[טו, א]
בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם -
בחשבון הזה לא מצאו בו כל אנשי חיל ידיהם, שהלא מלך ירבעם בשנת חמש עשרה שנה לאמציה ומלכות אמציה הייתה כ"ט שנה, נמצא שאמציה מלך עד שנת ארבע עשרה לירבעם,

ובסדר עולם פירש:

שמה שאמר בשנת כ"ז לירבעם מלך עוזיה היינו שאז מלך מלכות מנוגעת.

והרי"א הקשה ע"ז:

שהיה לו לומר בשנת כ"ז למלכות עצמו מלך מלכות מנוגעת כי לפי דעת חז"ל מלך עוזיה וירבעם כאחד, והרי"א פי' שמה שאמר בשנת עשרים ושבע פי' שהיה עתיד למלוך עוד עשרים ושבע שנה.

וגם זה אינו נכון דהא אמר אח"כ בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה, והיש לומר בשנת עשרים ושבע, ובאמת בחשבון שאמר שזכריה מלך בשנת ל"ח לעוזיה לא נוכל לפרש בו שום פירוש כי כן הולך סדר זה אח"כ במלכות שלום ומנחם בן גדי, ומזה ידענו שירבעם בן יואש מלך שלוש שנים קודם לעוזיה, ולכן כלתה מלכותו שנמשכה מ"א שנה בשנת ל"ח לעוזיה וא"כ מלך עוזיה י"ב שנה בחיי אמציה אביו.
אולם כבר כתבנו שמעת שכבש יואש את אמציה נכבשה מלכות יהודה תחת מלכות ישראל וזה נמשך עד כ"ד שנה למלכות עוזיה שהוא כ"ז לירבעם שעד אז הייתה תחת ממשלת ישראל, ובשנת העשרים ושבע התחזק עוזיה ומלך מלכות חזקה בפני עצמו בלתי נכנע תחת ירבעם וכן לקמן י"ז א' כדוגמא זו ומבאר בדה"י שבחזקתו גבה לבו ונכנס להקטיר ונצטרע, ואם נאמר כדברי חז"ל שזה היה באמצע מלכות עוזיה ואמרו שיותם נולד בימי חלוטו היה זה שלוש שנים אחרי זה, וכבר מוכח שעוזיה נתנגע בחיי ירבעם ממש שעמוס נתנבא בימי עוזיה ובימי ירבעם שנתים לפני הרעש הרי ששתי שנים לפני הרעש היה עדיין ירבעם חי, וממה שאמר בדה"י והמה התיחשו בימי ירבעם ובימי יותם שאמר זה על שיותם היה שופט את הבית מבואר שכבר היה מנוגע בימי ירבעם שזה בשנת הל"ז לעוזיה, וידענו שהיה מנוגע ט"ו שנים לכל הפחות ועל שהיה מנוגע קודם זמן זה אין ראיה מפורשת רק מדרך הסברא כיון שידענו שבכ"ז שנה לירבעם התחזק במלכותו כמו שאמר שבשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עוזיה.

מן הסברא שקרוב לזה הזמן נכנס להקטיר כי כן כתוב שבחזקתו גבה לבו עד להשחית, וממה שאמר בנבואת הושע ועמוס שנבאו בימי עוזיה יותם וכו' ובימי ירבעם בן יואש, למה נזכר ירבעם? שאם רצה להזכיר מלכי ישראל שבימיהם נבא, הלא היו עוד כמה מלכים אחר ירבעם בימים האלה, וע"כ שהזכיר ירבעם כיון שבתחלת מלכות עוזיה היה כבר תחת יד ירבעם, והיה המלכות ע"ש ירבעם, ועל זה אמר בימי עוזיה ובימי ירבעם היינו בעת שהיה עוזיה תחת יד ירבעם שאז נקראה המלכות ע"ש ירבעם, ובימי עוזיה היינו מכ"ז לירבעם ואילך שאז התחילו ימי עוזיה שמלך בפני עצמו ומזה ידענו ששנתים לפני הרעש שנבא עמוס היה עדיין תחת יד ירבעם, וכיון שבשנת כ"ז לירבעם מלך עוזיה בפני עצמו היה זה שנה או שנתים לפני הרעש על כל פנים, ומבואר שהרעש היה בשנת הכ"ה או הכ"ו לעוזיה ויותם נולד בימי חלוטו כדברי חז"ל.

וכן מבואר ממה שאמר בישעיה (ז' ח'): ובעוד שישים וחמש שנה יחת אפרים מעם, שהוא נחשב מנבואת עמוס שהיתה שנתים לפני הרעש עד שש לחזקיה שגלו עשרת השבטים מבואר שמן העת ההיא היה כ"ח שנים לעוזיה ט"ו של יותם ט"ז של אחז ושש של חזקיה הוא ס"ה. מבואר שמעת הרעש חי עוזיה כ"ו שנים כדברי חז"ל.

[טו, יב]
הוא דבר ה' -
רצה לומר לא היה ראוי שתמשך מלכות יהוא ד' דורות רק מפני דבר ה' שלטובה אינו חוזר, ולכן ויהי כן, כי בדרך הטבע היו מורדים בו דהא הכה את זכריה קבל עם בלא פחד רק עד עתה נתקיים המלכות בדבר ה'.

[טו, טז]
כי לא פתח ויך -
הדין הוא כשצרים על עיר אין מקיפים אותה מארבע רוחות אלא מניח צד אחד פתוח שיברח מי שירצה, וכן הדין שאין הורגים נשים וטף, כמו שאמר הרמב"ם פ"ו מהלכות מלכים, והוא הכה את תפסח שהיתה מארם ואת גבוליה שמצד תרצה ואת כל אשר בה לא נמלט איש כי לא פתח את הצד הרביעי כפי הדין, וגם את כל ההרותיה בקע שזה ג"כ נגד חוקי המלחמה ונגד דת ישראל.

[טו, כה]
את ארגב -
שם גבור שעמד בארמון המלך ועמו אריה למוד לטרוף טרף כל הנכנס שלא ברשות, ועם ארגב היו חמישים מבני גלעד.

ויש מפרשים:

מלת ועמו על פקח שחמשים איש היו בעזרו על המרד.

(ל) מה שאמר בשנת עשרים ליותם יפלא והלא יותם לא מלך רק שש עשרה שנה?
[טו, ל]
בשנת עשרים -
יען שפקח נלחם באחז ורצה לבטל מלכותו וכמו שאמר נעלה ביהודה וכו' ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל, לא מנו בימיו למלכות אחז רק למלכות יותם, הגם שיותם כבר מת והיה זה בשנת ד' לאחז.

[טו, לה]
הוא בנה -
רצה לומר בנה שם בניינים גדולים כי השער הזה כבר היה, והיו נכנסים בו מבית המלך לבית ה' כמו שאמר בדה"ב (כ"ג כ') אצל יהואש ויבא בתוך שער העליון בית המלך.

[טו, לז]
בימים ההם -
בסוף מלכות יותם.