ילקוט שמעוני, מלכים א פרק א


סימן קסו

והמלך דוד זקן בא בימים.
זהו שאמר הכתוב: עטרת תפארת שיבה.
היכן היא מצויה?
בדרך צדקה תמצא.

ממי את למד?
מאברהם על ידי שכתוב בו: ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, זכה לשיבה, שנאמר בו: בשיבה טובה, וזכה לזקנה, שנאמר: ואברהם זקן בא בימים.

וכן אתה מוצא בדוד, על ידי שכתוב בו: ודוד עושה משפט וצדקה לכל עמו זכה לזקנה, שנאמר והמלך דוד זקן בא בימים.

ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו
אמר רבי יוסי ברבי חנינא:
כל המבזה את הבגדים אינו נהנה מהם, שנאמר: ויקם דוד ויכרת את המעיל, לפיכך ולא יחם לו.

ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה
אמר רב נחמן אמר רבי:
כל ערום יעשה בדעת, זה דוד, דכתיב: נערה מאן דהות לה ברתא אייתה בהדיה.
וכסיל יפרוש אולת זה אחשורוש, דכתיב: ויפקד המלך פקידים וגו' מאן דהות לה ברתא מטמרה מיניה.

ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית
אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן:
אבישג מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה.
מותרת לשלמה, מלך הוא ומלך משתמש בשרביטו של מלך, ואסורה לאדוניה הדיוט הוא.

והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סוכנת
אמרה ליה: לינסבין.
אמר לה: אסירת לי.
אמר ליה: חכריה לגנבא נפשיה בשלמא נקט.
א"ל: קראו לי לבת שבע מיד, ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד וגו'

אמר ר' יהודה אמר רב:
באותה שעה קנחה בת שבע בי"ג מפות.

אמר ר' שמן בר אבא אמר ר' יוחנן:
בוא וראה כמה קשין גירושין, שהרי דוד התירו לו ליחד ולא התירו לו לגרש.

והנערה יפה עד מאד.
אמר ר' חנינא בר פפא:
עדיין לא הגיעה לחצי יפיה של שרה, דכתיב: עד מאד ולא מאד בכלל.

ואדוניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך.
אמר ר' יהודה אמר רב:
שבקש להולמו ולא הלמתו.

ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו
מאי רבותיה?
אמר ר' יודא אמר רב:
כולם נטולי טחול וחקוקי כפות הרגלים.

ואותו ילדה אחרי אבשלום
(כתוב ברמז ע"ב).

דבר אחר:
מה זה עשה לו רכב ופרשים
אף זה כן.

מה זה בעל מחלוקת,
אף זה בעל מחלוקת.

מה זה חמשים איש רצים לפניו,
אף זה כן.

רבי שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן:
מותר לומר לשון הרע על בעלי מחלוקת.
מה טעם?
ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך.

רבי זעירא בעי קומי רבי יוסי:
מפני מה נהרג אדוניה בן חגית?
מפני שתבע באבישג השונמית.
אמר לו: עילה היו מבקשים להתיר דמן של בעלי מחלוקת.

ויזבח אדוניהו צאן ובקר ומריא וגו'
אמר רבי יוסי:
כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש.
כתיב התם: עם חמת זוחלי עפר
וכתיב הכא: עם אבן הזוחלת.

ותקד בת שבע
שנו רבותינו:
קידה על אפים, שנאמר: ותקד בת שבע אפים.
כריעה על ברכים, דכתיב: מכרוע על ברכיו.
השתחוואה זה פישוט ידים ורגלים, שנאמר: הבא נבא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה.

ולי אני עבדך ולצדוק הכהן
מנא הא מילתא דאמרי אינשי: שתין תכלי מטיא לככא דקל חבריה שמע ולא אכיל?
דכתיב: ולי אני עבדך וגו' לא קרא.
אמר ליה: את אמרת לי מהכא ואנא אמינא מהכא ויביאה יצחק האהלה וגו' ויקח את רבקה, וכתיב בתריה: ויוסף אברהם ויקח אשה.

