[יא, ב]
אתו ואת מניקתו -
ובדה"י כתב ותתן אתו ואת מניקתו בחדר המטות?!

וכפי מה שפרש"י שם:

שהמיתה אותם ע"י דבר וסם המות, ויואש שהיה יונק חלב רצו לתת סם המות למניקתו כדי שיתקלקל החלב, והחדר ששכבו שם בני המלך החולים על מוטת דוי, נקרא חדר המטות, ומשם גנבה אותו ואת מניקתו זה סיפר כאן, ובדה"י מספר כי המקום שהסתירה אותו שם בביהמ"ק קראו אותו ג"כ חדר המטות ע"ש המאורע וע"ש בין שדי ילין כדרשת חז"ל, וזה שאמר שם: ותתן אותו בחדר המטות.

[יא, ד]
שרי המאות לכרי ולרצים -
יש לומר פה שרי המאות של הכרי והרצים,
וכרי הוא מענין כרתי ופלתי שהם הגבורים.
ויש לומר פה שלקח שרי המאות, וכן לקח הכרי והרצים.
ובדה"י נזכר אחר כך האדירים והמושלים.
וירא אותם את בן המלך ובדה"י נזכר שהם סבבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי ישראל וראשי האבות לירושלים ושם כרתו ברית עם המלך וכו':


(ה-ז) בדה"י נאמר שוערי הספים, בית המלך, שער היסוד, והמפרשים רצו להשוות שהשנוים האלה ואמרו ששער הרצים הוא שוערי הספים ושער סור הוא שער היסוד, והדברים פליאים, וגם מדוע לא הודיע מה עשו יוצאי השבת?
[יא, ה-ז]
השלישית מכם וכו' -
בדה"י כתוב השלישית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשוערי הספים, והשלישית בבית המלך והשלישית בשער היסוד, וכל העם בחצרות בית ה', ואל יבא בית ה' כי אם הכהנים והמשרתים ללוים וכו'.
ונדחקו המפרשים להשוות המקראות ולפי הפשט, פי' הכתוב בכאן שהשלישית מכם הם יהיו באי השבת והם ישמרו משמרת בית המלך מבפנים, ועוד שתי שלישים יתחלקו בשמירת הבית מבחוץ, ויהיה שליש אחד בשער סור, ושליש אחד בשער אחר הרצים.

ועתה מפרש השליש הראשון שהם באי השבת, ושמרתם את משמרת הבית, רצה לומר בית המלך, מסח שלא יסיחו דעתם רגע ושתי הידות השנים (שהם אלה שעמדו בשער סור ובשער אחר הרצים) יהיו כל יצאי השבת, והם ישמרו את משמרת בית ה' מבחוץ (ויש לומר פה ושמרו את משמרת שישמרו את המשמרת, רצה לומר שומרים סביב שומרים) ויהיו ג"כ לצורך המלך, והנה לא פורש כאן בפרטות איך נחלקו השומרים מבפנים מבאי השבת רק אמר סתם ושומרי משמרת בית המלך.
ובדה"י פירש עזרא הסופר ששמירת באי השבת נחלק לשלשה, אחד לשוערי הספים, ואחד בבית המלך ואחד בשער היסוד, וכן וכל העם בחצרות בית ה' היינו יתר העם שהם שתי הידות יוצאי השבת יהיו בחצרות בית ה' שומרים מבחוץ, כמו שחשב בספר מלכים.

[יא, ח]
והקפתם -
ובדה"י אומר: והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבואו ובצאתו, וכבר בארתי ששם דבר על השומרים מבפנים, וכאן דבר על השומרים בכלל, ופירש את השומרים שמבחוץ, כאן פירש: והקפתם על המלך היינו השומרים בחוץ ושם אומר והקיפו את המלך היינו השומרים בפנים שהקיפו אותו ממש, כאן אמר: שהבא אל השדרות יומת דהיינו במקום שמתחיל הסדר מבחוץ, ושם אמר שהשומרים הפנימים השגיחו שנית שהבא אל הבית יומת, באופן שלא יכנס שום אדם חוץ לגבולו, ולכן אמר כאן: שיהיו עם המלך בצאתו ובבואו ושם אמר: שיהיו עמו בבואו ובצאתו ששם מדבר משומרים הפנימים שהם קבלוהו בבואו ולוהו בצאתו וכשיצא לוהו השומרים החיצונים בצאתו וכן בחזרה בבואו ולכן אמר כאן: בצאתו ובבואו.

[יא, י]
את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד -
ושלמה עשה שלטי זהב כנזכר למעלה (א' י') ויחסם אל דוד כי נעשה מן הזהב שהניח דוד, ובדה"י אמר: ואת המגנים ולא נזכרו כאן, כי לקחתם שישק והיו מגני נחושת תחתיהם הנזכר למעלה (א' י"ד).

[יא, יא]
למזבח ולבית -
רצה לומר קצתם שמרו למזבח שהם השומרים הפנימים מבאי השבת, וקצתם שמרו הבית שהם שומרים החיצונים ממוצאי השבת, ושניהם עמדו מכתף הימנית עד כתף השמאלית, משמרת לפנים ממשמרת.

[יא, יב]
את הנזר ואת העדות -
פירש רש"י:
שהוא ספר תורה, ובאמת כפי הדין היה צריך שיכתוב לעצמו ספר תורה אחר שמלך, רק לפי שעה נתנו עליו, ובפרט שיש לחקור אם יוצא אח"כ בספר תורה שצוה לכתוב כשהיה קטן, וימשחהו ובדה"י כתוב וימשחהו יהוידע ובניו, כי משיחת המלך צריך שיהיה ע"פ נביא וזכריה בן יהוידע היה נביא.

וכבר פירשו חז"ל בהוריות וכריתות:

שהגם שמלך בן מלך אין צריך משיחה, כאן משחוהו מפני מחלוקת עתליה

[יא, יג]
קול הרצין העם -
פירש קול הרצים וקול העם, ובדה"י: קול העם הרצים והמהללים את המלך, ויש לומר פה כאן ג"כ קול הרצים, וקול העם המהללים.

[יא, טו]
אל מבית לשדרות -
אל מקום שהוא בפנים של סדרי המערכה של השומרים החיצונים שהיו סביב הבית, כדי שלא תומת בבית ה'.

[יא יז]
בין ה' וכו' -
רצה לומר כרת ברית שהמלך והעם יעבדו את ה', וזה הברית בין ה' ובין המלך והעם, ואח"כ כרת ברית בין המלך ובין העם שיהיו נאמנים למלכם, בענין שהברית השני תלוי בראשון, וכן היה אח"כ שכאשר עזב את ה' קשרו עליו קשר והרגוהו.

[יא, יח]
ויבאו כל עם הארץ -
וכן עשו בפועל שהקדימו תחלה לקיים דברי הברית הראשון במה שבטלו בית הבעל והרגו את כוהן הבעל, והכהן שם פקודות על בית ה', ומפרש בדה"י שהיו הפקודות שיקרבו התמידים כהלכתם, ולשמור את הבית כמצוות הכתוב כמו שאמר בריש מסכת תמיד.

[יא, יט]
ויקח -
אח"כ קיימו הברית השניה בין המלך ובין העם, ומה שאמר את הכרי ואת הרצים פירש בדה"י את האדירים ואת המושלים.

[יא, כ]
ואת עתליהו המיתו בחרב בית המלך -
כבר נזכר שהמיתו אותה. ויש לומר שתחלה עשו אותה גוסס ואח"כ גמרו מיתתה כדין, וימיתוה בחרב של בית המלך, כדין המתחייב למלך שמיתתו בסייף.