פרק כב, ב
בשנה השלישית. ששלח את בו הדד.

פרק כב, ג
ואנחנו מחשים. מתעצלים, סיאמ"ו פיגר"י בלע"ז.

פרק כב, ז
האין פה נביא לה' עוד. מקובלני אין שני נביאים מתנבאים בלשון אחד, ואלה כולם לשון אחד אומרים (סנהדרין פט א).

פרק כב, ח
כי אם רע. לפי שאמר 'יען שלחת את איש חרמי וגו''.

פרק כב, טו
עלה והצלח. לא אמר לו בשם ה'. ונתן ה'. הלואי יתן ביד המלך.

פרק כב, יז
לא אדונים לאלה. אתה לבדך תמות במלחמה, כענין שנאמר (לקמן פרק לא,) 'לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו'. ואף על פי שנאמר (לעיל כ מב,) ועמך תחת עמו, טיפה שיצאה מאותו צדיק מיכיהו, שהכהו חברו הכה ופצוע, היתה כפרה על כל ישראל. כך מפורש באגדה (ירושלמי סנהדרין י ה).

פרק כב, יט
מימינו ומשמאלו. וכי יש שמאל למעלה, והלא נאמר (תהלים קיח טז) 'ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל', (שמות טו ו,) 'ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב', אלא אלו מיימינים ואלו משמאילים, מיימינים מלמדים זכות, משמאילים מלמדים חובה (מדרש תנחומא שמות יח).

פרק כב, כא
ויצא הרוח. רוחו של נבות (סנהדרין פט א).

פרק כב, כד
אי זה עבר רוח ה'. אי זה הדרך עבר, והרי זה מקרא קצר, בדברי הימים (ב יח כג) כתיב, אי זה הדרך עבר וגו'.

פרק כב, ל
ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה. להתחפש ולבא, אני אתחפש, אשנה בגדי מלכותי שלא יכירוני, שאם יכירוני יסורו אלי להלחם. ואתה לבש בגדיך. שעליך, שלא מלך ישראל אתה, אלא מלך יהודה ועמך אין להם תגר.

פרק כב, לב
ויזעק יהושפט. להקב"ה.

פרק כב, לד
ואיש משך. זה נעמן. לתומו. לא ידע שהוא מלך ישראל. בין הדבקים ובין השרין. יש שריונות שהם עשוין קליפים קליפים, כענין שנאמר (שמואל א יז ה,) ושריון קשקשים, והקליפים נופלים על נקבי השריון וסותמין אותן, והם קרויין דבקים.

פרק כב, לה
מעמד במרכבה. מתחזק ועומד, כדי שלא יכירו ישראל במכתו ויברחו, ותחלת נפילה ניסה.

פרק כב, לח
וילוקו הכלבים את דמו. ואומר אני, ששם נהרג נבות, שהרי אמר הנביא במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות וגו'. והזנות רחצו. וכלי הזיין רחצו שם מן הדם, כך תרגם יונתן. ורבותינו אמרו (סנהדרין לט ב) אחאב מצונן היה, ועשתה לו איזבל דמות שתי זונות במרכבתו.

פרק כב, לט
ובית השן. שן דפיל.

פרק כב, מה
וישלם יהושפט עם מלך ישראל. לפי שמלחמה היתה בין אסא אביו ובין בעשא מלך ישראל, הוזקק לומר כן.

פרק כב, מז
ויתר הקדש. נוהגין ניאוף בפרהסיא.

פרק כב, מח
ומלך אין באדום. בימי דוד, הנציב הוא המלך, וכאן נכתב, לפי שבימי יהורם בנו שקלקל, בימיו פשע אדום וימליכו להם מלך, אבל בימי יהושפט עדיין היו כפופין לו.

פרק כב, מט
כי נשברו אניות. לפי שנתחבר עם אחזיהו בזאת, לכך נשברו. וכן אמר לו הנביא בדברי הימים (ב כ לז,) בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך.

פרק כב, נב
בשנת שבע עשרה ליהושפט. יש מתמיהים על המקרא הזה, לפי שנאמר באחאב שמלך עשרים ושתים, וביהושפט נאמר שעמד בשנת ארבע לאחאב, נמצא שכלו ימי אחאב בשנת תשע עשרה ליהושפט, וכאן הוא אומר שמלך אחזיה בשנת שבע עשרה ליהושפט. אך בדקתי ומצאתי בדברי הימים למלכי ישראל שאינו מדקדק במנין שנותיהם, ואם עמד בסוף שנה, מונה אותה לו בתחלתו, ואינו מונה אותה לו במקום אחר, לכך אני אומר, בשנת ארבע לאחאב שאמר בעמידתו של יהושפט, לא נמנית עמו שנה ראשונה של אחאב, וכן אתה מוצא ברובם, וגם שנה שעמד יהושפט, לא נמנית בשנת שבע עשרה הללו.