[יח, ג]
ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו -
הנה בזה הוסיף על דוד כי הוא לא חטא, אך עשה תמיד הישר בעיני ה', ודוד חטא על דבר אוריה.

[יח, ד]
הוא הסיר את הבמות -
הם שנעשו להקריב בהם לשם יתברך אשר לא סרו בימי מלכי יהודה הראשונים.

ושבר המצבות -
כי התורה אמרה: לא תקים לך מצבה ואע"פ שהיא לשם יתברך, כל שכן כשהיתה לשם עבודת גילולים, כמו שאחשוב שהיה הענין באלו המצבות.

היו בני ישראל מקטרים לו -
הנה חשבו שתהיה לזאת הצורה מדרגה אלהית מפני שעשאה משה, והיה כל הנשוך וראה אותו וחי והנה קרא לו חזקיה נחשתן, רוצה לומר נחושת שלהן, כאילו יאמר שאין לזאת הצורה כח, כי אם מה שיש מהכח לנחשת.

[יח, ה]
בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו -
הנה הוי"ו אשר במלת ואשר מושכת הבית אשר במלת בכל, והרצון בו, בכל מלכי יהודה ובאשר היו לפניו ואולם אמר זה, כי אפילו דוד לא היה כמוהו, כי הוא חטא וזה לא חטא, אך עשה הישר בעיני ה'.

[יח, ו]
וידבק בה' לא סר מאחריו -
הנה הדבקות בה' הוא ההשגה וההליכה בדרכיו, ואמרו: לא סר מאחריו, מעיד שלא חטא בדבר.

[יח, ז]
והיה ה' עמו -
זה היה מה' יתברך גמול לו על יושרו.

בכל אשר יצא ישכיל -
רצה לומר, בכל אשר יצא יצליח.

וימרד במלך אשור ולא עבדו -
לפי שאביו אחז עשה עצמו עבד לו, כאמרו: עבדך ובנך אני, זכר כי הוא מרד במלך אשור, וענין המרד הוא שלא עבדו.

[יח, ח]
ממגדל נוצרים עד עיר מבצר -
רצה לומר, שלא נשאר בהם מקום שלא הוכה, מקטון ועד גדול. והיותר קטן הוא מגדל הנוצרים רצה לומר, השומרים שעושין מחוץ לעיר לשמור פירות השדה והכרמים אשר סביבו.

[יח, טז]
קצץ חזקיה את דלתות היכל ה' -
רצה לומר, לקחת מהם הזהב אשר הם מצופות ממנו.

ואת האומנות -
הם עמודים מצופים זהב, או אסקופות השער התחתונות והעליונות.

[יח, יז]
בתעלת הברכה העליונה -
הברכה - הוא חריץ בנוי עוברים בו מים, והיה אצל המים תעלה, רצה לומר, חפירה רחבה יתפשטו בו.

במסלת שדה כובס -
היא הדרך הבא לשדה הכובסים, אשר שם ישטחו בגדיהם אחר שכבסו אותם.

[יח, יח]
ויקראו אל המלך -
רצה לומר, קראו שיצא אליהם המלך.

[יח, יט]
ויאמר להם רבשקה -
אף על פי שבאו אחרים עמו, והם תרתן ורב סריס לא דבר אלו הדברים כי אם רבשקה, ולזה לא זכר זולתו בזה השליחות ובספר ישעיה. וידמה כי אחר שנתן חזקיה את כל הכסף הנמצא באוצרות ה' ובאוצרות המלך, שב למרוד בו ולא נתן לו מדי שנה בשנה זה המס הכבד ששם עליו.

מה הבטחון הזה אשר בטחת -
כי מרדת בי, ולא קיימת מה שאמרת לי בהיותי נלחם עמך, את אשר תתן עלי אשא.

