ואחיהו לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו
מכאן אמרו:
כל המעמיד בן רשע, או תלמיד רשע עינו כהות.
בן רשע מיצחק, ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות שהעמיד עשו הרשע.
תלמיד רשע מאחיה השילוני, שנאמר: ואחיהו השילוני לא יכול לראות שהעמיד תלמיד רשע. ואי זה?
ירבעם בן נבט.

ואותי השלכת אחרי גוך
אל תקרי גוך אלא גיאך.
אמר הקב"ה: אחר שאכל ושתה זה ונתגאה, קבל עליו עול מלכות שמים.

וספדו לו כל ישראל וקברו אותו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב
מאי דבר טוב?
ר' זירא בר' חנינא בר פפא
חד אמר:
שבטל משמרתו ועלה לרגל.

וחד אמר: שבטל פרדסיאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל.

והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים
אמר ר' יהודה אמר רב:
לברכה.

דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן:
מאי דכתיב: נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא?
טובה קללה שקלל אחיה השילוני את ישראל, מברכה שברכם בלעם הרשע.
אחיה השילוני קלל את ישראל בקנה, מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושורשיו מרובים, אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו הולך ובא עימהם, דממו הרוחות עומד במקומו.
בלעם הרשע ברכם בארז כארזים עלי מים, מה ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף ואין שורשיו מרובין ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו וכיון שנשבה רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו.

דרש ר' שמעון בן אלעזר:

לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהי קשה כארז לפיכך זכה קנה לקולמוס.

ושם אמו נעמה העמונית
אמר ר' חייא בר אבין אמר ר' יהושע בן קרחה:
לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה קדמתה ארבע דורות בישראל, עובד ישי דוד שלמה, ואלו צעירה עד רחבעם.

דרש רבא:
אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, פתחת למוסרי שתי מוסרות שהיו עלי פתחת:
רות המואביה,
ונעמה העמונית.


ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק
אמר ר' יהודה אמר שמואל:
כל כסף וזהב שבעולם לקטו יוסף והביאו למצרים, שנאמר: וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים.
אין לי אלא שבמצרים, שבארץ כנען ושבשאר ארצות מנין?
ת"ל: וכל הארץ באו מצרימה.
וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו עמם, שנאמר: וינצלו את מצרים.

ואמר ר' אסי:
שעשאוה כמצולה שאין בה דגים.

וריש לקיש אמר:
עשאוה כמצודה שאין בה דגן, והיה מונח עד רחבעם.
בא שישק מלך מצרים ונטלו מרחבעם, שנאמר: ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלים ויקח את אוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגני הזהב אשר עשה (המלך) שלמה (בית ה').

בא זרח מלך כוש ונטלו משישק מלך מצרים,
בא אסא ונטלו מזרח מלך כוש ושגרו להדרימון בן טברימון.
בא יהושפט ונטלו מבני עמון והיה מונח עד אחז.
בא סנחריב ונטלו מאחז.
בא חזקיה וסיעתו ונטלו מסנחריב והיה מונח עד צדקיה.
באו כשדים ונטלו מצדקיהו.
באו פרסיים ונטלו מכשדיים.
באו יונים ונטלו מפרסיים.
באו רומיים ונטלו מיונים ועדין הוא מונח ברומי.

אמר ר' אלכסנדרי שלשה חזרו למטעתן, ואלו הן:
ישראל,
כסף מצרים,
וכתב הלוחות.

כסף מצרים,
הא דאמרן.

ישראל, דכתיב: בעבר הנהר ישבו אבותיכם
וכתיב: ועמיה הגלי לבבל.

ר' יוחנן אמר:
ששלחן לבית אמם.
משל לאדם שכעס על אשתו.
להיכן משלחה?
לבית אמה.

עולא אמר:
כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה.

תני ר' חייא:
ידע הקב"ה בישראל שאין יכולים לקבל גזירות של רומיים עמד והגלה אותם לבבל.

אמר ר' אלעזר:
לא הגלה הקב"ה את ישראל לבבל אלא מפני שעמוקה כשאול, שנאמר: מיד שאול אפדם.

כתב הלוחות, דכתיב: ואשברם לעיניכם לוחות משתברות ואותיות פורחות, דכתיב: התעיף עיניך בו ואיננו.

וירדוף אביה אחרי ירבעם וגו' ויגפהו
ואין אתה יודע מי הוא שניגף, הרי ירבעם קבר את אביה ומלך אחריו ב' שנה הא אינו אומר ויגפהו אלא באביה.

ומפני מה נגפו המקום?
מפני שהוא עומד ומחסד את ישראל ואומר להם: ועמכם עגלי זהב, וכשלכד את בית אל וראה את עגלי הזהב חמל עליו לפיכך נגפו המקום, ועל (ט) שקרא לאחיה בכלל.

אסא מלך מ"א שנה בימיו שקטה הארץ עשר שנים.
ובשנת ט"ו לאסא בא זרח מלך כוש והחזיר לו את כל הבזה שנטל שישק מירושלים.
ירבעם מלך כ"ב שנה.
נדב בנו שתי שנים.
בשנת שלש לאסא מלך בעשא בן אחיה על ישראל בתרצה כ"ד שנה.
בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא על יהודה ויבן את הרמה, אי אפשר לומר כן והלא אסא קבר את בעשא (י) בשנת כ"ו למלוכתו.
אלא מה ת"ל בשנת ל"ו?
כנגד ל"ו שנה משמת שלמה שנתחתן שלמה בבת פרעה,
וכנגד ל"ז שנה שנגזרה גזירה על מלכי ארם להיות שטנים על ישראל ובאחרונה ליפול ביד דוד.

וכן הוא אומר: בשנת שלשים ושש למלכות אסא, בשנת ט"ז למלכותו מאחר שנפל זרח מלך כוש בידו היא שנת ל"ו משמת שלמה, בשנת ט"ז לאסא כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באסא וקלקל אסא, שנאמר: ויקח אסא את כל הכסף וגו' ובעת ההיא בא חנניה הרואה אל המלך וגו' על כן נמלט חיל ארם מידך ולא פסקו מלכי ארם מהיות שטנים לישראל עד מות אחז.
ובשנת שלש לאחז כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באחז ולא הייתה זכות ביד אחז שיפלו בידו ונפלו שניהם ביד תגלת פלאסר מלך אשור.

וירדוף אביה אחרי ירבעם וגו' ויגפהו
מפני מה ניגף אביה?
ר' אסי אמר:
ע"י שהושיב עליהם שומרים שלשה ימים עד שנתקלקלה צורת פניהם, כדכתיב: הכרת פניהם ענתה בם.

ותמן תנינן:

אין מעידים אלא על פרצוף פנים עם החוטם עד שלשה ימים.

והלא דברים ק"ו:
ומה מלך, על שהונה מלך כמותו ענשו הכתוב וניגף. הדיוט שהונה הדיוט עאכ"ו.

רבי יוחנן אמר:
על שחסדם ברבים, שנאמר: ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם.

ור' שמואל בר נחמני אמר:
על שבזה כבוד אחיה השלוני וקרא אותו בן בליעל.

ויחזק אסא את הערים הבצורות אשר ליהודה
אמר ר' יהושע בן לוי:
לוד ואונו וגי החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.
הני יהושע בנהו הני אלפעל בנהו דכתיב: ובני אלפעל עבר ומשעם ושמד הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה?
ולטעמך אסא בנהו דכתיב: ויחזק אסא את הערים וגו' אלא מוקפות חומה מימות יהושע הוו וחרוב בימי פלגש בגבעה ואתא אלפעל בנהו והדר אינפול ואתא אסא ושפצינהו, דיקא נמי דקתני: ויחזק אסא ולא כתיב: ויבן שמע מינה.