[יא, א]
וראתה כי מת בנה -
כתוב בוי"ו וקרי בלא וי"ו והענין אחד.

ותאבד -
ובמקומו בדברי הימים: ותדבר וסי' תאבד דוברי כזב.

הממלכה -
פירוש ממלכות יהודה, וכן אומר בדברי הימים.

[יא, ב]
הממותים -
כתיב וקרי המומתים והענין אחד, אלא שהכתוב הוא תואר, כמו: ממותי תחלאים והקרי הוא מהפעלים מבנין הפעיל.

בחדר המטות -
חסר וענינו ותסתירהו ואת מניקתו בחדר המטות.

וכן תרגום יונתן:

ואטמרת יתיה וית מניקתיה באידרון בית ערסתא.

וכן בדברי הימים: ותתן אותו ואת מניקתו בחדר המטות ואמר אחר כך ויסתירו אותו, ר"ל היא הסתירה אותו לשעה ומכאן ואילך הסתירו אותו ג"כ היודעים, שלא גלו הדבר לעתליה כל שש השנים.

ופירש בחדר המטות –
החדר שהיה בעזרת הלוים או הכהנים.

ובדברי רז"ל:

בחדר המטות – בתאים.

ר' ישמעאל אומר:

בעליות בימות החמה, שהיו שוכבים שם הכהנים והלוים.

ויש בו דרש:

בית המקדש קורא חדר המטות, על שם בין שדי ילין ועוד כתיב אף ערשינו רעננה.

[יא, ד]
שרי המאיות -
כתוב ביו"ד וקרי בלא יו"ד המאות וכן כלם אשר בפרשה זאת, עד ויכרת יהוידע כן כתוב וכן קרי והכתוב הוא בהראות היו"ד למ"ד הפעל הנסתרת ממלת מאה, כי הה"א במאה לנקבה וה"א השרש נעלמת ואלה שרי המאות כהנים ולוים היו, כי רבים היו כי דוד מנה מן הלוים ארבעת אלפים שוערים וארבעת אלפים משוררים ומהללים.

לכרי ולרצים -
כמו לכרים וכמוהו הרודד עמי תחתי כמו עמים והדומים להם, שכתבנו בספר מכלל.

ותרגום יונתן:

לכרי לגבריא,

ופירושו: לקח שרי המאות אשר בלוים וקרא ג"כ לשרים ולרצים, לשרים להתיעץ עמהם וכן אומר בדברי הימים: וראשי האבות לישראל וקרא לרצים גם כן להכינם למשמרת המלך.

וירא אותם -
מבנין הפעיל בתשלומו ויראה בפתח הוי"ו.

[יא, ה]
באי השבת ושומרי משמרת -
שיתעסקו בעבודתם וישמרו משמרת הבית.

ופירש באי השבת –
כי משמרות קבועות היו בכהנים ובלוים מימי דוד ושמואל שתקנו אותם, והיה משמר אחד עובד השבוע ויוצא בשבת אחר הקרבת המוספין ונכנס המשמר האחר, ואמר להם יהוידע שישמרו המלך ויהיה השלישית מן השומרים מן באי השבת ושתי הידות כל יוצאי השבת, כי יוצאי השבת יותר פנויים מן באי השבת, שעל באי השבת עבודת השבוע ויהיה השלישית בבית המלך השלישית בשער סור, והשלישית בשער אחר הרצים ולא חלק איזו שלישית יהיה כאן ואיזו שלישית יהיה כאן, אלא שיחלקו באי השבת עם יוצאי השבת לשלשה חלקים ויהיו על השלש מקומות הנזכרים, ויהיו מוכנים לשמור הנכנסים והיוצאים שלא יבואו עוזרי עתליהו להמית המלך.

[יא, ו]
בשער סור -
ובדברי הימים: בשער היסוד

ותרגום יונתן:

בתרע גבריא,

ויש נסחאות:

בתרע נטוריא.

ובדברי רז"ל:

שהוא שער המזרחי ושבע שמות נקראו לו:
שער סור - ששם היו טמאים פורשים, הה"ד סורו טמא קראו למו
שער היסוד - ששם היו מיסדים את ההלכה,
שער חרסית - שהיה מכוון כנגד זריחת החמה, הה"ד: האומר לחרס ולא יזרח,
שער האיתון - שהוא משמש כניסה ויציאה,
שער התוך - שהוא ממוצע בין שני שערים.
שער חדש - ששם חדשו סופרים את ההלכה.
שער עליון - שהוא למעלה מעזרת ישראל.

בשער אחר הרצים -
תרגום יונתן:

בתרעא דבתרוהי תרע רהטיא,

ובדברי הימים: לשוערי הספים והוא שער שהיה לדרום העזרה ועליו נאמר בדברי הימים: בית האספים ומה שכנהו בשער הרצים לשעתו, שהיו רצי המלך שם.

מסח -
פירושו: משמרת מסח שתשמרו ממסח והיא הנתיצה וההריסה, כמו: ונסחתם מעל האדמה ובמקום הזה הוא הריסת המשמרה על דרך פן יהרסו לעלות אל ה' והזהירם שיהיו במשמרה כאחד זה אצל זה שלא יפרד אחד מסדר המשמרה ללכת אל מקום אחר.

או יהיה מסח –
מן הסיח הדעת, שישמרו שלא יסיחו דעתם לענין אחר, אלא דעתם יהיה למשמרת לשמור את המלך.

[יא, ז]
אל המלך -
בעבור המלך.

[יא, ח]
והבא אל השדרות -
כתרגום:

ודיעול לגו מן סדרא,

כלומר אדם אחר שיכנס תוך סדר משמרותיכם יומת.
ובדברי הימים והבא אל הבית יומת ואחד הוא, כי כל הבית היה משמרתם כמו שנאמר: מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית.

[יא, ט]
ויקחו איש את אנשיו -
כל אחד משרי המאות לקח אנשיו עמו.

[יא, י]
את החנית -
שם כלל, כי לא נתן להם חנית אחד לבד, אלא ר"ל החניתים.
וכן אומר בדברי הימים: את החניתים ואת המגנות ואת השלטים.
ופירש השלטים בדמות מגינים.
וכן: כל שלטי הגבורים.

אשר למלך דוד -
שהיה לוקח דוד במלחמות היה מקדיש כמו שלטי הזהב אשר לקח מהדרעזר וזולתו, והיו נתונים לאוצרות בית ה'.

[יא, יב]
את הנזר ואת העדות -
בגדי מלכות מן ועדית עדי, עדות בשקל גאות.

ויונתן תרגם:

ית כלילא וית סהדותא,

ובדברי רז"ל:

כי זה הנזר היה עדות למלכי בית דוד מי שראוי למלכות הולמתו ומי שאינו ראוי למלכות אינה הולמתו, ואדניהו בקש להלמו ולא הולמתו.

וימשחוהו -
יהוידע ובניו וכן כתוב בדברי הימים: וימשחוהו יהוידע ובניו.

ומפני מה משחוהו והלא אין מושחין מלך בן מלך?
מפני מחלוקת של עתליהו, כמו שמשחו שלמה מפני מחלוקתו של אדניהו.

יחי המלך -
תרגם יונתן:

יצלח מלכא.

[יא, יג]
את קול הרצין העם -
חסר הנסמך ומשפטו הרצים רצי העם, כמו סיגים כסף, אמרים אמת, או הוא כמו הפוך כמו שהוא אומר בדברי הימים: את קול העם הרצים.
או יהיה קול עומד במקום שנים ופירוש את קול הרצים ואת קול העם, ונו"ן הרצין במקום מ"ם וכן: לקץ הימין כמו הימים, ופירש קול הרצין קול השמחה שהיו שמחים והיו אומרים יחי המלך.
ובדברי הימים את קול העם הרצים מהללים את המלך

ותרגם יונתן:

את קול הרצים - העם ית קל דרקדנין עמא,

פירוש שהיו מרקדים ומטפחין כמו שאמר: ויכו כף.

[יא, יד]
עומד על העמוד -
פירש סמוך לעמוד.
וכן וזבחת עליו סמוך לו.
ועליו מטה מנשה סמוך לו.

ויונתן תרגם:

קאים על אסטונא,

ופירושו סטיו שהוא ספסל שיושבים בו השרים הגדולים, ולדעתו יהיה פירוש עמוד שהיה באותו הסטיו, מקום נכבד לעמוד שם המלך, לפיכך נקרא עמוד וכן אומר בדברי הימים על עמדו, כלומר מקום הראוי לו לעמוד בו.

[יא, טו]
הוציאו אותה אל מבית לשדרות -
הוציאו אותה מבית ה' ותצא דרך מקום השדרות שהיא מערכת השומרים ואם יצא איש אחריה לעזרתם המיתוהו בחרב.

המת -
מקור.

[יא, טז]
וישימו לה ידים -
נתנו לה מקום שתצא באותו הדרך אשר מבית ה' לבית המלך והוא דרך מבוא הסוסים לבית, ושם המיתוה.

[יא, יז]
בין ה' ובין המלך -
מתחלה כרת ברית בין ה' והמלך והעם שיהיו כלם לעבודת ה' ולהסיר הבעלים ואחר כך כרת ברית בין המלך והעם.

[יא, יח]
ואת מתן -
כהן הבעל היה שמו מתן.

וישם הכהן פקדות -
תרגם יונתן:

ומני כהנא מטרן,

ר"ל המשמרות אשר היו מתוקנות מתחילה, כן הושיבם עתה כי נראה כי מפני שהיו עובדים הבעל המלכים אשר היו לפני זה, לא נשאר דבר בבית ה' על מכונו ועל סדורו.
וכן כתוב בדברי הימים: וישם יהוידע פקדות בית ה' ביד הכהנים הלוים אשר חלק דוד על בית ה' להעלות עולות וגו'.

[יא, כ]
בית מלך -
כן כתיב וקרי המלך ואחד הוא, אלא שבכתוב חסרון הידיעה.