[יב, ג]
כל ימיו אשר הורהו -
רצה לומר כל זה שהורה יהוידע, כי אחרי מותו חטא, ובדה"י פי' כל ימי יהוידע הכהן, ויש הבדל אצלי בין הוראה ובין לימוד כמו שאמר בפירוש התורה והמצוה, ורצה לומר שלא למד היטב רק שהורה, והראה לו, ובמות המורה נטה מן הדרך מה שלא היה כן אם היה לומד להשכיל להטיב בדרך לימוד.


(ה-ו) יש שנוים רבים מן הספור הנזכר כאן אל המסופר בדה"י כמו שתראה בפנים, וצריך להשוות ספורי עזרא עם ספורי וכתב ספר מלכים?
[יא, ה-ו]
ויאמר יהואש -
פה נזכר שצוה לכהנים שיקחו קדשי ב"י לעצמם, ובעד זה הוטל עליהם לחזק את בדק הבית, וזכר שצוה להם לקחת שלושה מיני הקדש:
א) כסף מחצית השקל, וזה כסף עובר על הפקודים,
ב) כסף ערכין,
ג) כסף נדרים ונדבות והקדשים והחרמים.
ובדה"י נזכר: שהיה עם לב יואש לחדש את בית ה' ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר, ולא מהרו הלוים ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלים את משאת משה עבד ה' והקהל לישראל לאהל העדות, כי עתליה המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים.
נראה שהם שני ספורים, כי יואש רצה לחדש את בית ה', היינו להעמידו ביופיו ובמתכונתו כמו שהיה בעת חדושו, ולזה לא היה מספיק הנדרים והנדבות וכסף עובר שזה היה מספיק רק לבדק הבית לא לחדושו, וזה נזכר בדה"י ושלתכלית זה ציווה שהלוים יצאו לערי יהודה ויקבצו כסף לתכלית זה, וצוה שימהרו ויעשו זאת, והלוים לא מהרו, והיה עוד ציוי אחר לתקן בבהמ"ק בדק הבית הרגיל שהיה נוהג תמיד, ולזה היה מספיק מותר שירי הלשכה ומעות ההולכים לבדה"י וזה נזכר במלכים, והמלך ציווה שזה יקחו הכהנים מאת מכריהם ותחת זה הוטל עליהם לתקן בדק הבית, וכבר נזכר כי תיכף במלוך יואש שם יהוידע פקודות על בית ה' להעלות עולות ה' ככתוב בתורת ה', רצה לומר עולת תמיד, וזה היה בא מתרומת הלשכה שהם ממחצית השקל שהיו תורמין ובודאי היו גובין מחצית השקלים תיכף מעת שמלך יואש והוקם פקודת בית ה' על מכונו, ושירי הלשכה היה הולך לבדק הבית ולא חדש יואש רק שהכהנים יקחו אותו מאת העם והם יחזקו בדק הבית משירי מעות עובר ומן כסף ערכין וכסף נדרים ונדבות.

[יב, ז-ט]
ובשנת עשרים ושלש ליואש -
אז ראה שהכהנים לא חזקו את בית ה', וחשדם שלקחו המעות לעצמם, ובדה"י נזכר שעל הציוי שצוה שיסובו ביהודה ויקבצו כסף אמר ליהוידע למה לא דרש על הלוים וכו', ונראה שבזה רצה שיקבצו כסף השקלים של השנים שמלכה עתליה כיון שכסף הזה נלקח לבעלים הרי כאלו לא נתנוהו, וזה שאמר כי עתליה וכו' וגם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים, ולכן נזכר בדה"י שנתנו קול ביהודה ובירושלים להביא לה' משאת משה וכו' רצה לומר מחצית השקל של שנים שעברו.

(י) פה אמר שנתן הארון אצל המזבח, ובדה"י אמר שנתנו בחוץ?
[יב, י]
ויקח יהוידע הכהן ארון אחד -
ובדה"י נזכר שצוה המלך ויעשו ארון אחד ויתנוהו בשער בית ה' חוצה, ולמה שאמר למעלה שם נזכר הארון שנעשה לתקלין עתיקין דהיינו לשקלי שנה העברה וזה נעשה בפקודת המלך, שצוה שיביאו שקלי השנים שעברו שנית, וזה נתנו בחוץ, ופה נזכר הארון של תקלין חדתין, וזה ניתן בפנים, ומבואר בפ"ו דשקלים כי י"ג שופרות היו במקדש וכתוב עליהם תקלין חדתין תקלין עתיקין קינים וגוזלים עולות עצים ולבונה וכו', ויש לומר שרמז זה במה שאמר ארון אחד, מלת ארון בחטף,

והרד"ק נדחק:

ארון של איש אחד,

(ויש לומר שרמז שכל הי"ג ארונות נקראו בשם ארון אחד שאחד מספרו י"ג, ולקח ארון של אחד רצה לומר מן הי"ג ארונות ששם הכולל שלהם היה שם אחד).

(יא) בדה"י ספר זה בענין אחר?
[יב, יא]
ויהי בראותם כי רב הכסף -
זה היה מתרומת הלשכה, אחר שהספיק לעולות תמידים לקחו המותר לבדק הבית וזה היה ע"י סופר המלך והכהן גדול, ובדה"י אמר: ויהי בעת יביא את הארון אל פקודת המלך ביד הלוים וכו', זה היה מארון של תקלין עתיקין שהיה כולו לבדק הבית, ועל זה אמר שם כה עשו ליום ביום, כי בזה לא היה זמן קבוע, מה שאין כן לתרומת הלשכה שהיה רק ג' פעמים בשנה, ושם אמר: ויתנהו המלך ויהוידע הכהן אל עושי מלאכת עבודת בית ה', ויהיו שוכרים חוצבים וחרשים לחדש בית ה' וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק בית ה', זה היה מתקלין עתיקין שהיה כסף רב והיה מספיק לחדש בית ה', רצה לומר לבנות מחדש את המקומות שפרצה עתליה, ובכאן מדבר מתרומת שירי הלשכה שהיה מיוחד לחזק את בית ה' לא לחדשו, וכסף הזה צרו ומנו ונתנוהו ע"י עושי המלאכה המופקדים רצה לומר הממונים על בדק הבית, ומה שאמר ויוציאהו לחרשי העץ ולבונים, היינו האומנים האמרכולין הממונים על מלאכת חרשי עצים ועל מלאכת בונים באבנים.

[יב, יג]
ולגדרים -
הם הפועלים עצמם הבונים גדרות של עצים ולחוצבי האבן וגם לקנות עצים ואבני מחצב.

(יד) בדה"י אמר שעשו כלים מכסף זה והכתובים סותרים את עצמו:
[יב, יד]
אך לא יעשה וכו' -
ובדה"י אמר: וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים וכו'?!
ולמה שאמר אין סתירה בין הכתובים כי שם דבר מכסף הארון שהביאו את השקלים משנים שעברו והיו מיוחדים מראש לבדק הבית.

וכבר פסק הרמב"ם פ"ד מהלכות שקלים כר"ע בכתובות (דף קו ע"ב):

דכלי שרת באים ממותר נסכים לא מתרומת הלשכה ולכן כאן שמדבר מתרומת הלשכה אמר שלא יעשה כלי שרת מהם, ושם שמדבר מקדשי בדק הבית אמר שהמותר עשו ממנו כלי שרת, וכמו שאמר המשנה למלך שם שבזה כולי עלמא מודו עכ"ל.

[יב, יז]
כסף אשם -
כי היה ג"כ ארון מיוחד למותר חטאת ומותר אשם, ודרש יהוידע הכהן שזה אינו מיוחד לה' לבד, כי מצא שני כתובים:
באחד כתוב: אשם לה'
ובאחד כתוב לכהן
וכתוב מכריע, והוא שיקחו בהם עולות לקיץ המזבח והעור לכהן ויקוים שניהם, וכמו שבארתי בחבורי התורה והמצוה (ויקרא סי' שס"ט).

[יב, יח]
אז יעלה חזאל -
זה היה אחרי מות יהוידע שהמלך עזב תורת ה' ויעבדו אשרים ועצבים והיה קצף עליהם, וכשלקח חזאל גת שהיה למלכי יהודה מימי דוד, שם פניו על ירושלים.

[יג, יט]
ויקח -
ספר מה החטא גורם, שהגם שהיה לו זכות במה שהשתדל להרבות קדשי הבית, עבירה מכבה מצווה והוצרך לבזבז כל אוצרות ההקדש וגם אוצרות אבותיו ולתתם שוחד למלך ארם.

[יג, כ]
ויתר דברי יואש -
בדה"י נזכר שאח"כ הוכיחם זכריה בן יהוידע הכהן והרגוהו בחצר בית ה' במצוות המלך, ולתקופת השנה עלו עליו חיל ארם במתי מספר והשחיתו את כל שריו, ואת יואש עשו שפטים ועזבו אותו במחליים רבים, ואז התקשרו עליו עבדיו כנזכר, וזה היה הפעם השנית שבאו עליו חיל ארם בלא חזאל, וזה היה עונש מיוחד על הריגת זכריה, וירמיה כותב הספר לא הזכיר זה כי היה נודע בימיו, ודם זכריה היה תוסס ומעלה קצף.

[יב, כא]
ויקומו עבדיו -
מפרש בדה"י שהתקשרו עליו בדמי בני יהוידע הכהן, ושם אומר שהרגוהו על מטתו, רצה לומר ששכב על ערש דוי במקום שעזבו אותו חיל ארם, והיה שם המקום בית מִלֹא ומפני שהיה עוד בית מלא הנזכר בשופטים ט' שהיה אצל שכם, אמר שהיה זה בית מלא היורד סלוא אצל ירושלים.

[יב, כב]
עם אבתיו -
פירש בעיר ציון ששם שוכבים אבותיו, אבל לא נקבר בהמערה שהמלכים שוכבים שם כמו שכתוב בדברי הימים, ששם לא קברו רק הצדיקים.