פסוק ב
ספר הברית. ספור התוכחות הנאמרים בברית
הנמצא בבית ה'. וזהו על כי בהספר ההוא מצאו התוכחות גלולה בפתיחתה, ואף היא כתובה בידי משה המקודשת ומפי ה', והמה סיבות עצומות להחריד את העם לשוב לה':

פסוק ג
על העמוד. על המקום המיוחד למלך לעמוד בה
להקים. לקיים את דברי התורה הנתונה בברית
ויעמוד וגו'. רצה לומר, קבלו הברית:

פסוק ד
כהני המשנה. הכהנים שהמה שניים לו, כסגן ומשוח מלחמה
בית אל. כי שם היה מקום טומאה, כי העמיד בה ירבעם עגל הזהב:

פסוק ה
והשבית וגו' ויקטר וגו'. ביטל הכמרים אשר העמידו מלכי יהודה להיות מקטרים בבמות, בערי יהודה וסביבות ירושלים
ואת המקטרים וגו'. גם אותם השבית:

פסוק ו
בנחל קדרון. סמוך להנחל
וידק לעפר. שרפה עד שהיתה דק כעפר
בני העם. אותם שהיו עובדים להם בחייהם, ועשה כזאת לבזותם:

פסוק ז
בתי הקדשים. העשויים לשבת בהן, המיוחדים לעבודת האשרה
בתים. רצה לומר, יריעות לתלות סביבה, ודוגמתו (שמות לז יד) בתים לבדים:

פסוק ח
ויבא וגו'. הכהנים מזרע אהרן, אשר נעשו כומרים לעכו"ם, הביאם לירושלים להחזירם בתשובה
ויטמא. השליך שם נבלות וכדומה
מגבע. הבמות אשר עמדו מגבע וגו'
במות השערים. אשר עמדו מול השערים
אשר פתח. כמו ואשר בפתח וגו', ולפי שהיתה גדולה מכולם זכרה לעצמה
שמאל איש. בבואו אל העיר:

פסוק ט
אך לא יעלו. עם שהחזירם למוטב, מכל מקום לא הניחם לעבוד במזבח ה'
אכלו מצות. משירי מנחה, הנאפה מצות, והוא הדין לשאר קדשים
בתוך אחיהם. רצה לומר, לקחו חלק בין הכהנים, והיו אם כן כבעלי מומין, שאינם עובדים וחולקין:

פסוק י
את התופת. הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך, ונקרא כן על שם שהיו מכים בתופים, לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות, ולבל יכמרו רחמיו
לבלתי להעביר. רצה לומר, טמא המקום ההוא, לבל יעלה עוד על לב אדם להעביר שם למולך:

פסוק יא
לשמש. כי מלכי יהודה היו מיחדים סוסים לעבודת השמש, לרכוב בהם לקראתו בבוקר, ממקום שבאים בה לבית ה' אל לשכת וגו'
מרכבות השמש. אשר משכו בם הסוסים ההם:

פסוק יב
עלית אחז. שעל עליית אחז
בשתי חצרות. של הכהנים ושל ישראל
וירץ משם. הוציאם משם במרוצה ובמהירות:

פסוק יג
להר המשחית. הוא הר המשחה, ובעבור העבודת כוכבים ומזלות כנהו לגנאי
אשר בנה שלמה. רצה לומר, הניח לנשיו לבנות:

פסוק יד
עצמות אדם. כי הוציא מהקברים עצמות העובדי עבודת כוכבים ומזלות:

פסוק טו

וגם את המזבח אשר בבית אל. עם שבית אל לא היתה מארץ יהודה מדינת מלכותו
הבמה. כמו והבמה והוא הבנין אשר עשה להעמיד בה העבודת כוכבים ומזלות והמזבחות
הדק לעפר. להיות דק דק דומה לעפר:

פסוק טז
בהר. של בית אל
וישרוף. כי היו עובדי כוכבים
אשר קרא. מאז בימי ירבעם קרא, ולתוספות ביאור אמר שוב, אשר קרא הדברים האלה:

פסוק יז
מה הציון. ראה ציון על קבר משונה בגדלו, ושאל עליו של מי הוא
הקבר. זה הקבר, הוא של איש האלהים וגו':

פסוק יח
וימלטו עצמותיו. בעבור שלא יניעו עצמות איש האלהים, החדיל מקחת עצמות הנביא הקבור סמוך לו, כי חשש פן יניעו בזה עצמות איש האלהים
אשר בא משומרון. להשיב עמו את איש האלהים, כאשר נאמר שם:

פסוק כ
אשר שם. אף שכבר גלו משומרון, עם כל זאת המעט אשר נשארו עבדו עבודת כוכבים ומזלות כמאז
עצמות אדם. של המתים:

פסוק כב
כי לא נעשה. רצה לומר, עם שגם לפניו עשו פסח, מכל מקום הוכרח לצות לעשות ככתוב בטהרה גדולה, כי לא נעשה כפסח הזה העשוי בטהרה מימי השופטים, ובדברי הימים (ב לה יח) נאמר מימי שמואל, כי שמואל היה סוף השופטים
וכל ימי מלכי ישראל. מוסב על לא נעשה, לומר שלא נעשה כפסח הזה כל ימי מלכי ישראל, והם דוד ושלמה שמלכו על כל ישראל:

פסוק כד
על הספר. רצה לומר, בעבור הספר אשר מצא חלקיה, כי הספר הזה היתה סיבה לכל זה:

פסוק כה
וכמהו לא היה לפניו. ומה שנאמר בחזקיה (לעיל יח ה) ואחריו לא קם כמוהו, הוא בדבר הבטחון בה' וכמו שנאמר שם, אבל בדבר התשובה לא היה כיאשיהו ויש מרבותינו ז"ל שאמרו (שבת נו ב) שמעולם לא חטא, ותשובתו היתה להחזיר משלו כל דין שדן מבן שמונה עד שמונה עשרה, וזה שנאמר, ובכל מאודו:

פסוק כו
אך לא שב וגו'. אף שיאשיה עשה תשובה בכל לבבו, והורה להעם דרכי ה'
על כל הכעסים. בעבור כי בהצנע אחזו ישראל בהכעסים אשר הכעיס מנשה, לעבוד כוכבים כמוהו:

פסוק כט
לקראתו. למנעו ללכת דרך ארצו
כראותו אותו. רצה לומר, בהלחמו עמו, וכמו (לעיל יד יא) ויתראו פנים, שרצה לומר, נלחמו פנים בפנים, והוא ראיית המלחמה:

פסוק ל
בקבורתו. אשר כרה לעצמו בחייו:

פסוק לב
אבותיו. מנשה ואמון:

פסוק לג
ממלוך. להסירו ממלוך בירושלים
ויתן עונש. על שהמליכוהו לפני יהויקים אחיו הגדול ממנו, אשר לו משפט המלוכה:

פסוק לה
אך העריך. לא לקח הכסף כפי אשר ישר בעיניו, אך לקח מכל אחד לפי ערך עשרו
על פי פרעה. מה שאמר פרעה בעבור העונש
איש כערכו נגש. בחוזק יד ובכפיה גבה מכל אחד לפי ערכו:

פסוק לו
בן עשרים וחמש. כי היה גדול ב' שנים מיהואחז אחיו: