רלבג למלכים ב פרק כא
[כא, יב]
אשר כל שומעיו תצלנה שתי אזניו -
רצה לומר, שמרוב התנועה וההפעלות שיקרה לו מזאת השמועה הרעה, ידמה לו שיהיה קול הברה באזניו.
[כא, יג]
ונטיתי על ירושלם וגו' -
רצה לומר, שתנתן ביד אויב, כמו שנתנה שומרון ביד מלך אשור.
ואת משקולת בית אחאב -
הוא אבן העופרת שבונין בו. ואמר זה על צד המשל לענין חורבן בית אחאב והכלותו, וכן אמר שיכלו מירושלים יושביו.
ומחיתי -
והכיתי.
כאשר ימחה את הצלחת -
רצה לומר, כמו שיכה איש את הקערה מלאה תבשיל, שבהכותו אותה תתהפך על פניה, ולא ישאר בקערה דבר מהתבשיל שיהיה בה.
[כא, יד]
ונטשתי את שארית נחלתי -
הנה קרא מלכות יהודה שארית נחלתו, כי הוא לבדו נשאר מנחלת ה' יתברך - שהוא עם ישראל, כי השאר הגלה מלך אשור.
[כא, טז]
וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד -
ידמה שהוא היה הורג כל מי שלא הסכים לעבוד עבודת גילולים, והנביאים המוכיחים אותם, כמו שעשתה איזבל שהרגה את נביאי ה'.
[כא, כב]
ויעזוב את ה' אלהי אבותיו ולא הלך בדרך ה' -
רצה לומר, שכבר נפרד מכל וכל מדרך ה'.