פסוק א

האמנים אחאב. האמנים של אחאב:

פסוק ב
ועתה. לא הזכיר הכתוב ראשית הדברים, שהיו כמנהג לפוקדם בשלום, ואחרי זה כתב ועתה וגו'
בני אדוניכם. יורשי המלוכה
הרכב וגו'. ואם כן הכח בידכם להלחם:

פסוק ג
על בית. בעבור בית אדוניכם, ובכדי לנסותם לדעת מה בלבם, שלח אליהם כדברים האלה:

פסוק ה
אשר על הבית. הממונה על בית המלך:

פסוק ו
אם לי אתם. אם אתם משלי ונכנעים אלי
כעת מחר. כעת הזאת ביום מחר
ובני המלך כו'. גם זה מדברי יהוא שכתב להם, יודע אני שהמה שבעים, ובבית גדולי העיר. ולא תוכלו להעלים ממני את מי מהם
את גדולי העיר. והמה עם גדולי העיר, שהיו מגדלים אותם, רצה לומר, שהיו בבית גדולי העיר:

פסוק ח
עד הבקר. להיות מונחים עד הבקר, בכדי שיראום העם:

פסוק ט
צדיקים אתם. רצה לומר, הנה תחשבו שאתם צדיקים ממני, על שהרגתי את המלך, ומי הרג את כל אלה, הלא אנשי שומרון הרגום:

פסוק י
דעו אפוא. בזאת דעו עתה, שלא יפול דבר ה' ארצה, להיות בטל מה מדברו, כי אם יפול על ראש מי אשר נגזר עליו
וה' עשה. הריגת המלך ובניו באה בהשגחה מה':

פסוק יב
הוא בית עקד. כשבא לבית עקד הרועים אשר עמדה בדרך:

פסוק יג
ויהוא מצא. שם מצא יהוא את אחי אחזיהו, רצה לומר, בני אחזיהו. וכן נאמר בדברי הימים (ב כח ח) כי לא היו לו אחים, כי כולם נהרגו מאז כמו שנאמר שם
לשלום. לשאול בשלום בני אחאב ואיזבל, ולא ידעו כי נהרגו:

פסוק יד
וישחטום. כי גם המה היו מבית אחאב
בית עקד. העומד בבית העקד:

פסוק טו
היש את לבבך ישר. האם יש עם לבבך ישר ותמים עמי לאהוב אותי, כאשר לבבי ישר עם לבבך
יש ויש. הכפל לחזק
תנה את ידך. בדרך אהבה לקיום ברית. או להעלהו על המרכבה:

פסוק טז
בקנאתי. במה שאקנא קנאת ה', להנקם מבית אחאב, ועובדי הבעל:

פסוק יח
אחאב עבד את הבעל מעט. כאומר, והנה בעבור זה באה הרעה על ביתו:

פסוק יט
לי לבעל. יהיה לי אל הבעל
בעקבה. בכדי שיקבצו כולם:

פסוק כ
קדשו עצרה. הזמינו יום, להיות כולם נעצרים ונאספים
ויקראו. הכריזו יום קבוע:

פסוק כא
פה לפה. מהפתח מהעבר מזה, עד הפתח שממולו:

פסוק כב
הוצא לבוש. הכוונה היה שיהיו נכרים במלבושיהם, לשלא ימלט מי מהם:

פסוק כג
מעבדי ה'. כי חשש פן יבוא מי מהם לראות מה נעשה, ויאבד עמהם
כי אם. רצה לומר, עבדי ה' יצאו מפה, ולא ישארו כי אם עובדי הבעל:

פסוק כד
על ידיכם. המסורים בידכם, לשמרם לבל יברחו
נפשו. נפש השומר הפושע בשמירתו, תחת נפש הנמלט בפשיעתו:

פסוק כה
ככלותו. כאשר השלים יהוא לעשות העולה על ידיהם, כי אחר שעשו העולה התפרסם אמתת הדבר, שהמה עובדי הבעל, ומעתה לא יאמרו שהרג נקיים
וישליכו. אמר כן על דרך ההרחבה, אשר מרוב החפזון, כאילו השליכו את עצמם ללכת עד העיר המיוחדת לבית הבעל:

פסוק כז
מצבת הבעל. הבסיס שעמדה עליו צורת הבעל:

פסוק כט
עגלי הזהב. מוסב על תחילת המקרא, לומר ומה הם חטאי ירבעם, עגלי הזהב אשר בבית אל וגו':

פסוק ל
ויאמר ה'. על ידי נביא
הטיבות לעשות וגו'. הישר בעיני עשית, בצד היותר טוב, וכפי מחשבות לבבי עשית וגו'
בני רבעים. ד' דורות מזרעך ימלכו:

פסוק לב
החל ה'. התחיל ה' להכרית בישראל
בכל גבול ישראל. לא במקום אחד לבד:

פסוק לג
מזרח השמש. לצד המזרח הכה את כל ארץ הגלעד וגו'
מערוער וגו'. מן ערוער הכה עד סוף הגבול
והגלעד. עיר הגלעד היתה מטרפולין לכל ארץ הגלעד, ואמר מלבד שהכה ארץ הגלעד כמו שנאמר למעלה, הכה גם עיר המטרפולין שלה: