כרם היה לנבות היזרעאלי.
כתיב: כבד את ה' מהונך ממה שחננך שאם היה קולך נאה עבור לפני התיבה.

חייא בן אחותו של ר' אלעזר הקפר היה קולו נאה והיה אומר לו חייא: בני, עמוד וכבד את ה' ממה שחננך.
נבות היה קולו נאה והיה עולה לירושלים והיו כל ישראל מתכנסין לשמוע את קולו.
פעם אחת לא עלה והעידו עליו בני בליעל ואבד מן העולם.

מי גרם לו?
על ידי שלא לירושלים בראייה לכבד את הקב"ה, ממה שחננו.

למה?
שכבר אמרה תורה: ולא יחמוד איש את ארצך.
אימתי?
בעלותך.

כתיב: לא יחמוד איש את ארצך.
מעשה באחד שהניח את בדיו, בא ומצא אריות סובבין אותן.
מעשה באחד שהניח בית של תרנגולין ובא ומצא חתולים מקורעין וחכינא כריכא קורקוסוי.

ר' פנחס משתעי הדין עובדא:
תרין אחין באשקלון הוו להו מגירין נוכראין אמרין: כדו אילין יהודאין סלקין לירושלם ואנן נסבין כל מה דאית להון.
מן דסקלין זימן להם הקב"ה תרין מלאכים נכנסין ויוצאין בדמותן, מן דנחתין שלחון להון מאן שבקתון לגו ביתא?
אמרין: ולא חד בר נש.
אמרין: בריך הוא אלהא דיהודאי דלא שבקון ליה ודלא שביק להון.

והושיבו שנים אנשים בני בליעל.
שנו רבותינו:

כיצד בודקין את העדים מכניסין אותם ומאיימין עליהם.

היכי אמרינן להו?
אמר רב יהודה:
הכי אמרינן להו?
נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלך במתת שקר.

אמר רבא:
יכילי למימר שב שני הוה כפנא, ואבבא דאומנא לא חליף.

אלא אמר רבא:
הכי אמריננן להו: מפיץ וחרב וחץ שנון איש עונה ברעהו עד שקר.

אמר רבא:
יכיל למימר להו: שב שני הוה מותנא ואינש בלא זמניה לא שכיב.

אלא אמר רב אשי, ואמרי לה אמר רב נתן בר מר זוטרא:
אמרינן להו: סהדי שקרי אגרייהו זילי, דכתיב: והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעידוהו לאמר (ברך נבות) [ברכת] אלהים ומלך.

הנה (הוא) בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו
שנו רבותינו:

הרוגי מלכות נכסיהן למלך.

(שאר קיטעא כתוב בפסוק וינגס יואב ברמז קע"א).

וישם שק על בשרו
אמר ר' אבהו:
לפי שתפש יעקב אבינו את השק לא זז מבניו ומבני בניו עד סוף כל הדורות.

אחאב, וישם שק על בשרו.
יהורם, וירא העם והנה השק על בשרו.
מרדכי, וילבש שק ואפר.

הראית כי נכנע אחאב.
מלמד ששלח וקרא ליהושפט מלך יהודה והיה נותן לו מלקות ארבעים שלש פעמים ביום והיה מענה נפשו בצום והיה משכים ומעריב לפני הקב"ה בתפלה ובתחנונים ונתרצה לו.
להודיעך כח התשובה.

ויש אומרים:
אם היה רגיל לאכול בשלש שעות ביום אוכל בו' שעות, בו' שעות אוכל בט' שעות.
מהו ויהלך אט?
אמר ר' יהושע בן לוי:
שהלך יחף.