[ז, ב]
אשר למלך נשען על ידו -
דרך קצרה ופירושו השליש אשר למלך, שהיה נשען על ידו.

ארובות בשמים -
להמטיר או בדרך הפלגה להוריד חטים ושעורים על דרך ירידת המן.

ותרגם יונתן:

אילו ה' פתח כוין ומחית טובא מן שמיא.

הנכה -
בה"א, כמו: הנצבת עמכה והדומים להם.

[ו, ג]
וארבעה אנשים -
אמרו רז"ל

כי אלה הארבעה היו גחזי וג' בניו.

פתח השער -
כמו שדרך המצורעים להיות חוץ לעיר כמו שכתוב מחוץ למחנה מושבו.

עד מתנו -
עד אשר מתנו.

[ז, ד]
ונפלה -
כמו אל הכשדים אתה נופל.

[ז, ו]
השמיע את מחנה ארם -
לפני בא המצורעים באותו לילה כי אם נסו מאתמול, ביום ההוא היו רואים ישראל.
וכן אומר: ויקומו בנשף, תכף כששמעו הקול נכנס פחד גדול בלבם ונסו.

[ז, ז]
וינוסו אל נפשם -
להציל נפשם לא חסו על הממון ואפילו הסוסים לא אסרו לרכוב עליהם.

[ז, ט]
לא כן -
לא טוב.

כתרגומו:

לא כשר מה דאנחנא עבדין.

מחשים -
שותקים מלבשר.

וחכינו עד אור הבוקר -
אם נחכה עד אור הבקר מלבשר מצאנו עון בזה.

עוון -
מלא בשני ווי"ן.

[ז, י]
אל שוער העיר ויגידו להם -
שוער דרך כלל, כמו ויליד ביתו, הם יאכלו בלחמו.
או פירושו קראו אל שוער אחד מן השוערים וקמו כולם והגידו להם זה הדבר.

הסוס אסור והחמור אסור -
דרך כלל, כמו ויהי לי שור וחמור.
ופירושו: שהיו אסורים על אבוסיהם.

[ז, יא]
ויקרא השוערים -
שוער העיר קרא אל שוערי בית המלך והם הגידו בית המלך פנימה.

[ז, יב]
להחבה -
בה"א.

בהשדה -
נכתב בה"א הידיעה כמשפט, כמו להגדוד אשר בא עליו והדומים לו, וקרי בשדה בלא ה"א הידיעה, כמנהג ברוב להקל.

[ז, יג]
ככל המון ישראל אשר נשארו בה -
נכתב ההמון על הידיעה בסמיכות כמו העם המלחמה הארון הברית והדומים להם, וקרי בלא ה"א הידיעה כמנהג ברוב, ופירוש הפסוק כן הוא הנם ככל המון ישראל, פירוש הסוסים כחושים ורעים ככל המון ישראל שנשארו בשמרון, שהם כחושים מהרעב.

ואם תאמר היאך לא נשארו כי אם חמשה סוסים בשמרון?

הנם ככל המון ישראל אשר תמו, כמו שתמו האנשים כן תמו הסוסים, כן פירש אדוני אבי ז"ל.

ויונתן תרגם:

אם יבדון הא אינון ככל המונא דישראל דספו.

ככל המון ישראל -
בכ"ף.

[ז, יד]
ויקחו שני רכב סוסים -
והלא אמר חמשת סוסים והיאך אמר שלא לקחו אלא שנים?!
כי פירוש שני רכב סוסים שנים סוסים ורוכבים עליהם.

וכן תרגום יונתן:

תרין רכבי סוסון,

אלא מן החמשה שאמרו בחרו השנים הטובים שבהם.

[ז, טו]
בהחפזם -
הכתוב הוא עם ה"א ויהיה מבנין נפעל אם הה"א נקודה בצר"י והקרי הוא בלא ה"א מן הקל.

[ז, יח]
ויהי כדבר -
לפי שאמר כאשר דבר איש האלהים, ספר היאך היו הדברים אע"פ שכבר כתב למעלה, השיב עוד הדברים הנה על המעשה.