והנה איש אלהים בא מיהוד וגו' ויקרא אל המזבח בדבר ה' ויאמר מזבח מזבח
למה אמר מזבח שני פעמים?
אמר רבי אבא בא כהנא:
מזבח שבבית אל, מזבח שבדן.

מה קרא עליו?
הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וגו' ועצמות ירבעם ישרפו עליך אין כתיב כאן אלא ועצמות אדם
מלמד, שחלק כבוד למלכות.

הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו
ששה נקראו בשמותם עד שלא נולדו, ואלו הן:
ישמעאל,
ויצחק,
ומשה,
ושלמה,
ויאשיהו,
ומלך המשיח.

ישמעאל מנין?
שנאמר: ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל שעתיד הקב"ה לשמוע בנאקת העם, ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים.

יצחק מנין?
אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק.
י' כנגד עשרה נסיונות.
צ' אמו הייתה בת תשעים שנה.
ח' שנמול לשמונה ימים.
ק' שהיה אביו בן מאה שנים.

משה מנין?
שנאמר: ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם
בגימטרייה משה,
וחייו מאה ועשרים שנה, שנאמר: והיו ימיו מאה ועשרים שנה.

שלמה מנין? (ז)
שנאמר: הנה בן נולד לך ושלמה יהיה שמו.
על שם: שלום ושקט יהיה על ישראל.

יאשיהו מנין?
הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו שנראה כשי על גבי המזבח, יאי שי הוא.

מלך המשיח מנין?
יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו, שהוא עתיד לינון רשעי ארץ.

רבי נתנאל אומר:
שלש מאות שנה עד שלא נולד יאשיהו נקרא שמו, שנאמר: הנה בן נולד וגו'.
ובן שמונה שנה מלך.
וכי נער בן שמונה שנים מהו דעתו?
אלא מאס את האלילים ושבר את המצבות וכרת את האשרים והייתה זכותו מבקעת לפני כסא הכבוד, ובשביל הרעה שהיו ישראל עושים בסתר, נאסף הצדיק ונאספו יהודה וכל ישראל וירמיה הנביא לגמול חסד ליאשיהו, שנאמר: ויקונן ירמיהו על יאשיהו וגו'.

ר' מאיר אומר:
השרים אלו הלוים שהיו עומדין על הדוכן בשיר.
והשרות אלו נשיהם.

ר' שמעון אומר:
לא על הלוים ולא על נשיהם בלבד אומר אלא על כל הנשים החכמות, שנאמר: כה אמר ה' התבוננו וקראו למקוננות.

ר' מאיר אומר:
התקינו חכמים שיהו ישראל עושים כן לכל זקני ישראל וגדוליהן, שנאמר: ויתנם לחק על ישראל.

וגם שלמה המלך ראה שמדת גמילות חסדים גדולה לפני הקב"ה, וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים אחד של חתנים ואחד של אבלים ושל מנודים, והיו ישראל יושבים בשבתות בין שני השערים הללו הנכנס בשער של חתנים היו יודעים שהוא חתן והיו אומרים לו: השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות.

והנכנס בשער האבלים ולא היה שפמו מכוסה היו יודעים שהוא מנודה, והיו אומרים: השוכן בבית הזה יתן בלבך לשמוע דברי חבריך ויתן בלב חבריך שיקרבוך, כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים.

ואם היה שפמו מכוסה היו יודעים שהוא אבל, והיו אומרים לו: השוכן בבית הזה ינחמך. ומשחרב בית המקדש התקינו חכמים שיהו חתנים ואבלים הולכים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ואנשי המקום רואים את החתן ומשמחין (עמו) [אותו] ורואים את האבל ויושבים עמו לארץ, כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים, ועליהם הוא אומר:

ברוך אתה ה' נותן שכר טוב לגומלי חסדים.

וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח (ויאמר) [לאמר] תפשוהו
ר' הונא בשם ר' אידי אמר:
חס הקב"ה על כבודם של צדיקים יותר מכבודו, שעומד ומקריב על גבי המזבח לע"ז ולא יבשה ידו, וכיון ששלח ידו בצדיק יבשה ידו, הה"ד: ותיבש ידו אשר שלח עליו.

ויען המלך ויאמר אל איש האלהים חל נא את פני ה' אלהיך
תרין אמוראין
חד אמר:
אלהיך ולא אלהי.

(ח) וחד אמר:
עומד ומקריב לע"ז וקורא לו אלהי.

ויחל איש האלהים את פני ה' וגו' ותהי כבראשונה
ר' ברכיה ור' יהודה בר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי:
אם תכתוש את האויל וגו' אפילו אתה נותן את הרשע בחמור של חרשים, אי אתה מועיל ממנו כלום, מה בראשונה עומד ומקריב לע"ז אף בשניה.

ותיבש ידו
אמר ר' לוי:
ששה דברים משמשין את האדם, שלשה ברשותו ושלשה שלא ברשותו.
האוזן
והחוטם
והעין אינם ברשותו,
חמי מה דלא בעי, שמע מה דלא בעי, מריח מה דלא בעי.

הפה
והיד
והרגל ברשותו,
אי בעי לעי באורייתא אי בעי אמר לשון ביש, אי בעי הוא מחרף אי בעי לא מחרף.
היד אי בעי הוא מפליג מצוון, אי בעי גניב וקטיל.

הרגל אי בעי הוא הולך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, אי בעי אזיל לבתי טרטיאות וקרקסאיות, בשעה שאדם זכאי הקב"ה עושה אותם שהם ברשותו שלא ברשותו.

הפה גם ברוך יהיה,
היד ותיבש ידו,
הרגל בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם.

ויאמר לו גם אני נביא כמוך
(כתוב ברמז ק"ל)"

אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה
מאי אחר?
אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו, א"ל: חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן.
א"ל: מי בראש?
א"ל: בן ישי בראש.
א"ל: אי הכי לא בעינא.