ויתחתן שלמה את פרעה וגו'.
אמר ר' יהודה אמר רב:
לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל ימים שהיה שמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה.

והתניא:

אל ידור,

לא קשיא, הא דכייף ליה, הא דלא כייף ליה.
ובשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה הים שרטון.
ובשעה שעשה ירבעם בן נבט שני עגלים של זהב נבנה עליהם כרך הגדול שברומי.

ויתחתן שלמה
גיירי גיורה וכו' (בפי"א).

ויאהב שלמה את ה'
ארבע שנים עד שלא התחיל לבנות את הבית, אבל משהתחיל לבנות את הבית ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד, כשתמצא לומר: כי על אפי ועל חמתי הייתה לי העיר הזאת מן היום אשר בנו אותה.
אבל לעת זקנת שלמה סמוך למיתתו, שרתה עליו רוח הקדש ואמר שלשה ספרים: משלי ושיר השירים וקהלת.

בגבעון נראה ה' אל שלמה.
אמר ר' יונתן:
שלשה הם שנאמר להם שאל ואלו הם:
שלמה,
ואחז,
ומלך המשיח.

בשלמה כתיב: בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר (אליו) [אלהים] שאל מה אתן לך.
באחז כתיב: שאל לך אות מעם ה' אלהיך.
במלך המשיח כתיב: שאל ממני ואתנה גוים נחלתך.

ר' אחי בשם ר' שמואל בן נחמן:
מוסיף עוד שתי מן ההגדה, אברהם ויעקב.
באברהם כתיב: ה' אלהים מה תתן לי, אינו אומר מה תתן אלא שאומר לו: שאל.
ביעקב וכל אשר תתן לי אינו אומר אשר תתן לי אלא שאומר לו: שאל.

אמר ר' יוחנן בשם ר' שמעון:
משל למלך שהיה לו אוהב, א"ל: שאל לך פרוקופי ואני נותן לך.
אותו האוהב היה פקח הרבה, אמר: אם אשאל שיעשה אותי איפרכוס או דוכוס היא יוצאת בידי, אלא הריני שואל דבר שכל הדברים טפלים לו הכסף והזהב טפלים לו, אמר לו: מרי, הואיל והגסת לבי שאשאל לפניך, שואל אני ממך שתשיאני את בתך ואעשה חתנך.
אמר לו: חייך, כך אני עושה.
כך שלמה, א"ל הקב"ה: שאל מה אתן לך, ושאל החכמה.

ונתת לעבדך לב שומע לשפוט וגו'
אפשר שלמה לא היה יכול לדון את ישראל, הרי הוא אומר ויתן ה' חכמה לשלמה ויחכם מכל האדם ולא היה יכול לדון את ישראל?!
אלא כך אמר שלמה: איני כשאר כל הדיינים של עובדי אלילים, דיין של עובדי אלילים יושב על בימה שלו דן להריגה ולחניקה ולשרפה ולסקילה אין בכך כלום, אבל אני אם חייבתי ממון נפשות אני נתבע.
וכן הוא אומר: אל תגזל דל וגו'.
וכן במשה הוא אומר: איכה אשא לבדי.
אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל, אדם שהוציאן ממצרים וקרע להם את הים והוריד להם את המן והגיז להם את השלו והעלה להם את הבאר ועשה להם נסים וגבורות ולא היה יכול לדון אותם?!
אלא כך אמר להם: ה' אלהיכם הרבה אתכם על דייניהם.

ונתת לעבדך לב שומע
(כתוב ברמז ד').

ונתת לעבדך לב שומע
מכאן אמרו:

הלב רואה. הלב שומע. הלב מדבר. הלב יודע. הלב עומד. הלב נופל. הלב מהלך. הלב צועק. הלב שמח. הלב מתנחם.

הלב רואה, ולבי ראה הרבה.
הלב שומע, ונתת לעבדך לב שומע.
הלב מדבר, ודברתי אני עם לבי.
הלב יודע, לב יודע מרת נפשו.
הלב עומד, היעמוד לבך.
הלב נופל, אל יפול לב אדם עליו.
הלב מהלך, ויאמר לא לבי הלך.
הלב שמח, לכן שמח לבי.
הלב מתנחם, דברו על לב ירושלים.

וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד
רבי חנינא בן גמליאל אומר:
על מה שלא תניתי בתורה ליתן, נתתי לך.

ומה התניתי בתורה?
למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו, וזה לא נתתי לו אלא אם כן עשית, שנאמר: ואם תלך בדרכי לשמור חוקי ומצותי כאשר הלך דוד אביך והארכתי את ימיך.

סימן קעה

ואם תלך בדרכי לשמור חוקי ומצותי
זה שאמר הכתוב: אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקיו עשית ולא יעבוד.
בשעה שברא הקב"ה את העולם חרץ ימיו של כל אחד ואחד, שנאמר: והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים.
ולמי נתנם?
לישראל, שנאמר: מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל.
מספר חדשיו אתך חקיו עשית.
אמר הקב"ה לישראל: אם עשיתם חקי אין השטן נוגע בכם, שכתוב בו: מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבור ביום ובלילה חקיו עשית ולא יעבור.
וכן אמרתי לשלמה בשעה ששאל את החכמה: וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד אם תקיים את התורה ואת החוקים, אין מלאך המות נוגע בך.
אדם הראשון, אלו שמר את המצות שנתתי לו לא היה מת, וכן הוא אומר: אם בחקתי תלכו.

ויקץ שלמה והנה חלום.
אמר ר' יצחק:
חלום עומד על כנו, צפור מצפצף, חמור נוהק יודע מה נוהק.

ויבא ירושלים ויעמד
אמר ר' יצחק:
מכאן שעושים סעודה לגמרה של תורה.

אז תבאנה שתים נשים זונות
רב אמר:
רוחות היו.

ושמואל אמר:
זונות ממש.

רבנן אמרין:
יבמות היו.

זאת אומרת לא כי בנך המת ובני החי
אמר ר' סימון:
מכאן שנינו:
שצריך הדיין לשקול טענותיהם בפני שניהם.

גזרו את הילד החי
אמר שמואל בר נחמני בשם רבי נהוראי:
התחיל פיו נובע בחכמתו, ואמר: צפה הקב"ה שהדין הזה היה עתיד להיות, לפיכך ברא האדם הזה זוגות זוגות, שתי עינים, שתי אזנים, שני נקבי החוטם, שתי ידים, שתי רגלים.
התחיל לומר: גזרו את הילד הזה.

אמר ר' יהודה בר' אלעאי: א
אלו הייתי שם פקרין הייתי נותן על צוארו של שלמה, ולא די לאחר שמת אלא עוד לאחר שהיה גוזר, כיון שראו סנקליטטין שלו התחילו אומרים: אי לך ארץ שמלכך נער, אילו לא היה נער לא עשה, כיון שאמר: תנו לה הילד החי והמת אל תמיתוהו התחילו אומרים: אשרך ארץ שמלכך בן חורין.