רד"ק למלכים א פרק יד


[יד, ב]
והשתנית -
לפי שידע כי אחיה היה שונא אותו לפי שסר מאחרי ה', אמר בלבו: אם ידע אחיה שהיא אשתי לא יתנבא לי כי אם רע לפיכך אמר לאשתו שתשתנה כדי שלא יכירה כי היא אשתו של ירבעם.

ומה שאמר לה שתקח עשרה לחם ונקודים ובקבוק דבש למנחה לנביא, כי כן היה מנהגם כשהיו באים לשאול מהנביא היו מביאים לו מנחה, כמו שאמר בשאול ונערו: מה נביא לאיש האלהים.

[יד, ג]
ונקודים -
תרגום יונתן:
כסנין,

ובדברי רז"ל:
פת הבאה בכסנין,
והיא פת עשויה כעכין יבשים וכוססין אותם בבית המשתה.

ובקבוק -
כלי שפיו צר.

ותרגום יונתן:
זלוע,
ומה שאמר לה: הוא דבר עלי למלך על העם הזה, כלומר שנבואתו מתקיימת כי כמו שדבר עלי כן היה לי ומה שיאמר לך על הנער הוא האמת.

[יד, ד]
כי קמו עיניו משיבו -
וכן ועיניו קמה.
והטעם: כי לעת הזקנה תיבש הלחות ויקומו יתרי העין ותכנס העין בחורה וכבר פירשו בו פירוש אחר במלת ועיניו קמה.

משיבו -
כמו משיבתו.
וכן וצורם לבלות שאול שהוא כמו וצורתם כתבונת עצבים, שהוא כמו כתבונתם.

ואמר בדרש:
כל המעמיד תלמיד שאינו הגון עיניו כהות.
מנא לן?
מאחיה השילוני וירבעם בן נבט תלמידו היה.

[יד, ה]
כזה וכזה -
הדברים שאמר לה.

מתנכרה -
הפך ההכרה.

[יד, ו]
קשה -
חזות קשה וכמוהו: מאכלו בריאה שה בריאה:

[יד, ט]
ואותי השלכת אחרי גוך -
שלא פנית אלי לא כך ולא כך, כאדם המשליך הדבר אחר גוו שלא יפנה אליו.

ותרגם יונתן:
ופולחני ארחיקתא מקבל עינך.

[יד, י]
משתין בקיר -
אמרו רז"ל:
אפילו הכלב שדרכו להשתין בקיר ונאמר זה על דרך ההפלגה.

ויונתן תרגם:
ידע מדע אמר משתין כמו משית,
ר"ל משית עצה בקירות לבו.

עצור ועזוב -
אפילו מה שיהיה עזוב ועצור במקום שלא יכרת בתחלת הפורענות הבאה עליו אכריתנו בסוף שלא ישאר ממנו דבר.

ואדוני אבי ז"ל פירש:
עצור על הממון שהוא עצור באוצר ועזוב המקנה שהוא עזוב בשדה.

כאשר יבער הגלל עד תמו -
אמרו רבותינו ז"ל:
גלל זה השן, רוצה לומר כמו שמבער השן המאכל עד תומו ונקרא השן גלל, לפי שדומה לאבן שיש הנקרא גלל כמו שאמר נדבכין די אבן גלל.

ויש מפרשים :
גלל היא צואה מן בגללי צואת האדם.

ויונתן תרגם :
כמו דמגנדרין בגולילין עד דמסיפין.

[יד, יב]
בבואה רגליך העירה -
מקור בתוספת ה"א כמו בבוא רגליך.

[יד, יג]
דבר טוב -
לא גלה הכתוב מה דבר טוב נמצא בו.

ורז"ל אמרו:
שבטל פרדסאות שהושיב אביו בדרכים למנוע ישראל שלא יעלו לרגל.

[יד, יד]
זה היום -
זה היום שיקום אותו המלך.

ומה גם עתה -
מה צרה זו גם עתה, כלומר נקלה היא צרה זו כי יותר ויותר יבאו על ישראל צרות.

[יד, טו]
כאשר ינוד הקנה במים -
אמרו רז"ל:
אפילו בשעת קלקלה המשילם לקנה במים אמר שהוא נד ואינו נעקר ממקומו.

וזרם מעבר לנהר -
יזרה, ר"ל יזרה ויפזר אותם לעבר נהרי כוש וזהו גלות ראשונה שהגלם מלך אשור וינחם בחלח ובחבור.

ותרגום יונתן:
מעבר לנהר מעבר פרת.

[יד, טז]
ויתן את ישראל -
מקרא קצר, רצה לומר ויתנם לקללה ולשמה.

[יד, יז]
תרצתה -
ולמעלה אמר כי ירבעם היה יושב בשכם, בתחלת מלכותו ישב שם ואחר כן ישב בתרצה, או הנער בנו חלה בתרצה.

תרצתה -
אל תרצה, כי שם היה הנער שוכב חולה והיה עיר מערי ישראל כמו שאמר במלכי כנען מלך תרצה אחד.

בסף הבית -
ואחיה אמר לה בבואה רגליך העירה, כיון שנכנסה בעיר נאנש ולא יצאה נשמתו עד בואה בסף הבית אשר היה שוכב שם.

[יד, כא]
ושם אמו נעמה העמונית -
הספור הזה להודיע כי הלך אחר מעשה אמו ועבד עבודת גילולים אחרי שנים שלש, כמו שאומר בדברי הימים.

[יד, כד]
וגם קדש -
כמשמעו.

ויונתן תרגם :
נפקת ברא,

וכן תרגם:
ויעבר הקדשים - נפקת ברא.

ככל התועבות הגוים -
באה ה"א הידיעה על הסמיכות, כמו: על המזבח בית אל והדומים לו בספר מכלל.

[יד, כז]
והפקיד -
מנה אותם על ידי שרי הרצים שישאום הרצים לפני המלך בבואו בבית ה' ואחרי שובו השיבום אל תא הרצים, כי שם היו מופקדים המגינים ודבר זה שהיה עושה, אולי היה ירא ממרד או היה עושה דבר זה לגדולה ותפארת, ופירוש תא חדר.

ויונתן תרגם :
לדובא,
ומה שאמר מדי בא בית ה' אחר שנכנע הוא ויהודה עמו ושב אל ה' כמו שאומר בדברי הימים ואמר שם וגם ביהודה היו דברים טובים.

[יד, ל]
ומלחמה היתה -
אף על פי שאמר שמנעו שמעיה הנביא מלהלחם בישראל ושמעו אליו, זה היה בתחלת המלכות שחשב רחבעם להשיב המלוכה אליו ובפעם ההוא מנעו כיון ששמעו כי מה' היתה סבה, אבל אחר כן היו מלחמות ביניהם.

הפרק הבא    הפרק הקודם