[יח, כ-כא]
אמרת אך דבר שפתים הוא עצה וגבורה -
שיתגבר האדם בו למלחמה, רצה לומר, שבדברי שפתיו יסיר מעליו הנלחם עמו, כמו שעשית אתה ממני, ואחר זה יתחזק ויתגבר בעוזריו לעמוד כנגד מי שהיה נלחם עמו, עתה על מי בטחת שיעזרך, כי מרדת בי?
ולפי שחשב מלך אשור כי חשב חזקיה במרדו בו על מלך מצרים שיעזרהו במלחמה, אמר אליו: הנה בטחת על משענת חלוש, כמו משענת הקנה הרצוץ, כי לא די שאי אפשר לאדם להשען בו, אבל יזיק לעצמו בהשענו בו, כי הקנה הרצוץ יכנס בכפו ונקבה כי כן פרעה מלך מצרים לכל הבוטחים עליו.

[יח, כב]
וכי תאמרון אלי אל ה' אלהינו בטחנו -
שיצילנו, הלא הוא אשר הסיר חזקיהו את במותיו ואת מזבחותיו אשר היו מקריבים בהם לה', ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה לבד תשתחוו בירושלם - ואיך יעזרהו, והוא עשה כנגדו להשחית במותיו ומזבחותיו?!

[יח, כג]
ועתה התערב נא אדני את מלך אשור -
רצה לומר, תן לו ערבון שלא תמרוד בו, ותהיה לי למס.

ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך -
אנשים רוכבים עליהם?!
והנה אמר זה על דרך הבוז והלעג, כאילו אמר שלא ימצאו לחזקיה אלפים אנשים ראויים לרכוב על סוסים.

[יח, כד]
ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים -
כל זה אמר לירא אותם ולבהלם; כאילו יאמר, שמלך אשור הוא באופן מהגודל שאין ראוי לחזקיה להשיב פני פחת אחד, שהוא מעבדיו הקטנים, גם כי אחד מעבדיו הקטנים גדול מאד, עד שאין ראוי להשיב פניו. ולבטוח על מצרים לרכב ולפרשים שיעזרהו במלחמה כנגד מלך אשור.

[יח, כה]
עתה המבלעדי ה' -
אמר זה כאלו יאמר: איך תבטח על ה' שיצילך והוא אמר אלי שאעלה על הארץ הזאת להשחיתה?!

[יז, כו]
באזני העם אשר על החומה -
אמרו זה, כי לא היו רוצים שישמע אלו הדברים העם אשר על החומה, כדי שלא ירפו ידיהם משמירת החומה.

[יז, כז]
העל אדניך ואליך –
רצה לומר, האם בעבור אדניך ובעבורך שלחני מלך אשור?

לאכול את צואתם ולשתות את מימי רגליהם עמכם -
כאילו אמר, שאם ישמרו את החומה שלא יכנסו חיל מלך אשור, הנה יבנה עליה מלך אשור מצור, עד שמרוב הרעב יאכלו צואתם וישתו מי רגליהם והוא השתן.

[יח, לא]
עשו אתי ברכה וצאו אלי -
רצה לומר, אם תהיו אתי להשלים עמי ולצאת אלי, עשו ברכה כי אז תוכלו לעבוד האדמה ולאכל פריה.

[יח, לב]
ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם -
רצה לומר, ונהגתי אתכם אל ארץ טובה כמו ארצכם. ואמר זה להם, לבאר שלא יזוקו אם יגלה אותם לארץ אחרת, כמו שעשה מעשרת השבטים. והנה היה מניע ומבלבל האומות בזה הדרך, כדי שלא יוכלו למרוד בו, ולזה היה מרחיק אותם מעוזריהם, והיה מקרב אותם אליו ואל עמו.

[יח, לד-לז]
חמת ארפד ספרוים הנע ועוה -
הם שמות מדינות, ויעיד על זה מה שכתב אחר זה: ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה.

כי הצילו את שומרון מידי -
הנה קצר בזה המאמר בהתחלתו קצר הנשוא, ובסופו קצר הנושא; והרצון בו, איה אלהי חמת וארפד? האם הצילו חמת וארפד מידי?
איה אלהי ספרוים הנע ועוה? האם הצילו אלו המדינות מידי?
איה אלהי שומרון כי הצילו את שומרון מידי?
והנה הקיש ודמה ה' יתברך לאלו האלילים, אשר הם הבל ואין בם מועיל, ועל זה קרעו בגדיהם השומעים דבריו מפני מה שחרף וגדף רבשקה ה' יתברך.