[ו, א]
צר ממנו -
שהיו יושבים שם בדוחק כל כך היו רבים התלמידים.

ואמרו רז"ל:

כי כאשר גורש גחזי מלפני אלישע אז רבו התלמידים, כי גחזי היה רע להם והיו רבים יראים לבא לפני אלישע מפני רעת גחזי שהיה דוחה אותם, וכשנפרד גחזי ממנו רבו התלמידים עד שצר המקום להם, שהיו יושבים בו מתחלה.

[ו, ה]
ואת הברזל נפל אל המים -
אין מלת את נופלת על הפועל כאשר חשבו רבים.
ופירושו: ואת הברזל ועם הברזל הקורה עם הברזל נפל במים.

והוא שאול -
אם היה שלי לא הייתי חושש, כל כך אלא שאלתיו ועלי לשלמו.

[ו, ו]
ויקצב עץ -
למה לא השליך שם עץ שהיה יד הברזל מתחילה.
למה הוצרך לקצוב עץ?
ונראה כי הנסים בדבר חדש יעשו וכן צלוחית חדשה, ויקצוב עץ להיותו יד הברזל, שנפל ונכנס העץ בעין הברזל שנכנס בו היד וצף הברזל עם ידו, לפיכך אמר ויקצב שפירושו כריתת העץ במדה שצריך, כמו: מדה אחת וקצב אחת.

ויצף -
פועל עומד, אשר הציף את מי ים סוף פועל יוצא.
ויש לפרש ויצף פועל יוצא, כלומר הנביא הציפו.

[ו, ח]
אל מקום פלוני אלמוני תחנותי -
כתרגומו:

לאתר כסי וטמיר יהי בית מישרי.

[ו, ט]
נחתים -
מן הנחת ה' גבוריך.

ותרגום:

וירד ונחת,

ופירש יורדים וחונים שם.

ואמר: נחתים, כי במקום מורד חנו להסתר שם ודגש תי"ו נחתים מקום הנח בשרידים.

ויונתן תרגם:

נחתים כסן.

[ו, י]
והזהירה -
בה"א, כמו: אהלה.

ונשמר שם -
ונשמר משם, כמו שהיה מזהירו הנביא.

לא אחת ולא שתים -
לא פעם אחת לבדה ולא שתים לבדו אלא פעמים רבות, וכמוהו והוא איש אחד לא גוע בעונו, שפירושו: לא גוע לבדו.

[ו, יא]
ויסער -
היה מסתער על זה הדבר, מי היה מגלה מסתריו.

[ו, יג]
איכה הוא -
כמו אנה הוא וכן בענין אנה איכה תרעה אלא שהוא קמוץ וזה בחולם.

[ו, יז]
סביבות אלישע -
והלא אלישע בעיר היה והסוסים ורכב אש חוץ לעיר בהר אלא הראה לו לנער כן, שהיו סביבות אלישע הראה לו האל כן, לחזק לבו שלא יפחד.

[ו, כ]
כבאם -
בכ"ף.

[ו, כא]
כראתו -
בכ"ף.

[ו, כב]
האשר שבית -
מה דין יש לך בהם שתכה אותם, וכי אתה שבית אותם בחרבך ובקשתך?!

[ו, כג]
ויכרה להם -
תקן להם מאכל גדול וכן יכרו עליו חברים אלא כי ויכרה יוצא לשלישי ויכרו יוצא לשני.

ולא יספו עוד -
אינו אומר עוד לעולם, שהרי אומר: ויהי אחרי כן ויקבוץ בן הדד אלא פירוש עוד באותו הזמן. וכן: ולא הוסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו.
ונאמר בירמיה: וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים.
וכן: לא תוסיפו עוד לעלות
וכן: ועמלו לא יזכר.
עוד רוצה לומר כל זמן שהיה בו.

[ו, כה]
ראש חמור -
כמשמעו, כי הבהמות הטמאות והשקצים היו אוכלים מפני הרעב.

וכן תרגום יונתן:

רישא דחמרא.

ויש מפרשים:
כמו מעשר החמר והוא רחוק.

חריונים -
כן כתיב וקרי דביונים ופירושו צואת יונים, והכתוב אומר מה שיוצא מחור היונים והקרי לשון נקיה יותר מה שזב מן היונים.

ותרגם:

זיב דוב,

וכן תרגום יונתן:

דזבל מפקת יוניא,

והיו מבערים אש בצואת היונים, כי לא היו להם עצים, כי מפני המצור לא היו יכולים לצאת מן העיר לחטוב עצים ביער.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

דביונים - מה שבזפק היונים שהיונים היו יוצאים ואוכלים התבואה ונכנסים לעיר והיו אנשי העיר לוקחים מה שבזפק היונים ואוכלים, כי מפני המצור היה הרעב.

[ו, כט]
ותחביא את בנה -
שתאכלנו לבדה או רחמה עליו להחיותו.

[ו, ל]
מבית -
מבפנים.

[ו, לא]
אם יעמוד ראש אלישע -
שהיה עליו לבקש רחמים ואיננו מבקש.

[ו, לב]
וישלח איש -
המלך שלח איש מלפניו להסיר את ראש אלישע.

בטרם -
חסר וי"ו והיא יתירה במלת והוא אמר, וכן ענין הפסוק המלך שלח איש מלפניו אל אלישע ובטרם יבא המלאך אליו, הוא אמר אל הזקנים כי המלך שולח איש להסיר את ראשו, כי נאמר לו ברוח הנבואה.

הראיתם -
בדגש הרי"ש.
וכן: הראיתם אשר בחר בו ה'.

בן המרצח -
בן אחאב שרצח נבות כן הוא רוצה לרצחני.

הלא קול -
תשמעו קול רגלי אדוניו שיבא אחריו.

[ו, לג]
ויאמר -
המלך הבא אחרי המלאך אמר הנה זאת הרעה מאת ה', עד שאוכלות הנשים בשר בניהם.

מה אוחיל לה' עוד -
כלומר מה אקוה לה' עוד ומה אקוה לו, מה יועילני אחרי זאת הרעה?!

ויונתן תרגם:

מה אצלי,

תרגם:

אוחיל כמו אחלה: