ילקוט שמעוני, מלכים א פרק טז


המשך סימן רז
ויקן את ההר שומרון מאת שמר
אמר ר' יוחנן:
מפני מה זכה עמרי למלכות?
מפני שהוסיף כרך אחד על ארץ ישראל.

תנא דבי אליהו:
פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש בירושלים לפני חכמים אמרתי להם: רבותי, מה נשתנה אחאב בן עמרי שר צבא ישראל (יב) מכל המלכים שהיו לפניו שלא הושיבו מלך בן מלך עד שבא עמרי והושיבו לו שלשה מלכים על כסאו?
אמרו לי: לא שמענו.
אמרתי להם: רבותי, על שהותיר עיר גדולה בישראל.
וכך היה בדעתו: אמר: כשם שירושלם למלכי יהודה כך שומרון למלכי ישראל.
אמרו: לא היה עשיר כאחאב בן עמרי, ומאתים ושלשים ושנים מלכים עבדו אותו, בקשו למרוד בו ושלח והביא בן כל אחד ואחד והושיבן תחת ידו בירושלים ובשומרון ועובדי ע"ז היו וכיון שבאו לירושלים ובשומרון היו יראי שמים לאמיתן, שנאמר: ויפקוד את נערי שרי המדינות וגו'.
אחאב
אח לשמים,
ואב לע"ז.

אח לשמים, דכתיב: ואח לצרה יולד.
ואב לע"ז, דכתיב: כרחם אב על בנים.

אמר ר' נחמן:
אחאב שקול היה, שנאמר: ויאמר ה' מי יפתה את אחאב זה אומר בכה וזה אומר בכה.

מתקיף לה' ר' יוסף:
מאן דכתיב ביה: רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע.

ותנינא:

בכל יום הייתה איזבל שוקלת שקלו לע"ז ואת אמרת שקול היה?!

אלא אמר ר' יוסף:
ותרן בממונו היה ומתוך שההנה תלמידי חכמים מנכסיו כפרו לו מחצה.

מנשה היה שונה נ"ה פנים בתורת כהנים, כנגד שני מלכותו.
אחאב פ"ה
ירבעם ק"ג.

ויהי הנקל לכתו בחטאת ירבעם בן נבט
אמר ר' יוחנן:
קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם.
ומפני מה תלה הכתוב בירבעם?
מפני שהתחיל בקלקלה.

גם מזבחותם כגלים על תלמי שדם
אמר ר' יוחנן:
אין לך כל תלם שבארץ ישראל שלא העמיד עליו אחאב ע"ז והשתחוה לה.

ומנא לן דלא אתי לעלמא דאתי?
דכתיב: והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב, עצור בעולם הזה ועזוב לעולם הבא.

ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות (הרע) להכעיס את ה' אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו
אמר ר' יוחנן:
שכתב על דלתות שומרון אחאב כפר באלהי ישראל, לפיכך לא יהיה לו חלק באלהי ישראל.
מה היה אחאב עבד?
הוה מקשט גרמיה בכל יום וקאי ליה קומי חיאל איסטרטליטא והוה אמר ליה: כמה אנא טב יומא דין?
והוה אמר ליה: כן וכן ומפריש טימיתיה לע"ז הה"ד: יען התמכרך וגו'.

ר' לוי עבד דריש הדין קריא שתא ירחין לגנאי: רק לא היה כאחאב.
אתא לגביה בליליא, אמר ליה: מה חטאתי לך ומה סרחית לך, אית לך רישא דפסוקא ואין לך סיפיה.

אשר הסתה אותו איזבל אשתו
דריש עוד שתא ירחין לשבח, רק לא היה כאחאב אשר הסתה אותו איזבל אשתו.
כתיב: בימיו בנה חיאל וגו' חיאל מן דיהושפט ויריחו מן דבנימין, אלא שמגלגלין את החובה ע"י חייב.

הפרק הבא    הפרק הקודם