סימן קסז
ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם
אמר ר' יצחק:
בתורה בנביאים בכתובים מצינו שהדיוט מזכיר שמו שני פעמים בפסוק אחד.
בתורה, שנאמר: ויאמר למך לנשיו, נשי אין כתיב כאן אלא נשי למך.
בנביאים, ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם את שלמה בני.
בכתובים, כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך.
ואת תמיה שהקב"ה מזכיר שמו שני פעמים בפסוק אחד?! דכתיב: וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים.

והורדתם אותו על גיחון.
תנו רבנן: אין מושחין את המלכים אלא על המעין כדי שתמשך מלכותן, שנאמר: והורדתם אותו על גיחון.

ומשח אותו שם צדוק הכהן וגו'
(כתוב ברמז קכ"ח).

סימן קסח
שנו רבותינו:
היה הוא ואביו ורבו בשבי, הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו ואמו קודמת לכולן.
חכם קודם למלך, חכם שמת אין לנו כיוצא בו, מלך שמת כל ישראל ראוים למלכות.
מלך קודם לכהן גדול, שנאמר: ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם וגו'.
כהן גדול קודם נביא, שנאמר: ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא הקדים צדוק לנתן. ואומר: שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך.
יכול הדיוטות?
תלמוד לומר: כי אנשי מופת המה, ואין מופת אלא נביא, שנאמר: ונתן אליך אות או מופת.

והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי.
ישי הבבלי אומר:

אסור לרכוב על גבי (א) פרדה מק"ו.
ומה אם במקום שמותר ללבוש שני בגדים כאחד הרי אסור בתערובתן, מקום שאסור לנהוג שתי בהמות כאחד, אינו דין שיהא אסור בתערובתן.
אמרו לו: והרי הוא אומר: והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי.
אמר להם: אין משיבין מתקוע.
אמרו לו: הרי הוא אומר: ויעש דוד הישר בעיני ה' ולא סר מכל אשר צוהו רק בדבר אוריה החתי, והא כתיב: וירכבו איש על פרדו וינוסו?
אין למדין מן המלכות.
והא כתיב: והרכבתם את שלמה בני וגו'?
בריה מששת ימי בראשית הייתה.

ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר ה' אלהי אדוני המלך
ר' פנחס בשם ר' חנן דצפורי:
והלא כבר נאמר: הנה בן נולד לך והוא יהיה איש מנוחה וגו'?!
אלא הרבה קטיגורין יעמדו מכאן עד גיחון, מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה.
ודכוותה, אמר רבי יודן:
ויאמר אלהים אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו'.
וכתיב: ויירא יעקב.
מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה.

רב הונא בשם רבי אחא:
ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות ואין דבר רע מזיקך.
וכתיב: ויהי בדרך במלון וגו'.
אלא מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה.

קרן השמן.
זה שאמר הכתוב: עלץ לבי בה' רמה קרני ולא רמה פכי,
דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותם, שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותם.

ויעלו כל העם אחריו וגו' ותבקע הארץ בקולם
אמר ר' אמי:
דברה תורה לשון הבאי,
דברו נביאים לשון הבאי,
דברו חכמים לשון הבאי.

דברה תורה לשון הבאי, ערים גדולות ובצורות בשמים.
דברו נביאים לשון הבאי ותבקע הארץ בקולם.
דברו חכמים לשון הבאי
אמר ר' יצחק בר נחמני אמר שמואל:
בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, אלו הן?
תפוח,
גפן,
פרוכת.


תפוח,
דתנן:
תפוח היה באמצע המזבח, פעמים שעליו שלש מאות כור.

גפן,
דתנן:
גפן של זהב עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות וכל מי שמתנדב עלה או גרגיר או אשכול מביא ותולה בה.

אמר רבי אלעזר ברבי צדוק:
מעשה היה ונמנו עליה שלשה מאות כהנים לפנותה.

פרוכת,
דתנן:
רשב"ג אומר משום ר' שמעון בן הסגן:
פרכת עביה טפח ועל ע"ב נירין נארגת, ועל כל נימא ונימא כ"ד חוטין ארכה ארבעים ורחבה עשרים ומשמונים ושתים ריבוא נעשית ושתים עושים בכל שנה ושלש מאות כהנים מטבילים אותה.


הפרק הבא    הפרק הקודם