[י, א]
אל שרי יזרעאל -
שרי יזרעאל היו אז בשמרון אולי הלכו שם כששמעו המרד להתיעץ שם, לפי ששמרון היתה עיר המלוכה.

ואל האומנים אחאב -
האומנים בני אחאב, כמו שאמר גדולי העיר מגדלים אותם.

[י, ג]
והלחמו -
לנסותם כתב להם כן.

[י, ו]
את ראשי אנשי בני אדניכם -
בני הוא פירש אנשי, כי אם היה אומר אנשי אדניכם היו סוברים כי על כל אנשי ביתו אמר ואעפ"י שאינם בניו, לפיכך אמר בני אדניכם.

ובני המלך -
לא היה זה בספר אלא ספור הכתוב הוא שמספר כי בני המלך שצוה יהוא להביא את ראשיהם היו שבעים איש, עם גדולי העיר שהיו מגדלים אותם.

[י, ז]
בדודים -
בסלים.

וכן תרגום יונתן:

בסליא,

וכמוהו: שני דודאי תאנים הדוד האחד.

[י, ח]
שני צבורים -
כמו גלים, לפי שהם נאספים יחד כמו גל אבנים, לפיכך נקראו צבורים מן ויצבור יוסף, אם יצבר כעפר כסף.

ויונתן תרגם:

דגורין,

כמו שתרגם אונקלוס:

חמרים חמרים.

[י, ט]
צדיקים אתם -
אינכם חייבים בדם אלה האנשים, תאמרו כי אני עשיתי רע וקשרתי על אדוני ואהרגהו, אלה לא הכיתי אני, אלא גדולי העיר הכו אותם ולא רצו להלחם עליהם, תוכלו להכיר ולדעת כי מה' יצא הדבר ואני ואתם צדיקים בדם כל בית אחאב.

[י, יא]
ומיודעיו -
קרוביו, כמו: ולנעמי מודע לאישה.

וכתרגום יונתן:

וקריבוהי.

וכהניו. כהני במות -
ויונתן תרגם:

וחברוהי.

[י, יב]
בית עקד הרועים -
תרגום יונתן:

בית כנישת רעיא,

וכתב אדוני אבי ז"ל:

כי נקרא כן, לפי שהיו הרועים גוזזים שם את צאנם ובעת הגזיזה קושרים אותם ברגליהם מקום העקדה.

[י, יג]
מצא את אחי אחזיהו -
בני אחי אחזיהו כמו שאומר בדברי הימים: וימצא את שרי יהודה ואת בני אחי אחזיהו, ובן אחיו קורא אחיו, כמו: ואת לוט אחיו.

לשלום בני המלך ובני הגבירה -
בני אחאב ובני איזבל.

ומה שאמר: ובני הגבירה אחר שאמר לשלום בני המלך, לפי שהכבוד היה תלוי בה שאף בחיי אחאב היתה היא גבירה ואחאב היה נשמע אליה ועושה על פיה, ולא ידעו ענין זה המרד ושהומתה איזבל ושהומת אחזיהו, לפיכך לא נסו מיהוא אבל שמעו כי מת יהורם ברמות גלעד, לפיכך אמרו: לשלום בני המלך וכן אמר שם בדברי הימים: משרתים לאחזיהו שהיו באים לעבודת אחזיהו לעזור לבית אחאב, כמו שהיה הוא עמהם.

[י, יד]
תפשום חיים -
ומה שצוה כן ובלבבו להרגם, כמו שאמר וישחטום, להגדיל הנקמה שלא ימיתום דרך מלחמה.

[י, טו]
ויברכהו -
נתן לו שלום.

ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך -
יהונדב אמר יש ויש כפל לחזק, כי יש לבבו ואחר כן אמר לו יהוא תנה את ידך להעלותו למרכבה עמו.
או פירושו ויש תשובת יהוא דרך שאלה, כלומר כן הוא כמו שאתה אומר, כי יש לבבך עם לבבי, א"כ תנה ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה.

[י, יז]
עד השמידו -
בחיר"ק הה"א, כי כן יבוא המקור פעמים.

[י, יט]
בעקבה -
כתרגום:

בחוכמא וכן ויעקבני.

[י, כ]
קדשו עצרה -
זמנו עצרה שיהיו נעצרים כל העם לפני הבעל.

[י, כב]
לאשר על המלתחה -
תרגום יונתן:

לדממנא על קומטריא,

פירושו גנזי הבגדים.

וכן בדברי רז"ל:

קומטרי דספרי, פירושו גנזי הספרים.

[י, כד]
נפשו תחת נפשו -
נפש השומר תחת נפש הנמלט.

[י, כה]
וישליכו -
הוא על דרך הרחבת הלשון מרוב חפזם ומהירותם אותם, לשלחם לעיר בית הבעל, לנתוץ את המצבות.

[י, כו]
ויוציאו -
הראשון מצבות לשון רבים והשני מצבת לשון יחיד.

וישרפוה -
כל אחת מן המצבות.

[י, כז]
למחראות -
כתיב וקרי למוצאות ושניהם ענין אחד, אלא שהקרי לשון נקיה יותר והענין שהיו נפנין שם.

[י, כט]
אשר בית אל -
כמו בבית אל.
וכן הנמצא בית ה'.

[י, ל]
ויאמר ה' אל יהוא -
ע"י נביא.

ובסדר עולם:

מי אמר לו?
יונה בן אמתי.

בני רבעים -
כמו בנים רבעים יהואחז, יהואש, ירבעם, זכריהו.
ואמרו: בזכות שהשחית בית אחאב שמלכו ארבעה דורות: עמרי, אחאב, אחזיהו, יהורם, מלכו מבניו ארבעה דורות ויהוא בער הבעל ולא בער העגלים, כי אותם נעשו לשם ה' ואעפ"י כן היה חטא גדול, כמו שכתוב: לא תעשון אתי וגו'.

[י, לב]
לקצות בישראל -
להכרית, כמו: מקצה רגלים חמס שותה.