[י, ב]
והנשק -
רצה לומר, כלי המלחמה.

[י, ה]
וישלח אשר על הבית -
רצה לומר, שכבר שלח הממונים על בית אחאב והממונה על עיר שמרון וזקני העיר, והאומנים ומגדלים בני אחאב, שהיו גדולי העיר כמו שנזכר אחר זה שהם עבדיו, וכל אשר יאמר להם יעשו.

[י, ז]
וישימו את ראשיהם בדודים -
רצה לומר, בסלים, כדי שיראום האנשים.

[י, ח]
שימו אותם שני צבורים -
הם כמו: חמרים, רצה לומר, שיעשו שני גלים מאלו הראשים. והנה באו בעוד לילה להעלים הענין מההמון.

[י, יא]
וכהניו -
הם כהני הבמות.

[י, יב-יג]
ויקם ויבא וילך שומרון -
רצה לומר, שכבר קם יהוא ובא לביתו לקחת הרכב והלך לשומרון. ובדרכו הנה בהיותו בית עקד הרועים - הוא הבית שהיו הרועים גוזזים שם את הצאן, ולזה היו עוקדים אותם שם, הנה מצא יהוא את אחי אחזיהו מלך יהודה, רצה לומר, בני אחי אחזיהו, כי כבר מתו אחיו, כמו שנזכר בספר דברי הימים.

[י, יד]
וישחטום אל בור בית עקד -
הנה היה בור בבית ההוא, שהיה בית עקד הרועים, ושם שמום אחר שהרגום.

[י, יט]
איש אל יפקד -
רצה לומר, שלא יחסר איש, שלא יהיו כולם שם.

עשה בעקבה –
רצה לומר, במרמה.

[י, כ]
קדשו עצרה לבעל -
זמנו וקראו יום שתהיו נעצרים בו כלכם לבעל.

[י, כב]
ויאמר לאשר על המלתחה -
הוא הממונה על אוצר בגדי הכמרים ועובדי הבעל.

[י, כה]
וישלכו הרצים והשלשים -
רצה לומר, שכבר השליכו הרצים והשלישים נבלת ההרוגים מבית הבעל בעת הכותם אותם.

[י, כז]
למחראות -
רצה לומר, לבתי כסאות להפנות שם, לבזות העבודת גילולים.

[י, ל]
ויאמר ה' אל יהוא –
אמר לו זה על יד נביא, כי לא היה יהוא נביא.

[י, לב]
בימים ההם החל ה' לקצות בישראל -
הנה מזה המקום יתבאר לך, שמה שהמית יהוא מבית אחאב היה נמלט מחרב חזאל, כי בימי בית אחאב לא שלטה חרבו בישראל, אך בימי יהוא התחיל ה' יתברך לקצץ ולהכרית בישראל על יד חזאל. והנה קצה וקצץ הם שני שרשים בענין אחד.