[טו, א]
בשנת עשרים ושבע -
והלא בשנת י"ד שנה לירבעם מלך עזריה, שהרי מלך ירבעם בשנת ט"ו לאמציהו ומלכות אמציהו כ"ט, נמצא כי בשנת י"ד לירבעם מת אמציהו ומלך עזריה, אלא פי' עשרים ושבע לירבעם בסוף מלכותו, שהוא י"ד שנה לתחלת מלכותו מלך עזריה, כי מ"א מלך ירבעם וי"ד וכ"ז הרי מ"א.

ובסדר עולם:

בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך ישראל מלך עזריה וגו' וכי אפשר לומר כן, והלא ירבעם ועזריה מלכו כאחת?!

אלא שמלך מלוכה מנוגעת פי' וכן היו כ"ז או כ"ו לעצמו אם מלכו כאחת, כלומר שתחלת מלכותם היתה בזמן אחד ומכאן ואילך מלך מלכות מנוגעת, א"כ חצי מלכותו מלכות מנוגעת ואם כן לדבריו למה אמר בשנת עשרים ושבע לירבעם היה לו לומר בשנת כ"ז למלכו מלך מלכות מנוגעת, למה תלה הדבר במלכות ירבעם?!

ובדברי רז"ל:

ג"כ יותם לא היה לעוזיהו אלא בימי חלוטו, שהרי בן כ"ה שנה היה במלכו, כשמת אביו הנה שנה אחת היה לו לעוזיהו כשנצטרע כשנולד יותם, אם כן שימש מטתו בימי חלוטו.
ולמדו מזה כי מותר למצורע לשמש מטתו בימי חלוטו.

ומה שאמר הכתוב: וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים, בימי ספרו הוא, הנה הסכימה דעתם כדעת בעל סדר עולם:

כי ירבעם ועזיהו מלכו כאחת,

ולא ידעתי מאין היה להם זה ולא יתכן זה, לפי הפסוקים אם לא מלך עוזיהו בימי אמציהו אביו י"ד שנה, וכבר כתבנו למעלה כי לא יראה זה לפי הפסוקים, שאפילו שנה אחת מלך בחייו.

[טו, ה]
וינגע ה' את המלך -
בדברי הימים אומר למה נגעהו, לפי שנכנס להיכל להקטיר קטרת.

ודרשו:

כי למשה רמז בזה הדבר וזהו שאמר במחלוקת קרח, כאשר דבר ה' ביד משה לו כשלקתה יד משה בצרעת, רמז לו כי כל החולק על הכהונה ילקה בצרעת, לפיכך לקה עוזיהו בצרעת.

וישב בבית החפשית -
אמרו רז"ל:

כי המלכות היא עבודה שהרי צריך לשאת כל משא העם עליו ולשמוע אליהם ולשפוט משפטיהם בין ברצונו בין שלא ברצונו, אם כן המלכות היא עבדות וכשנצטרע עוזיהו וישב לו בבית אחד לבדו, הנה הוא חפשי מן העבודה שהיה בה, לפיכך נקראת הבית בית החפשית.

ועוד אמרו:

שעשה לו בית בבית הקברות כמה דאת אמר: במתים חפשי.

ויונתן תרגם:

ויתב מברא לירושלם.

שופט את עם הארץ -
לדברינו כל הימים שאביו היה מצורע הוא היה שופט את עם הארץ וכן הוא משמעות הכתוב.

ולדברי רז"ל:

כי בשנה שנצטרע נולד ולא שפט את עם הארץ, אלא אחר שגדל והיה בן דעת וקודם לכן היו הזקנים והשרים שופטים את עם הארץ.

[טו, ח]
בשנת ל' ושמנה שנה לעזריהו -
אם כדברי רז"ל:

שעזיהו וירבעם מלכו כאחת, היה לו לומר בשנת ארבעים ואחת לעזריהו מלך זכריהו בן ירבעם, אלא שנאמרה לדעתם, כי זכריהו מלך בחיי אביו ג' שנים וזה לא מצאנו בכתוב.

וגם בעל סדר עולם:

לא דבר בזה דבר, ואותם ג' שנים מנה אותם לזכריהו.

וגם לדברינו יתרים יש אומרים: שנה, ונאמר כי אותם יש אומרים: שנה מלך זכריהו בימי אביו ולא ידענו למה, אלא כן נראה לפי החשבון.

[טו, י]
קבל עם -
שתי מלות והוא כמו נגד העם.

תרגום:

נגד – קבל.

ותרגם יונתן:

קדם עמא.

[טו, יב]
הוא דבר ה' אשר דבר -
מלת הוא טעמו למעלה וימיתהו וימלך תחתיו כאשר דבר ה', וכיון שמלך רב או מעט כבר נתקיים דבר ה' והוסבה המלוכה לאחרים, כי הם היו רשעים כלם ואילו היו טובים ארכה מלכותם עוד, וכבר היתה מלכותם ראויה להפסק קודם זה מפני עונותם ולא מלך זכריה אותם ששה חדשים אלא לקיים דבר ה', בעבור שידעו העם כי אמת דבר הנביא ליהוא בשם ה' כשאמר לו: בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל.

[טו, טז]
את תפסח ואת כל אשר בה -
תפסח לא היתה מארץ ישראל אלא מעבר הנהר מארם.
וכן כתוב: כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה ונראה כי היתה לגבול ארץ ישראל נכח תרצה, ותרצה היתה מארץ ישרא,ל מקומו של מנחם ומנחם בא להלחם על תפסח וקרא לשלום אליה, להיות לו למס ולא פתח לו עם העיר וזהו שאמר, כי לא פתח ויך והכה אותה ואת כל גבוליה מתרצה כלומר מגבול תרצה ואילך כל הנמצא בכל גבוליה הכה.
ועוד: כי כל ההרות שבה בקע, דרך נקמה ובזיון.

ההרותיה -
בשתי ידיעות, כמו בתוך האהלי.

[טו, כ]
ולא עמד שם בארץ -
לא נתעכב שם אלא שב לו לארצו, כיון שקבל הכסף ולא שמרה מאויב אחר.

ויונתן תרגם:

ולא אנזיק תמן בארעא.

[טו, כה]
בארמון בית מלך -
כן כתיב וקרי המלך והענין אחד.

את ארגב ואת האריה -
עם ארגב ועם האריה ושני גבורים היו שמם כך ועמהם בא ועם חמשים מבני גלעדים וימיתוהו.

[טו, ל]
בשנת עשרים ליותם -
והיאך היה זה והלא יותם לא מלך אלא י"ו והיאך מונה לו עשרים ועשרים של פקח, שלמו בשנת ד' לאחז אם כן היה לו לומר בשנת ד' לאחז?!

ואומר בסדר עולם:

וכי אפשר לומר כן?!
אלא שהיתה גזירה גזורה בימי יותם.

דבר אחר:
שרצה הכתוב למנות ליותם בקבר ולא לאחז בחיים.

[טו, לב]
בשנת שתים לפקח -
בתחילת שתים ופקח מלך בשנת חמשים ושתים לעזרי,ה ועזריה מת בסוף נ"ב לו ומלך יותם הנה בשנת שתים לפקח מלך יותם.

[טו, לה]
הוא בנה את שער בית ה' העליון -
השער הזה היה בין בית ה' ובין בית המלך כמו שראינו בדבר יואש ויורידו את המלך מבית ה' ויבואו דרך שער הרצים בית המלך ומה שאמר כי הוא בנה אותו, הוסיף בו בנין או נפל ובנהו, שהרי שלמה בנה שער בין ביתו ובית ה', כמו שאמר: ועולתו אשר יעלה בית ה'.

[טו, לז]
בימים ההם החל ה' -
אחר שמת יותם.