מלבים למלכים ב פרק כב
[כב, ד]
אשר אספו שומרי הסף -
ובדה"י מפרש שהלוים אספו הכסף מכל שארית ישראל וישובו ירושלים, והוא על פי מה שאמר למעלה (סימן י"ב) גבי יהואש שהיו שם שני כספים, הכסף שהובא לבית ה' והכסף שאספו הלוים מכל ישראל, וכאן כלל שניהם בקוצר.
[כב, ה]
המופקדים -
הם הממונים, והממונים נתנו אותו
לעושי המלאכה.
[כב, ח]
ספר התורה מצאתי בבית ה' -
רצה לומר הספר תורה שכתב משה שהיה מונח אצל הארון גנזוהו בימי מנשה ששרף התורה ועכשיו מצא אותו, ועל זה אמר:
ספר התורה בה' הידיעה, ובדה"י מפרש מצא חלקיה הכהן את ספר תורת ה' ביד משה. רצה לומר ספר תורה שכתב משה.
ופירשו חז"ל:
דספר עזרא לתחלתו הוא נגלל והוא מצא אותו גלול בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך, שמזה היה לו סימן שילכו בגולה, וזה שאמר ויתן חלקיהו את הספר אל שפן ויקראהו, והנה היה בזה ג"כ תוכחת מוסר לעמת שרצה לחזק את בדק בית ה' בחיצוניותו, רמזו לו כמו שאמר (ירמיה סי' ז) אל תבטחו לכם על דברי השקר לאמר שהיכל ה' הוא היכל ה', רק היכל ה' המה, שמלת המה רומז על מה שכתוב שם: הטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה, והדרכים הטובים הוא ההיכל שבו ישכון ה'.
א"ל למה תחזקו בדק החיצון של הבית ולא הבית הפנימי ההיכל הקדוש שעליו ישכון ה' שהוא הספר תורה המונחת גנוזה
צור תעודה חתום תורה, וזה שאמר:
ויבא שפן וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך וכו' ויגד שפן הסופר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיה שזה היה ג"כ מענין התשובה, לעורר אזניו שיחזק בדק הפנימי והריסות הדת יקים לא בדק החיצון לבד.
[כב, יג]
לעשות ככל הכתוב עלינו -
ובדה"י
לעשות ככל הכתוב על הספר הזה, רצה לומר כי התורה הכתובה בספר ובדיו, כתובה ג"כ על לוח לב וחקוי הנפש כמו שאמר בפירוש
הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי, ועל זה אמר פה הכתוב
עלינו, ויש לומר פה שמה שאמר
לעשות ככל הכתוב נמשך על
חמת ה' שחמת ה'
נצתה בנו לעשות ככל הכתוב עלינו בתוכחה שבפ' תבוא וזה על
אשר לא שמעו על דברי הספר הזה.
[כב, טז]
הנני מביא רעה -
רצה לומר מה שקרא בספר שהיה נגלל בתוכחה של משנה תורה הוא סימן שאביא רעה, ויען היה נגלל בפסוק
יולך ה' אותך ואת מלכך וכו' ועבדתם שם אלוהים אחרים, אמר שזה יהיה לעונש מדה כנגד מדה
תחת אשר עזבוני וכו'.
[כב, יח]
ואל מלך יהודה, כה אמר ה' הדברים אשר שמעת -
רצה לומר מה ששמעת שקראו את הפסוק
יולך ה' אותך ואת מלכך, כה אמר ה' רצה לומר כן היה גזרה גזורה עליך מאת ה', רק -
[כב, יט]
יען רך לבבך וכו' ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי תפלתך -
עי"ז בטל הגזרה שלא תלך בגולה.
[כב, כ]
לכן הנני אוספך על אבותיך -
פי' רי"א:
שתוסף נפשך במעון הרוחני למעלה ממדרגת אבותיך הצדיקים,
ונאספת והגם שימות בידי פרעה נכה ולא ימות בשלום יקבר
בשלום כי הובילוהו ממקום המלחמה לקברות באין מוחה, ועי"כ
ולא תראינה עיניך וכו' שלא יראה חורבן העיר וחורבן בית ה'.