[ט, א]
לאחד מבני הנביאים -
אמרו כי יונה בן אמתי היה.

חגור מתניך -
אמר לו זה כדי שילך במהרה וישוב במהרה, בעוד שאין יהורם שהלך להתרפא ביזרעאל וכן אמר ונסתה ולא תחכה.

וקח פך השמן -
ולמה צוה למשחו והלא אין מושחין מלכי ישראל?
אמרו רז"ל:

מפני מחלוקתו של יורם בן אחאב וזה השמן לא היה שמן המשחה כי לא היו מושחין בו אלא מלכי בית דוד, אלא שמן אפרסמון היה ואמרו: שאול ויהוא נמשחו בפך - לא נמשכה מלכותן דוד ושלמה שנמשחו בקרן - נמשכה מלכותן.

ולך רמות גלעד -
והלא רמות גלעד היתה ביד מלך ארם ואחאב שהלך לקחת אותה מידו, מת במלחמה ההיא ולא ראינו אחר כן שלקחה מלך ישראל מידו.
ואם תאמר: במחנה היו ישראל לפני רמות גלעד, שהיו חושבין לקחתה ומלך ארם היה בעיר וישראל בחוץ ושם הוכה מלך ישראל והלך לו להתרפא ביזרעאל והניח מחנהו שם, ואמר אלישע לזה הנביא שילך שם למחנה ישראל שהיה ברמות גלעד וימשח שם את יהוא, זה לא יתכן, כי ידמה כי בתוך העיר היו ישראל, שהרי אמר: והבאת אותו חדר בחדר ואומר: ויבא הביתה, ואומר: אל גרם המעלות ואומר אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד ביזרעאל.
מכל אלו הפסוקים נראה כי ישראל היו בעיר וארם מבחוץ, אם כן נאמר מלך ישראל לקחה מיד מלך ארם, או יהואחז או יהורם, וחזאל בא אחר כן להלחם בה והלך שם מלך ישראל עם מחנהו.

[ט, ב]
ובאת שמה -
חלוקה המלה בטרחא.

חדר בחדר -
חדר לפנים מחדר.

[ט, ג]
אל ישראל -
כמו על ישראל.

ולא תחכה -
שיאמר לך דבר, אלא מיד תצא.

[ט, ד]
וילך הנער הנער הנביא -
אמר בתחלה הנער ואח"כ פירש איזה נער ואמר: הנער הנביא.

ולדעת יונתן:
הנער הוא סמוך אל הנביא כאילו אמר נער הנביא.
שתרגם:

תלמידא דנביא.

[ט, ו]
אל ראשו -
אל עם ה' אל ישראל כמו על.

[ט, ז]
ודמי כל עבדי ה' -
ונבות בכללם.

[ט, ח]
משתין בקיר ועצור ועזוב -
פירשנו אותם למעלה.

[ט, י]
ואין קובר -
כי כשהלכו לקברה לא מצאו בה אלא הגלגלת וכפות הידים, ולא קברו העצמות.

[ט, יא]
ויאמר לו השלום -
הגדול שבשרים שאל ממנו השלום.

המשוגע הזה -
היו קוראים לנביא משוגע, לפי שפעמים בעת הנבואה היה מנהגם כמו המשוגע ושיצא מדעתו כמו שאמר: ויפשט גם הוא בגדיו, לפי שיש להם בטול ההרגשות והכחות הנפשיות ובני ישראל הרעים שהיה דעתם ולבם אחר הבעל, היו קוראים לנביא ה' משוגע דרך בזיון.

אתם ידעתם -
אתם ידעתם את האיש ואת דבריו, כי אני לא ידעתי מה דבריו ולא אמר לי דבר עיקר.

[ט, יב]
שקר -
כי אתה מעלים ממנו מה שאמר לך, ודבר סוד אמר לך.

[ט, יג]
אל גרם המעלות -
אל המעלה העליונה שבמעלות.

ויונתן תרגם:

לדרג שעיא,

והוא האבן שמסמנין אותה, לדעת השעות.

[ט, יד]
ויתקשר -
המרד יקרא קשר, לפי שהמרד הוא בהתקשר זה עם זה להיות בלב אחד ובהסכמה אחת.

ויורם היה שומר -
עתה ספר היאך היה הקשר חזק כי אם היה יורם שם לא היה הקשר אז, כי היו שרי החיל אשר שם יראים מיורם ולא היו נסכמים עם יהוא למרוד בו, אלא שיורם שהיה שם ברמות גלעד שומר העיר מפני חזאל, היה מקרהו שהוכה שם והוצרך לו לשוב להתרפא ביזרעאל, ובין כך בא הנביא אל יהוא ומשחו והתקשרו עמו שרי החיל אשר שם.

[ט, טו]
מן המכים -
שם כמו מן המכות יאמר האחת מכה בסגול.

וכן אמר התרגום:

מן מחתא.

אשר יכוהו -
כמו הכוהו עתיד במקום עבר, וכמוהו רבים.

אם יש נפשכם -
אם רצונכם אתי להמליכני כאשר אתם מראים, עזרוני בזה הדבר שלא יצא פליט מן העיר ללכת להגיד ביזרעאל ליהורם, כי טוב הוא שנבא עליו פתאום ולא ישמר ממנו.

לגיד -
כן כתיב וקרי להגיד ושניהם נכונים, כי מצאנו המקור בחסרון הה"א רבים כמו לשמוע בקול תודה שהוא כמו להשמיע לראותכם, כמו להראותכם והדומים להם.

[ט, יז]
את שפעת יהוא -
רבוי עם שהיה בא עם יהוא.
וכן: שפעת גמלים, שפע ימים ינקו.

שפעת אני רואה -
התי"ו כמו הה"א כי איננו סמוך וכמוהו חכמת ודעת, אם אתן שנת לעיני, כשמחת בקציר והדומה לו, שכתבנו בספר מכלל.

רכב -
משרת רוכב הסוס יקרא רכב ועתה רכב על סוס אדוניו, ללכת לקראת יהוא.

[ט, יח]
עד הם -
הראשון כן והשני עד אליהם שלא כמנהג, כי המנהג עדיהם מלה אחת ועד אליהם היא תוספת ביאור, כי היה מספיק אם יאמר אליהם או עדיהם לבדו.

[ט, כ]
והמנהג כמנהג יהוא -
מנהג הרכב כמנהג יהוא שהוא נוהג רכבו בשגעון.

ויונתן תרגם:
בשגעון ינהג -
בניח מדבר.

[ט, כב]
השלום עד זנוני -
מה ענין השלום שיגיע עד זנוני אמך, לא יאות לה ולך שלום.

[ט, כג]
ויהפוך יהורם ידיו -
האוחזות ברסן הפכם להסב פניו ולנוס.

[ט, כד]
מלא ידו בקשת -
משך הקשת בכל כחו.

[ט, כה]
שלשה -
בה"א במקום וי"ו כמו: אהלה.

כי זכור אני ואתה -
זכור היום שאני ואתה היינו רוכבים יחדיו מחוברים, כלומר שהיו רוכבים שניהם ברכב אחד או שניהם זה אצל זה ביחד ,זהו צמדים כמו צמד בקר.

ומלת את –
ר"ל עם, כלומר אני עמך ואתה עמי היינו רוכבים צמדים.

ויונתן תרגם:

ארי דכיר אנא ואת כד הוינא רכיבין זוגא חד אזלין.

וה' נשא עליו -

ומן קדם ה' אתנטל עלוהי ית מטל נבואתא הדין.

[ט, כו]
את דמי נבות ואת דמי בניו -
נחלקו רז"ל בדבר זה, יש שאומרים:

בניו נהרגו עמו.

ומהם אמרו:

בנים העתידים לצאת ממנו.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

ואת דמי בניו - שגזל מהם נחלתם.

ראיתי אמש -
תרגום יונתן:

גלן קדמי בקריב,

ויש לומר אמש כמשמעו הלילה שעבר, ונאמר לאליהו ממחרת שמת נבות הנבואה הזאת, כי ביום שמת נבות שלחו אל איזבל ולא ירד לכרם לרשתו עד למחרתו והנבואה באה אל אחאב בו ביום שהיה אחאב בכרם, ואמר לו ראיתי הלילה דמי נבות ודמי בניו על דרך: קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה:

[ט, כז]
וינס דרך בית הגן -
ובדברי הימים הוא אומר: והוא מתחבא בשמרון ויביאוהו אל יהוא וימיתוהו.
נראה כי בדרך הכוהו כמו שאמר להם הכוהו אל המרכבה והם הורו לו חצים והכוהו והוא נס מוכה אל מגדו וימת שם, ולא מת ממש אלא נשתתק מחמת המכות, כמו שאומר בנבל: וימת לבו בקרבו ולא מת ממש עד עשרה ימים.

וכן פירושו וימת שם –
שנשתתק ואמר כן נשאוהו עבדיו להחבא בשמרון מפני יהוא, ועבדי יהוא שרדפו אחריו ומצאוהו מתחבא בשמרון הביאוהו אל יהוא ביזרעאל והמיתוהו שם, כי עדיין לא מת.

ומה שאמר שם ויקברוהו כי אמרו בן יהושפט הוא לא שקברוהו שם, אלא שנתנוהו לקבורה והניחו אותו שיוליכוהו עבדיו לירושלם, כמו שאמר הנה וירכיבו אותו עבדיו ירושלימה ויקברו אותו בקבורתו וגו'.

במעלה גור -
לא אמר להם שיכוהו במעלה גור, אלא אמר לעבדיו שהיו רודפים הכוהו אל המרכבה והם לא השיגוהו כי הוא היה נס על המרכבה ולא השיגוהו, עד מעלה גור שהשיגוהו בחצים שמה והוא נס עם כל זה עד מגידו, וזהו שאמר ויכוהו במעלה גור אשר את יבלעם והפסוק חסר במלת ויכוהו ולפי שאמר הכוהו סמך על המבין וכמוהו הרבה במקרא.

[ט, כט]
ובשנת אחת עשרה -
ולמעלה אמר בשנת שתים עשרה ולפי החשבון הוא בשנת י"ג כמו שכתב ,אלא שב' שנים היו בהם מקוטעות, מה שאומר זה הנה אף על פי שאמר למעלה תחלת מלכותו וסופה, עתה בעת מותו ספר ג"כ מלכותו, להודיע כי בעונו קצרו ימי מלכותו ומת ולא מלך אחר אביו, אלא שנה אחת.

[ט, ל]
ותשם בפוך עיניה -
ותשם פוך בעיניה וכמוהו שלחו באש מקדשך שלחו אש במקדשך.
או פירושו ותשם ותתקן בפוך עיניה והפוך הוא הכחול.

ותיטב את ראשה -
ותתקן, כלומר קשטה את עצמה כדי שתמצא חן בעיניו ולא יהרגה.

[ט, לא]
זמרי הרג אדוניו -
לפי שהרג זמרי את אלה בן בעשא אדוניו ויהוא גם כן הרג אדוניו, לפיכך קראו אותו כן.

[ט, לב]
מי אתי -
מי שם בעזרתי.

[ט, לג]
שמטוה -
הפילוה מן החלון לארץ, וכתוב בוי"ו שהוא כנוי לזכר והקרי בקמץ הה"א לנקבה והוי"ו נוספת והכתיב.

יש בו דרש:

רמז לנבות שצותה לשמוט אותו ולסקלו, כן צוה הוא לשמטה כי דין סקילה היה לה, כי מתה בנפלה ורמסוה.

ויז מדמה -
בחיר"ק היו"ד מבנין הקל וכתב זה לגלות משפט האל ברשעה הזאת, כי היה דמה נראה ימים בקיר.

וירמסנה -
יהוא רמסה בסוסו.

[ט, לד]
כי בת מלך היא -
ואף על פי שהיתה ממלכי אומות העולם, צריך לנהוג כבוד בכל נכבד באומתו מדרך המוסר ולא תלה בכבוד בעלה, לפי שהיא גרמה מיתתו ואבדון מלכותו.

[ט, לה]
כי אם הגלגלת -
כי שאר כל הגוף אכלו הכלבים ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים ושבו והגידו ליהוא ולא קברו ממנה דבר, כיון שהיה רוב גופה נאכל כמו שאמר הנביא ואין קובר.

ובדרש:

למה נשאר בה הגלגלת והרגלים וכפות הידים שלא אכלו הכלבים?
לזכות שהיתה מרקדת לפני הכלות, נשארו בה הרגלים.
ולפי שהיתה מטפחת לפניהם, נשארו בה כפות הידים.
ולפי שהיתה מכשכשת בראשה לפניהן, נשאר בה הגלגלת.

ולדעת הדרש הנשאר בה קברו ומה שאמר ואין קובר, כי קודם שיביאו לקבר נאכל רוב גופה.

[ט, לו]
בחלק יזרעאל -
כי החלק הזה היה פתוח אל כרם נבות, כמו שאמר הכתוב כי הכרם היה אצל היכל אחאב.

[ט, לז]
והית -
הכתוב הוא בלא ה"א כמו ועשת את התבואה והקרי בה"א על הרוב.

כדומן -
כתרגומו:

כזבל מבדר על אפי חקלא.