וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו
תנא משום ר' יוסי:
מקום מזומן לפורענות:
בשכם ענו לדינה,
בשכם מכרו את יוסף,
בשכם נחלקה מלכות בית דוד.

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר:

אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה, סתור ואל תבנה שסתירת זקנים בנין, וראיה לדבר, רחבעם בן שלמה.

וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה
ללמדך שכל המתמנה על הצבור נעשה עבד לצבור.
כי הא דר"ג ור' יהושע הוו קאזלי בספינתא בהדי רבן גמליאל. הוה פתא דרבן גמליאל סמך על סולתא דרבי יהושע.
א"ל מי ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית נמי סולתא?
א"ל: כוכב אחד יש שעולה לשבעים שנה ומתעה את הספנין, אמר שמא יעלה ויתעו.
אמר ליה: כל כך יש בידך ואתה יורד בספינה?
אמר ליה: עד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לי ביבשה:
ר' אלעזר (בן) חסמא
ור' יוחנן בן גורגודא
שיודעים לשער כמה טפים שבים ואין להם פת לאכול ובגד ללבוש.
נתן דעתו להושיבם בראש.

כשעלה מן הים שלח להם ולא באו חזר ושלח להם ובאו.
א"ל: כמדומים אתם ששררות אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם, שנאמר: וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה.

וכן הוא אומר: וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית.
מכלל דעד השתא עבד הוה.

מה לנו חלק בדוד
(כתוב ברמז צ"ט וברמז ק"ו).

ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים
(כתוב ברמז צ"א).

ויאמר ירבעם בלבו
כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דולקים ולב רע, מדבר בעשו וחבריו.

למה הוא דומה?
למולייר שמבחוץ היה של זהב ומרגליות קבועות בו, אלא מבפנים היה של חרס.
כך עשו ויאמר עשו בלבו,
אמר נבל בלבו,
ויאמר המן בלבו,
ויאמר ירבעם בלבו.

ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה וגו' האומרה בלבבה אני ואפסי עוד.
כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו.


עתה תשוב הממלכה לבית דוד.
אמר רב נחמן:
גסות הרוח שהיה לו לירבעם היא טרדתו מן העולם.
אמר גמירי דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, כיון דחזו ליה לרחבעם דיתיב ואנא קאימנא אמרי הא עבדא והא מלכא, ואי יתיבנא סברי מורד במלכות הוא וקטלי לי, מיד ויעץ המלך ויעש שני עגלי זהב וגו'.

מאי ויועץ המלך?
אמר רב יהודה אמר רב:
שהושיב רשע אצל צדיק.
א"ל: תחתמו על מה שאני עושה?
א"ל: הן.
מלכא הוינא?
א"ל הן.
וכל מה דאמינא לכו עבדיתו?
א"ל: הן.
ואפילו למפלח ע"ז?
א"ל צדיק: ח"ו,
א"ל רשע לצדיק: סלקא דעתך דגברא כירבעם פלח לעבודה זרה?
לנסיינינהו קא בעי, ואף אחיה השילוני טעה וחתם, שנאמר: ויאמר ה' אל יהוא יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני.
וכתיב: ויהוא לא שמר ללכת בתורת ה'.

מאי גרמא ליה?
אמר אביי:
ברית כרותה לשפתים, שנאמר: אחאב עבד את הבעל מעט ויהוא יעבדנו הרבה.

רבא אמר:
חותמו של אחיה השילוני ראה וטעה.