[ה, א]
כי בו -
כתרגומו:

ארי על ידיה עבד ה' נצחנה לאנש ארם.

ובדרש:

היה מושך את הקשת לתומו והרג את אחאב.

ועוד בדרש:

בשעה שגמלו חסד עם יעקב כמו שכתוב: ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה, אמר להם הקדוש ברוך הוא: גמלתם חסד עם יעקב, אני אתן שכרכם לבניכם בשביל שלא יהיה שכר לרשעים בעולם הבא, שנאמר: כי בו נתן ה' תשועה לארם.

גבור חיל מצורע -
כי היה גבור חיל והיה מצורע.

[ה, ב]
נערה קטנה -
מן השבי ששבו היתה זאת הנערה.

ואמר קטנה –
כי יש נערה גדולה.

ובדברי רבותינו ז"ל:

קרי לה נערה וקרי לה קטנה, אלא קטנה היתה והיתה ממקום ששמו נערון.

ותהי לפני -
היתה משמשת לפניה.

[ה, ג]
אחלי אדוני -
תחנות אדוני ובקשותיו יהיו לפני הנביא אשר בשמרון.

או יאסוף אותו מצרעתו -
כי הבורא יתברך עושה נסים על ידו ואחלי שם בפלס אשרי.

ותרגום יונתן:

טובי רבוני.

יאסוף אותו מצרעתו -
כתרגומו:

יסי יתיה מסגירותיה,

ונקראת רפואת הצרעת אסיפה, מפני שהמצורע ישב בדד, ובהרפאו יאסף בין בני אדם.

[ה, ד]
ויבא ויגד -
נעמן הגיד למלך ארם אדוניו דברי הנערה, אחר שספרה לו אשתו.

[ה, ה]
וששת אלפים זהב -
כתרגומו:

ושיתא אלפין דינרין דדהב.

[ה, ו]
ויבא הספר אל מלך ישראל לאמור -
הביא הספר אל מלך ישראל ודברי הספר היו, ועתה כבוא הספר הזה אליך היו בתחלת הספר דברים אחרים, אלא שדברים הצריכין ספר הכתוב.

[ה, ז]
האלהים אני -
ולא נתן אל לבו דבר הנביא, אעפ"י שהיה יודע כי הקדוש ברוך הוא עושה נסים על ידו כי בוש לבא לפניו ולאמר לו להתחנן לאל בעבורו, לפי שהוא לא היה שומע אליו להניח עבודת העגלים.

מתאנה הוא לי -
מתעולל עלי עלילות ומבקש ממני דבר שלא אוכל לעשותו כדי שילחם עמי, כי בשלום היה אז עמו.

[ה, ט]
בסוסו -
כן כתיב וקרי בסוסיו לשון רבים, הכתוב אומר על עצמו שהיה הוא רוכב בסוסו והקרי הוא על הבאים עמו.

[ה, יא]
והניף ידו אל המקום -
תרגום יונתן:

וירים ידיה על אתר בית מחתא ותיתסי סגירותיה.

ופירושו: ואסף המצורע בשר המצורע, כלומר מקום הצרעת.

[ה, יב]
אבנה ופרפר -
כתוב בבית וקרי במ"ם, והיה הנהר נקרא אבנה ואמנה עם בבי"ת ועם מ"ם.

הלא ארחץ בהם וטהרתי -
אם בטבילה אטהר ארחץ בהם ואטהר.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

הלא בכל יום אני רוחץ.

וטהרתי -
בתמיה?!
וכי אני טהור בעבור זה?!
וכן פירש ר' יונה המדקדק.

[ה, יג]
אבי -
כמו: אדוני.

וכן תרגום יונתן:

מרי,

וכן: ואבי ראה גם ראה.

דבר גדול אליך -
אם דבר גדול דבר אליך הנביא לעשות כדי שתרפא, הלא תעשה כל שכן שדבר קטן דבר אליך שיש לך לעשותו, שאמר אליך רחץ וטהר.

וכן תרגום יונתן:

אילו פתגמא רבא נביא מליל עמך.

וטהרתי -
תגום יונתן:

ואתסי,

ר"ל כי רפואתו היא טהרתו.

[ה, טו]
ברכה -
מנחה וכן קח נא את ברכתי.

[ה, טז]
אשר עמדתי לפניו -
שאני רגיל לעמוד ולהתפלל לפניו ולעבדו בלבי, ושבועה זו למד מרבו אליהו.

ויש מפרשים:

אשר עמדתי לפניו - על אליהו חי ה' וחי אליהו אשר עמדתי לפניו.

[ה, יז]
ולא יתן נא לעבדך -
שאלה.
וכן ולא ילך נא אתנו אמנון אחי.

אדמה -
לעשות מזבח בארצו וכי לא היה יכול הוא לקחתה בלא רשות?!
אלא אמר שלא יעשה המזבח לה' בגזלה, אם לא מרצון הנביא והמלך.

[ה, יח]
בהשתחויתי -
מלעיל בשני פשטין והוא שם יאמר ממנו השתחויה.
ובמשנה:

שלש עשרה השתחויות היו במקדש.

יסלח ה' לעבדך -
נא כתיב ולא קרי, כמו כן: יסלח ה' לעבדך והכתוב רוצה לומר מעתה יסלח ה' לעבדך, כלומר שאל מאל שיסלח לי.

[ה, יט]
כברת ארץ -
הוא שיעור מיל.

[ה, כ]
ויאמר גחזי -
ויאמר בלבו.

[ה, כג]
ככרים כסף -
השוא אשר בכ"ף, הוא סימן הסמיכות.

בשני חריטים -
קשר בשני כיסים.

ויונתן תרגם:

פלדסין,

וכן תרגם:

סדינים – פלדסין.

[ה, כד]
אל העופל -
מקום גבוה שבו היה בית כמו עופל ובחן שהוא מקום גבוה.

ויונתן תרגם:

לאתר כסי,

תרגם אותו:

מן עפולים,

שפירושו תחתוניות, שהוא מקום נסתר.

ויפקד בבית -
הפקיד הכסף והבגדים שם שרצה להעלים מאלישע וזה לבדו בענין פקדון מן הקל.

[ה, כה]
מאן גחזי -
כן כתיב בלא יו"ד והקרי מאין ושניהם ענין אחד, כי מאן כמו: אן הלכתם, אנה ואנה, אילך ואילך.

[ה, כו]
לא לבי הלך -
בתמיה, כלומר כי לבי ומחשבתי היה עמך בלכתך וידעתי מה שהלכת ועשית.

העת -
פתח הה"א והיא לתמיה, כלומר אם עת שהלכת לקחת לא ידעתי.

וזיתים וכרמים -
כתרגומו:

וחשיבתא בלבך למקני זיתין וכרמין ועאן ותורין וגו',

כלומר חשבת מן הכסף לקנות לך כל זה.

[ה, כז]
וצרעת נעמן -
הוי"ו כמו הווי"ו הנוספים שפירשנו.
או יהיה דבר נסתר עמו, ופירושו: הכסף נתון לך והצרעת.

ובזרעך לעולם -
לא אמר בכל הבנים שיצאו ממנו עד עולם, אלא באותן בנים שהיו לו שתדבק הצרעת בו ובהם לעולם, שלא ירפאו ממנה ואם גחזי חטא בניו מה חטאו?!
אלא מלמד שבניו ידעו בדבר וכבר הרחבנו בזה הענין בספר שמואל בקללה שקלל דוד ליואב.