[טז, ו]
את אילת לארם -
שכבר לקחה עזריה מלך יהודה.

וינשל את היהודים מאילות -
זהו אילת, כי כן היתה נקראת אילת ואילות וכן בדברי הימים אילות.

ופירוש וינשל –
כמו ונשל גוים רבים מפניך - ענין גירושין ושילוח.

וארומים באו אילות -
כתיב ארמים, לפי שמלך ארם לקחה ועל ידו ישבו הארמים וקרי אדומים בדל"ת, כי לבני אדום היתה כמו שפירשנו למעלה.

[טז, ז]
הקומים עלי -
תואר בפלס טובים.

[טז, ט]
ויגלה קירה -
העם אשר בה הגלה אל קיר וקיר היתה מאשור, הוא שאומר עמוס הנביא: וגלו עם ארם קירה אמר ה'.

[טז, יב]
ויקרב המלך על המזבח -
פועל יוצא וזה לבדו מן הקל יוצא, ר"ל להקריב על המזבח קרבנותיו והעלה עולותיו.
או יהיה ויקרב - פועל עומד כמשפטו, ויהיה על המזבח, כמו אל המזבח קרב הוא בעצמו אל המזבח והעלה עליו.

[טז, יד]
ואת המזבח הנחשת אשר לפני ה' -
סמוך עם ה"א הידיעה וכמוהו הממלכות כנען והוא המזבח שעשה שלמה כמו שפירשתי בבנין הבית אמר שזה המזבח נתן אותו עם המזבח אשר לפני ה', ופירוש ויקרב מאת פני הבית הקריב זה המזבח ממזבח הנחשת שהיה בעזרה את פני הבית הקריב זה יותר לצד הבית ונתן אותו בין המזבח ובין בית ה' על ירך המזבח לצד צפון.

[טז, טו]
ויצוהו המלך אחז -
כתוב בוי"ו וקרי בלא וי"ו, והכתוב הוא כמו: ותראהו את הילד וענין אחד הוא הכתיב והקרי.

על המזבח הגדול -
זהו המזבח שעשה ואמר שיהיה הוא עקר ומזבח ה' כטפל לו, וזהו שאמר יהיה לי לבקר כלומר לפעמים כשארצה לבקרו ולהעלות עליו:

[טז, יז]
את המסגרות המכונות -
סמוך עם הה"א הידיעה, כמו: המזבח הנחשת ופירוש קצץ המסגרות המכונות שהיו סוגרות הכיורות בתוכן וקצץ אותן מסגרות והסיר הכיורות, וכן הים הוריד מעל הבקר הנחשת ונתן אותו על מרצפת אבנים.
וכן הכיור נתן על מרצפת אבנים ובאמרו: את הכיור הוא שם כלל, כי עשרה כיורות היו ואחר שאמר המסגרות המכונות ידענו כי על הכיורות אמר כן, כי אם אמר על כיור אחד לבדו, לא היה אומר המכונות כי אם המכונה וכל זה שעשה לא עשה אלא דרך בזיון והכעסה, כמו שעשה מן המזבח ג"כ וכמו שכבה את הנרות וכמו שסגר דלתות בית ה' כדי שלא יכנס שם אדם להקריב, ועשה מזבחות בכל פנה בירושלם כמו שאומר בדברי הימים ומתחלה שם המזבח שעשה לפני מזבח ה' ועשה אותו עקר ומזבח ה' טפל לו וכאשר הכעיס עוד, השחית כלי בית האלהים וסגר הדלתות שלא יכנס אדם שם.

אשר תחתיה -
זכר הים בלשון נקבה ובשאר מקומות לשון זכר.

מרצפת אבנים -
כמו רצפת בהט ושש וקרקע ההיכל לא היה מרצפת אבנים כי אם מצופה זהב היה, מרוקע על נסרים של ארז, אלא מרצפת אבנים, ר"ל שהוא עשה להם מרצפות אבנים במקום המכונות.

[טז, יח]
ואת מיסך השבת -
כתיב ביו"ד וקרי בוי"ו ואחד הוא, ושרשו יסך מענין סכך שנים שרשים וענין אחד.

ויונתן תרגם:

טיקוס שבתא,

ובמקצת נוסחאות:

ית טקס מדבחא דשבתא,

וענינו בנין שעשו לאנשי המשמר לחסות תחתיו ובסמכו אותו לשבת, נראה כי למשמר היוצא עשו אותו שהיה יוצא בשבת והיו פנויים מן העבודה מאותו היום והיו יושבים שם עד פנות היום שהיו הולכים להם ולא אמר מה עשה בו, אבל נראה שסתר אותו.

ואת מבוא המלך החיצונה -
מלעיל והה"א נוספת כה"א השערה החדרה והוא סמוך למה שאמר, שהוריד הכיור והים כן הוריד זה המסך ויסתר אותו, והוא כמו החצון והיסב מבוא ביתו, שהיה מחוץ הסב אותו בית ה' ולא היו נכנסין בו אלא דרך בית ה' להשגב בו, מפני מלך אשור.