פרק ב, ה
את אשר עשה לי. שהראה הספר ששלח דוד ביד אוריה, במדרש רבי תנחומא שם. דמי מלחמה בשלום. שהיה להם שלום עמו, ולא היו נשמרים ממנו. בחגורתו אשר במתניו. שחגר חרבו מצומדת על מתניו, שלא כדרך החוגרים, בצאתו לקראת עמשא, ופיה למטה כדי שתפול, כמה שנאמר (שמו"ב כ ח,) 'והוא יצא ותפול', וכשנפלה ונטלה, כסבור עמשא שלא נטלה אלא להגביהה מן הארץ, ולא נשמר מהחרב אשר ביד יואב. ובנעלו אשר ברגליו. את אבנר הרג בערמה, ששאלו גידמת היאך חולצת, כמה שנאמר (שם ג כז,) 'ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי', לשון 'של נעלך'.

פרק ב, ו
ולא תורד שיבתו בשלום שאול. אל תניחהו למות מיתת עצמו וליפול בגיהנם.

פרק ב, ח
קללה נמרצת. מפורשת, כמו (איוב טז ג,) 'מה ימריצך', (שם ו כה,) 'ומה נמרצו' כמו מה נמלצו.

פרק ב, ט
כי איש חכם אתה. תן לבך למצוא לו עון מות בשביל דבר אחר, וזהו וידעת את אשר תעשה לו.

פרק ב, יב
ותכון מלכותו מאד. אף על העליונים.

פרק ב, יט
לדבר לו. לדבר בשבילו, בשביל אדוניהו. לאם המלך. אמרו רבותינו (בבא בתרא צא ב,) לאִמָּהּ של מלכות, היא רות.

פרק ב, כב
ושאלי לו את המלוכה. משישתמש בשרביטו של מלך, הוא תחלת השררה.

פרק ב, כד
עשה לי בית. בית המלוכה, כאשר דבר ביד נתן.

פרק ב, כו
ענתות לך. משם היה. כי איש מות אתה. שמרדת במלכות אבי בהיותך עם אדוניהו, להמליכו שלא מדעתו. כי נשאת את ארון. בברוח אבי מפני אבשלום. וכי התענית. עמו באותה הצרה, שנאמר (שמו"ב יז כט,) 'כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר'.

פרק ב, כז
את אשר דבר על בית עלי. (שמו"א ב לה,) 'והקימותי לי כהן נאמן וגו''. (שם פרק ב, לב,) 'והבטת צר מעון וגו'', ומשחרבה שילה, לא היה בית חשוב לעבודה להקב"ה, ועתה כשיבנה בית הבחירה, מלא הקב"ה את דברו לגרש את בני עלי.

פרק ב, כח
והשמועה באה עד יואב. שמועת מצות דוד שצוה להורגו, וידע ששלמה שונאו. כי יואב נטה אחרי אדוניה ואחרי אבשלום לא נטה. סוף דבר, אבל בקש לנטות, אלא נתיירא שעדיין לחלוחית של דוד קיימת.

פרק ב, ל
ויאמר לא. שתים לא אקבל עלי, קללות שקללני דוד אביך במיתת אבנר (שמו"ב ג כט,) 'יחולו על ראש יואב' יקבלם שלמה עליו, ואחר כך אצא.

פרק ב, לא
עשה כאשר דבר. אני מקבלם עלי, לכך נדבקו כל אלה בזרע דוד, עוזיה היה מצורע, אסא מחזיק בפלך, יהויקים נפל בחרב, וחסר לחם צדקיהו.

פרק ב, לד
בביתו במדבר. שהיה ביתו הפקר כמדבר, לעניים.

פרק ב, לו
ולא תצא משם. כדי שיהא מצוי לו, ולמצוא לו חטא מות.

פרק ב, מב
ואעד בך. לשון התראה.

פרק ב, מג
את שבועת ה'. אשר השבעתיך בה'.

פרק ב, מו
והממלכה נכונה וגו'. כלומר, לא נענש על כל אלה.