פסוק א
באשר תגורי. במקום שתרצה לגור
וגם בא. כבר התחיל לבוא אל הארץ, ויתמיד שבע שנים:

פסוק ג
אל ביתה. כי החזיקו בה אחרים, בהיותה בפלשתים:

פסוק ד
כל הגדולות. כל הנפלאות הגדולות אשר עשה, כי לא ידע המלך מכולם:

פסוק ה
ויהי הוא מספר. בעת שספר למלך מה שהחיה אלישע את בן השונמית, קרא מקרה שבאה אז השונמית עם בנה, לצעוק אל המלך בעבור ביתה:

פסוק ו
השיב. אמור להשיב לה הכל, ואף תבואות השדה, אשר גדל בה מעת עזבה את השדה עד עתה:

פסוק ט
וכל טוב דמשק. כל מיני מאכל טוב הנמצא בדמשק:

פסוק י
אמר לו. רצה לומר, לנחמו אמור לו שיחיה, אבל האמת הוא אשר הראני ה' בנבואה, כי מות ימות:

פסוק יא
ויעמד. העמיד את פניו לצד אחר, לבל יראה דמעות עיניו מזלפין
וישם עד בוש. שם פניו בצד האחר עד התעכב זמן רב, וכשלא יכול עוד להתאפק, הרים קול בבכי, והחזיר פניו מעתה, הואיל ואי אפשר עוד להסתיר הבכי:

פסוק יב
כי ידעתי וגו'. וזוכר אני עתה בדבר, ולזה אבכה
מבצריהם. ערי מבצריהם, תבעיר באש
והרותיהם. הנשים ההרות, תבקע בטנם להוציא הולדות:

פסוק יג
כי מה עבדך. וכי כוחי רב כל כך לעשות כדבר הזה
מלך. ואז יהיה בידך הכח הרב הזה:

פסוק טו
ויפרוש על פניו. להקיר חמימות אש החולי
וימות. בעבור זה מת, כי סרה החום מן החוץ אל הפנים:

פסוק טז
ובשנת חמש ליורם בן אחאב. שנויה בסדר עולם, שיהושפט המליך את יהורם בנו שתי שנים שלימות בחייו, דהיינו בשנת כ"ג למלכו. כי כ"ה מלך, והיה אם כן בשנת ה' ליורם בן אחאב, כי הוא מלך בי"ט ליהושפט, ולזה אמר ובשנת חמש ליורם בן אחאב וגו' ויהושפט וגו', ורצה לומר, אז יהושפט מלך את יהורם בנו, ויהיה מלך כמו המליך. או מלת חמש עומדת במקום שתים, וכאילו אמר וחמש ליהושפט, וחושב מזמן מלחמות רמות גלעד, שהיה ראוי למות לולא חמלת ה' עליו, וכאילו נעשה אז בריה חדשה, ומלך אז, אבל ליורם בן אחאב הם חמש שנים מקוטעות, והם קצת שנת י"ט מיהושפט וכ' וכ"א וכ"ב וקצת כ"ג, כי אז המליך את יהורם בנו, והם שתי שנים לפני מותו, כי בכ"ה מת, וליהושפט עצמו הם חמש שנים שלימות מזמן מלחמת רמות גלעד, והם מקצת שנת י"ח מתחילת מלכותו, וי"ט וכ' וכ"א וכ"ב, ומקצת שנת כ"ג:

פסוק יז
שמנה שנים. ומקוטעות היו, ובהם כלולים שתי השנים אשר מלך בחיי אביו:

פסוק יט
ולא אבה. עם שהיו ראוים להשחתה, כי יהורם וביתו עשו הרע
את יהודה. רצה לומר, מלכי יהודה
כל הימים. רצה לומר, כל ימי המלכות:

פסוק כ
וימליכו. כי עד הנה היה עליהם נציב מלך מתחת יד מלכי יהודה:

פסוק כא
צעירה. שם מקום מארץ אדום
קם לילה. כי לא עצר כח ללחום עמהם ביום בפומבי
הסובב אליו. הסמוך אליו, ולא עצר כח ללכת בעומק המלחמה
וינס. אחר שהכה מה בהם, נס מיד לאהליו, כי פחד מאדום:

פסוק כב
אז. בעת ההיא פשע גם לבנה, ונזכרת היא ביהושע (טו מב) בערי נחלת יהודה, והיתה סמוכה לאדום, ופשעה גם היא במלך יהודה:

פסוק כה
בשנת שתים עשרה. כי יהורם בן יהושפט מלך בשנת ה' ליורם בן אחאב, וח' שנים מקוטעות מלך, הרי כלו בי"ב ליורם בן אחאב, ואז מלך אחזיה:

פסוק כו
בן עשרים ושתים שנה. ובדברי הימים (ב כב ב) נאמר, בן ארבעים ושתים שנה. ושנויה בסדר עולם, שמנין הזה אינה ללידת אחזיה, כי אם לצמיחת מלכות עמרי על כל ישראל, שהיתה על ידי שנשא יהושפט את בתו לאשה, כמו שנאמר שם. (ויתכן שנשאה שנה אחת לפני מלוך עמרי על כל ישראל, והיה אם כן מ"ב שנה מקוטעות) ובעבור היות אחזיה מזרעו, קרה לו שנהרג עם מלך ישראל על ידי יהוא ולזה תלה מלכותו בצמיחת מלכות עמרי
בת עמרי. ולמעלה (פסוק יח) נאמר, שיהורם אביו נשא בת אחאב, וידמה שעמרי גדלה ונקראת בתו, אף כי בני בנים הם כבנים:

פסוק כז
כי חתן. רצה לומר, על ידי החתון באה לו קורבתו עמהם, כי אביו היה חתן בית אחאב:

פסוק כט
וישב. מן המלחמה
ברמה. היא רמות גלעד
לראות. רצה לומר, לבקרו, על כי היה חולה מן המכים: