פסוק א
בשנת עשרים ושבע. שנויה בסדר עולם, שבשנת כ"ז לירבעם נתנגע עזריה, ומלך מלכות מנוגעת, אבל התחלת מלכות עזריה היתה כאחת עם מלכות ירבעם, (רצה לומר, מה שמלך אחר מות אביו יואש, ולא התחלת חשבון ימי מלכותו, כי ירבעם מלך שלשה שנים בחיי אביו, מאז היתה חשבון ימי מלכותו), כי עזריה מלך ט"ו שנים בחיי אביו, והוא בעת מת יואש (ולכך לא תלה מלכותו המנוגעת במלכות עצמו, כי לא היינו יודעין אם חושב מהזמן שמלך בחיי אביו, או משמת אביו, אבל עתה כאילו יאמר בשנת כ"ז למלכותו, והוא כ"ז לירבעם, אם כן חושב מזמן שמלך הוא בחיי אביו, והוא הזמן אשר מלך ירבעם משמת אביו):

פסוק ב
וחמשים ושתים. ט"ו בחיי אביו, ול"ז אחר מות אביו:

פסוק ה
וינגע ה'. ובדברי הימים (ב כו יח) נאמר שבא לו בזעפו עם הכהנים, בעת בא להקטיר ומיחו בו
בבית החפשית. רצה לומר, עזב הנהגת המלכות, והיה חפשי מזה העמל, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שהמלכות יחשב לעבדות, לפי רוב העמל
על הבית. היה ממונה על בית המלך, להיות שופט משפט העם תחת המלך:

פסוק ח
בשנת שלשים ושמנה. כי ירבעם מלך שלש שנים בחיי אביו, ולא אחרי מות אביו, ובין כולם מ"א, וכלו אם כן בל"ח לעזריה, כי התחלת מלכות עזריה, משמלך בחיי אביו, והתחלת מלכות ירבעם, משמת אביו היו בזמן אחד, אם כן קדמה מלכות ירבעם למלכות עזריה שלש שנים מה שמלך בחיי אביו, וכלתה שנת מ"א שלו בל"ח לעזריה, ואז מלך זכריה:

פסוק יב
הוא דבר ה'. מוסב על המקרא שלפני פניו, שנאמר וימלוך תחתיו, והוא דבר ה' וגו'
ויהי כן. כי מלכו יהואחז ויואש וירבעם וזכריה, ונפסק מזרעו המלוכה:

פסוק יג
בשנת שלשים ותשע. כי זכריה מלך בל"ח לעוזיה, ומלך ששה חדשים, ואחריו מלך שלום, והוא ל"ט לעוזיה:

פסוק טז
מתרצה. מעבר תרצה
כי לא פתח. על שלא פתח שר תפסח את שער העיר לבוא בה, ולזה הכה את תפסח ואת גבוליה, אשר מעבר תרצה
בקע. פתח בטני ההרות, להוציא וולדותיהן:

פסוק יז
בשנת שלשים ותשע. רצה לומר, אחר שעבר ל"ט לעזריה, כי שלום מלך בסוף ל"ט לעזריה, ונהרג אחר ירח ימים, ובשנה הבאה בכלות ל"ט לעזריה, בתחלת מ', מלך מנחם
עשר וגו'. ומקוטעות היו:

פסוק יט
בא פול. כאשר בא פול, והבטיח מנחם לתת לו אלף ככר כסף, לעזור לו על המלוכה:

פסוק כ
ויוצא מנחם. הוציא את הכסף מזולתו, והטילו על ישראל, ומפרש שעל גבורי החיל הטיל, על כל אחד חמשים שקל
ולא עמד. לא נתעכב:

פסוק כג
בשנת חמשים שנה. כי מנחם מלך בשנת מ' לעזריה ומלך י' שנים מקוטעות, וכלו אם כן במ"ט לעזריה, ובשנה הבאה מלך פקחיה והיא נ' לעזריה
שנתים. ומקוטעות היו:

פסוק כה
בארמון. בהיכל של בית המלך
את ארגוב ואת האריה. עם הארגוב ועם האריה והם שמות שני גבורים ואולי נקרא ארגוב על שהיה מושל בחבל הארגוב, והאריה על שם גבורתו, ופקח התחבר עמהם, ועוד היו עמו חמשים איש, והמיתו את פקחיה:

פסוק כז
בשנת חמשים ושתים. כי פקחיה מלך בנ' לעזריה, ומלך שנתים מקוטעות, וכלו בנ"א לעזריה, ובשנה הבאה מלך פקח, והיא נ"ב לעזריה
עשרים שנה. ומקוטעות היו:

פסוק ל
בשנת עשרים ליותם. כי פקח מלך בנ"ב לעזריה, ובסוף השנה ההיא מת עזריה, ובתחלת השנה הבאה מלך יותם בנו, וימי מלכותו ט"ז שנה, ופקח מלך כ' שנה, והם שנה אחת ממלכות עזריה, וט"ז ממלכות יותם, וג' שנים אחרי מות יותם, וכלו אם כן בי"ט מהתחלת מלכות יותם, ובתחילת השנה הבאה מלך הושע, והיא כ' להתחלת מלכות יותם וראה הכתוב למנות שנות הושע לימי יותם הצדיק בקבר, ולא לימי אחז בנו הרשע בחיים:

פסוק לב
בשנת שתים. כי פקח מלך שנה אחת בימי עוזיה, ויותם מלך בשנה הבאה, והיא בשנת ב' לפקח:

פסוק לג
ושש וגו'. ומקוטעות היו:

פסוק לה
הוא בנה. רצה לומר, עשה עליו בנין נכבד וגדול ממה שהיתה, או שנפל ועשהו מחדש, ואולי זהו הנקרא (ירמיהו כו י) שער ה' החדש:

פסוק לז
בימים ההם. אחרי מות יותם: