חלק חמישי
בשנת עשרים ושלש שנה ליואש, עד סוף הספר.
[יג, א]
בשנת עשרים ושלש –
ידוע כי שש שנים נחבא יואש, ואלו השש שנים מלך יהוא קודם מלוך יואש, ולזה יתבאר כי בראש שנת עשרים ושלש ליואש מלך אחזיהו.

[יג, ד-ו]
ויחל יהואחז את פני ה' -
אף על פי שלא היה יהואחז ראוי שתשמע תפלתו, הנה שמע ה' יתברך אליו, מפני ראותו את לחץ ישראל שלחץ אותם מלך ארם; כי לולי שמעו תפלתו היו כלים עשרת השבטים, ותופר ברית ה' יתברך עם השבטים בעבור האבות. ואולם אמרנו בריתו עם השבטים, כי כבר התבאר בתורה שלא יכלה אחד מהשבטים כמו שבארנו שם. ואחשוב כי שמע ה' יתברך תפלתו, לשמור ישראל שלא יצר להם חזאל בזה האופן הנפלא שהיה משחית בהם, והיה זה בחייו, אך עם כל זה לחץ אותם כל ימי חייו, כמו שנזכר אחר זה. והקים להם מושיע מידו אחר מות יהואחז, והוא יואש בנו, כמו שנזכר אחר זה. ואז סרו מתחת יד ארם וישבו ישראל באהליהם כתמול שלשום, אך לא סרו ישראל מחטאת בית ירבעם, ובה הלך יהואחז וגם האשרה עמדה עדיין בשמרון שלא בער אותן יהואחז.
והנה עם כל זה שמע ה' תפלת יהואחז להקל מהלחץ אשר היה לוחץ אותם חזאל בימיו, ולתת לישראל אחרי יהואחז מושיע מיד מלך ארם, והוא יואש; מפני שברוב הלחץ שהיה לוחץ אותם חזאל היו ישראל כלים בקלות כמו שזכרנו, והוצרך ה' יתברך בעבור בריתו עם האבות שירחם עליהם כמו שנזכר אחר זה; וזה כי לא השאיר חזאל ליהואחז עם כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים איש רגלי כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש.

פסוק י
בשנת שלשים ושבע שנה. כבר קדם כי בהיות יואש מלך יהודה בראש שנת עשרים ושלש למלכו אז מלך יהואחז והוא מלך שבע עשרה שנה מקוטעים משתי קצותיהן והם יתכן שיהיו בפחות משש עשרה שנה ולזה יחוייב שנבין אמרו בשנת שלשים ושבע שנה אחר עבור ליואש שלשים ושבע שנה והיתה שנת שלשים ושמנה לו בלתי שלימה וזה יתכן שיהיה פחות משש עשרה שנה מעט וידמה שהתחלת שנת מלכי בית יהוא היא זולת התחלת שנת מלכי בית דוד ובזה האופן היתה השנה ראשונה ליהואחז קטועה וגם האחרונה ובזה יתישר זה המספר וכבר בארנו במה שקדם שלפעמים ירצה בזה שאלה השנים עברו שלמות למלכותו ולפעמים ירצה שהוא בזאת השנה.

[יג, יד]
אבי אבי רכב ישראל ופרשיו -
רוצה לומר, רבי או מנהיגי, בטעם: וישימי לאב לפרעה, והוא הנביא, וקראו: רכב ישראל ופרשיו, כי הוא גבורת ישראל וכוחם, בו ינצחו מלחמותיהם בעצותיו שיתן להם בדבר ה'.

[יג, טז]
וישם אלישע ידיו על ידי המלך –
להעיר כי ידיו תהיינה במלחמותיו על דרך המופת וההשגחה הפרטית, בעבור הנביא. והנה היו אלו המופתים אחר מותו, כמו שנמשך מופת המן גם אחרי מות משה, וכמו שהחיה ה' יתברך האיש שנגע בעצמות אלישע, בעבור כבודו אחר מותו.

[יג, יז]
ויאמר פתח החלון קדמה -
הנה היה זה רמז להכאת ארם, כי הם היו מזרחיים להם.

ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה לה' -
העיר אותו כי בכחו זה שקנה מידי אלישע ינצח במלחמת ארם, וזה החץ שירה עתה הוא סימן לזה. ואמר שיכם באפק עד כלה - הנה בחר שהיתה המלחמה באפק, כי משם יתכן לו יותר לנצחם. וכבר זכרנו שה' יתברך כשיעשה המופתים יעשה באופן אשר בו יהיה בהם יותר מעט מן הזרות.

[יג, יח-יט]
הך ארצה -
הנה היו שם חצים רבים וחשב הנביא שיכה בכולם לארץ, כיון שאמר לו קח החצים ומפני זה אמר לו שיכה את ארם באפק עד כלה. אך יואש הכה שלש פעמים ועמד מלהכות עוד, וקצף עליו איש האלהים, כי הוא מיעט הטובה שהיה נותן לו על ארם.

[יג, כ]
וגדודי מואב יבאו בארץ בא שנה -
הנה בא באל"ף כמו בה בה"א בחלוף ה"א באל"ף, כי הם מתחלפות. או יהיה הרצון בזה, שבא אלישע אל קבר זה שנה, ועם כל זה נעשה זה המופת לכבוד אלישע, שלא יקבר רשע אצל צדיק. והנה זכר שתכף שקברו אלישע התחילו גדודי מואב לבא בארץ להצר לישראל, כי בימי אלישע נכנעו כמו שקדם.

[יג, כא]
ויחי ויקם על רגליו -
רוצה לומר, שחיה תחיה שלימה עד שכבר קם על רגליו, לא כמו שהיה הענין בבן השונמית, שהיתה תחייתו מעט מעט, אך זה שב תכף לכחו לעמוד על רגליו. או אפשר שיהיה הרצון בזה שכבר חיה לקום על רגליו, לא ללכת לביתו לענינו הראשון, אך היה זה להוציאו מהקבר ההוא לכבוד אלישע.

[יג, כב-כה]
לחץ את ישראל בימי יהואחז
ידמה שתכף שמת סר לחצו מישראל, והנה הושיעם ה' על יד יואש, שנצח ארם במלחמה שלש פעמים, והשיב לישראל את עריהם שלקחו ארם מהם במלחמ.ה ולא ידענו מתי היה זה, אם בראשית מלכות יואש או אחר שמלך זמן מה. וידמה ממה שכתוב פה, כי אחר שמת יהואחז סר לחץ ארם מישראל לגמרי, כי לא אבה ה' השחיתם כמו שזכר, ולזה לא היה זמן הלחץ כי אם כל ימי יהואחז; אך אחר מות חזאל ומלך בן הדד היתה התשועה, שהשיב יואש ממלך ארם את כל ערי ישראל אשר לקחו ממנו במלחמה.