעשו אצבעותיו כמעיינות ונתמלאה התעלה, הוא שנאמר (מלכ"ב ג יא,) פה 'אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו', ונעשה נס במים על ידיו, ראוי הוא שיעשה הנס במים על ידיו (אליהו רבה פרק יז).

פרק יח, לו
ובדברך עשיתי. שהקרבתי בבמה בשעת איסור הבמות.

פרק יח, לז
ענני ה' ענני. ענני באש, ובמים ענני במטר, כך תרגם יונתן. ורבותינו אמרו (ברכות ט ב,) ענני באש, ענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם. וידעו וגו' כי אתה ה'. ואני עבדך וכשתשלחני לבשרם לעתיד לבא, יאמינו בי אם היום תענני. ואתה הסבות את לבם. נתת להם מקום לסור מאחריך, ובידך היה להכין לבבם אליך (שם לא ב). ומדרש אגדה (במדבר רבה יח יב,) אם לא תענני, אף אני אהיה כופר ואומר, אתה הסבות את לבם, וכן אמר משה (במדבר טז כט,) 'אם כמות כל האדם ימותון אלה', אף אני כופר ואומר, 'לא ה' שלחני' לדבר את התורה והמצות, וכך אמר מיכיהו (לקמן כב כח,) 'אם שוב תשוב בשלום, לא דבר ה' בי'.

פרק יח, לט
ה' הוא האלהים. ולא הבעל האלהים.

פרק יח, מב
ויגהר ארצה. [תרגום] וגחין לארעא, להתפלל על הגשמים.

פרק יח, מג
דרך ים. אם תראה ענן עולה מן הים.

פרק יח, מד
אסור ורד. אסור מרכבותיך ורד מהר הכרמל לשוב לביתך, פן ידחק אותך הגשם בדרך.

פרק יח, מה
עד כה ועד כה. בתוך שהלך השליח ובתוך שאסר המרכבה, והשמים התקדרו.

פרק יח, מו
ויד ה'. [תרגום] רוח גבורה מן קדם ה' נתלבש כח לרוץ לפני המרכבה ברגליו, שלא ילך אחאב יחידי, שחלק כבוד למלכות מכילתא, ילקוט שמעוני רמז ריז. וישנס מתניו. כמו ויאזור, ואין לו דמיון, ואף הוא לא בא אלא ללמד לשון זירוז, נזדרז כגבור.