[ח, א]
אתי וביתך -
היו"ד בכתב נוספת כמו יודי"ן רבות כמו שכתבתי למעלה.

שבע שנים -
בדברי רז"ל:

אותן שבע שנים אכלו:
שנה ראשונה מה שבבתים,
שניה מה שבשדות,
שלישית בשר בהמה טהורה,
רביעית בשר בהמה טמאה,
חמשית בשר שקצים ורמשים,
ששית בשר בניהם ובנותיהם,
שביעית בשר זרועותיהם,
לקיים מה שנאמר איש בשר זרועו יאכלו:

[ח, ג]
לצעוק אל המלך -
יש מרז"ל שלמדו מזה הפסוק:

כי יש חזקה לבורח, כיון שהיתה צריכה למלך להחזיר השדה והתבואות שמע מינה, כי אותם שהחזיקו היו להם דין חזקה.

אל ביתה ואל שדה -
כמו על וכמוהו רבים אל במקום על וכן הוא הבא אחר זה צעקה אל המלך, על ביתה ועל שדה.

[ח, ו]
סריס אחד -
כתרגומו:

גוזא חד,

והוא סריס כמשמעו שנכרתו ביציו, ואע"פ שהמעשה הזה אסור בישראל היו להם למלכי ישראל סריסים שהיו לוקחים אותם מן הגוים ההם, או שהיו סריסים מחמת חולי והם בבתי המלכים כדי לעמוד בפני הנשים, כמו שכתוב: סריס המלך שומר הנשים.

מיום עזבה -
מקור העי"ן נקרא בקמץ חטף והה"א רפה ומשפטה במפיק.

[ח, ז]
ויבא אלישע דמשק -
למשוח את חזאל כדבר ה' אשר דבר אל אליהו, כמו שפירשתי למעלה.

ובדרש:

כי גחזי הלך לדמשק ואם הלך שם אומר אני כי הלך אל נעמן, שייטיב לו בעבור שנדבק בו צרעתו בקללת אלישע והם אמרו כי יצא מן הדת והלך שם אלישע כדי להחזירו בתשובה ולא רצה, אמר לו: כך מקובל אני ממך כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
ומה עשה שהחטיא את הרבים?

מהם אמרו:

אבן שואבת תלה לחטאת ירבעם והעמידה בין שמים לארץ.

ומהם אמרו:

שם חקק לה בפיה והיתה מכרזת ואומרת: אנכי ולא יהיה לך:

[ח, ט]
וכל טוב דמשק -
על דרך הפלגת הרבוי כמו וכל טוב אדניו בידו וכל הארץ באו מצרימה והדומים להם.

ובדרש:

וכי כל טוב דמשק היה נושא ארבעים גמל?!
אלא ללמדך שהיתה בידו אבן טובה שהיתה ראויה ליתן בדמיה כל טוב דמשק.

[ח, י]
אמר לא חיה תחיה -
כתוב באל"ף, לפי שדעתו שלא יחיה וקרי לו בוי"ו כי אמר לו שיחיה.

והראני ה' כי מות ימות -
כלומר מן החולי יחיה אם לא יומת אבל הראני ה' כי ימיתוהו, ולפיכך כשאמר אלישע לחזאל כי יהיה מלך על ארם, אמר לו: והראני ה' כי מות ימות, הבין חזאל כי רצה לומר לו שהוא ימיתהו, אלא שלא אמר לו בפירוש.

[ח, יא]
ויעמד את פניו וישם עד בוש -
פירוש העמיד פניו לצד אחר שלא יראה חזאל ושם ידיו על פניו, עד זמן שהיה מתאפק מלבכות ולא יכול ויבך.

ויונתן תרגם:

ואסחר ית אפוהי ואורך עד סגי ובכא נביאה דה',

ובוש -
פעל עבר מנחי העי"ן בשקל הבקר אור ובושש משה, פעל עבר מן המרובע בשקל כונן.

[ח, יב]
ועולליהם תרטש -
ענין הפלת העוללים על הקרקע או בקירות דרך אכזריות.

ותרגום יונתן:

תטרף,

דומה למה שארז"ל:

או שטרפה בכותל.

והרותיהם תבקע -
הנשים ההרות.

וכן תרגום יונתן:

ומעדיתהון תבזע,

וזה מדרך אכזריות.

[ח, טו]
ויקח את המכבר ויטבל במים -
הוא הכר, כמו: כביר העזים וטבלהו במים ופרשהו על פניו והיה אומר לו, כי לרפואה היה עושה לו הדבר ההוא והוא היה עושה לצננו ולהמיתו.

[ח, טז]
ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט -
חמש שזכר עומד במקום ב' ופירש חמש ליהושפט.

ומאימתי מונה לו ליהושפט אלו ה' שנים?
ממלחמת רמות גלעד.

כן פירש בעל סדר עולם:

כי במלחמת רמות גלעד היה ראוי ליהושפט שיהרג שהלך לעזור לרשע וכשזעק, תלו לו שבע שנים ולבסוף ה' שנים, מאותה שעה שהיו ה' שנים ליורם בן אחאב וחזר יהושפט ממלחמת עמון ומואב והר שעיר עם מלך ישראל, מאחר שהרגו אותם, באו והמליכו את יורם בן יהושפט על יהודה ומלך שתי שנים בחיי אחיו.

ומה שאמר למעלה וימלוך יהורם בשנת שתים ליהורם בן יהושפט, שידמה כי יהורם בן יהושפט מלך קודם יהורם בן אחאב שתי שנים הנה, כי מלך יהורם בחיי יהושפט אביו שבעה שנים לא המליכו אז, אלא כיון שהיה ראוי יהושפט ליהרג מנה מאותה השעה המלכות לבנו אבל לא המליכו אלא שתי שנים בחייו.

ואני תמה מדבריו שהוא אומר כי במלחמת רמות גלעד נגזר עליו הגזרה, ומאותה שעה מנה המלכות לבנו שבע שנים, והנה בשנת חמש ליורם בן אחאב שלמו אותם שבע שנים, שהרי אחזיהו בן אחאב מלך שנתים ואיך היה שנה חמישית לגזרה ליורם?!
זה לא יתכן!
ואיך המליכו שתי שנים בחייו והלא כשהיו ליורם חמש שנים ממלכותו, מת יהושפט כי לא חיה אחר אחאב שבע שנים.

ועוד: איך אמר מאחר שהרגו עמון ומואב והר שעיר בחזרתן, באו והמליכו את יהורם בן יהושפט ואותה מלחמה לא ראינו שהיה שם מלך ישראל.

ועוד: כי אותה מלחמה היתה בימי אחזיה בן אחאב ועדיין לא מלך יהורם בן אחאב עד מות אחזיהו אחיו, כי כן מצאנו בדברי הימים שאחרי המלחמה הזאת התחבר יהושפט עם אחזיהו בן אחאב לעשות אניות, אלא פירש ויהושפט ומת יהושפט, כי בשנת ה' ליורם מת יהושפט ומלך יהורם בנו שנית, כי כבר מלך בחיי אביו שבע שנים כמו שפירשנו ועתה כשמת אביו מלך מלכות שלמה בלא מערער, כי הרג את אחיו והתחזק במלוכה כמו שכתוב בדברי הימים ואם חסרה מלת ומת, אין תמה בזה כי הענין מובן מהפסוק וכמוהו רבים במקרא חסירי מלה, לפי שיובן ענינם מהפסוק וכדומה לזה נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שונא בצע יאריך ימים שחסר ימות פירוש נגיד שהוא חסר תבונות ורב מעשקות ימות, אבל נגיד שהוא שונא בצע יאריך ימים.

כן בזה הפסוק אחרי שזכר כי בשנת חמש ליורם בן אחאב מלך יהורם בן יהושפט מובן מהפסוק כי מת יהושפט, כי אותה שנה מת ולפיכך אמר ויהושפט כאילו אמר ומת יהושפט ושמנה שנים מלך יהורם בן יהושפט.

[ח, יז]
שנה -
כתיב, ושנים קרי.

[ח, יט]
לתת לו ניר -
כמו נר בצרי על דרך ערכתי נר למשיחי.

ויונתן תרגם:

מלכו,

וכן תרגם אונקלוס:

ונירם ומלכו.

[ח, כ]
בימיו פשע -
כי תחת מלכי יהודה היו היום הזה ולא היה בהם מלך, אלא מלכי יהודה היו נותנים עליהם נציב והוא היה להם מלך, ומפני עונות יהורם פשעו מתחת ידו.

[ח, כא]
צעירה -
עיר מאדום ועבר שם יהורם להלחם עם מלך אדום.

ויהי הוא קם לילה -
פירוש כשהיה יורם צעירה יצא לו חיל אדום וחנו אלה נוכח אלה, עד למחר שילחמו אלה עם אלה וכאשר היה בלילה, קם יורם עם מחנהו והכה במחנה אדום כל אותם שהיו סובבים אליו והכה שרי הרכב וכשהרגישו היו מבוהלים מחנה אדום, כי בפתאום נפלו עליהם ונס עם אדום הנשארים איש לאהליו, ואמר אחר כך: ויפשע, כלומר עם כל זה שעשה יורם לאדום מרדו עוד כל הימים מתחת יד יהודה.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

ויהי הוא קם לילה על מלך אדום שהכה את אדום הסובב למלך ישראל, כלומר שהיו בעזרתו שלא מרדו עדיין, כי היו באדום עדיין שלא מרדו וקם מלך אדום והכה אותם ואת שרי הרכב אשר ליורם.

וינס העם -
ישראל נסו לאהליהם ואמרו לישראל אשר בערים פשע אדום מתחת יד יהודה.

הסביב -
ביו"ד, המשך שלא כמנהג עם הצרי וכמוהו: הקיף את העיר ובעל כנפים יגיד דבר, והוליד און.

[ח, כב]
אז תפשע לבנה -
אם לבנה זו היא לאדום למה אמר תפשע, הלא כבר אמר ויפשע אדום?!
ואפשר כי היתה לבנה זו סמוכה לארץ ישראל יותר משאר ארץ אדום וכשפשע אדום זאת לא מרדה עדיין ואחרי המלחמה זאת מרדה, לפיכך אמר בעת ההיא.

ורש"י ז"ל כתב:

כי על לבנה ההיא לישראל אמר שמרדה כשמרד אדום, מרדה גם היא במלך.

וזה הפירוש רחוק בעיני.

[ח, כד]
בעיר דוד -
אבל לא עם המלכים וכן כתב בדברי הימים ולא בקבורת המלכים.

[ח, כה]
בשנת שתים עשרה -
ויהורם אביו מלך בשנת חמש ליורם בן אחאב ומלך שמנה שנים הנה י"ג, אך לא שלמה שנת י"ג, לפיכך לא מנאה לו וכן תמצא בכל המספרים כמו שכתבנו.

[ח, כו]
בן עשרים ושתים -
בדברי הימים: בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו היאך היה זה?!

ועוד: כי כל ימי אביו לא היו אלא ארבעים שנה, שכן כתוב בן ל"ב שנה במלכו ושמנה שנים מלך הרי ארבעים, איך היה הוא בן מ"ב במלכו?!
זה לא יתכן.

ואמר בסדר עולם:

כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו, נגזרה גזרה זו על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב וכן היה, שמת אחזיהו מלך יהודה עם מלך ישראל שהרגם יהוא, ועתליהו אם אחזיהו מלך יהודה ראתה כי מת בנה ותאבד כל זרע המלוכה, ולפיכך מנה מ"ב מיום שנגזרה הגזרה, ובשנת ל"א לאסא נשאה, שנאמר: בשנת שלשים ואחת לאסא מלך עמרי על ישראל והלא קודם לכן ארבעים ושתים שנה מלך?!
אלא ר"ל מלך מלכות שלמה על ישראל, שנתחתן עם אסא ונתעלה והרגו לתבני ומלך על ישראל ומשנת ל"א לאסא עד שמת אחזיהו, מלך יהודה מ"ב שנים.

כיצד?
תשע שנים לאסא וכ"ה ליהושפט הרי ל"ד ושמנה שנים ליהורם הרי מ"ב, וזהו רחוק מאד מדרך הפשט.

והפירוש הנכון: כי יהורם חיה יותר ממ' שנה ולא מנה מימי מלכותו אלא שמנה שנים שמלך בחזקתו, אבל מעת שנפל ביד הערבים ונפל גם כן בחליו, לא מנו לו ימי מלכותו והשלימו והמליכו אחזיהו בחייו מעת שנפל אביו ומלך בלא חמדה והיו עשרים שנה, וכשהמליכו אחזיהו בחיי אביו היה בן עשרים ושתים שנה, כמו שאמר הנה.
ומה שאמר: ושנה אחת מלך בירושלם אחר מות אביו, אבל בחיי אביו מלך עשרים שנה וכשמת אביו היה בן מ"ב שנה והמליכוהו פעם אחרת, ולא מלך אחר מיתת אביו אלא שנה אחת.

ושם אמו עתליהו בת עמרי -
ולמעלה אמר, כי יהורם אביו בת אחאב היתה לו לאשה, נאמר כי בת אחאב היתה ואמר בת עמרי?!
כי בני בנים הרי הם כבנים.
וכן: ותבאנה אל רעואל שהיה אבי אביהן.
וכן: זרובבל בן שאלתיאל והוא היה בן פואה, שהיה בן שאלתיאל ורבים ככה.
ומה שאמר בו חתן בית אחאב והוא היה בן חתן בית אחאב הוא ג"כ חתן להם, כלומר כי ע"י חיתון היתה קרובתו עמהם.

[ח, כט]
מן המכים -
שם כמו מן המכות ויאמר האחד מכה בסגול על משקל ומטה.

וכן אמר התרגום:

מן מחתא.

אשר יכוהו -
כמו הכוהו עתיד במקום עבר וכמוהו רבים.