[ז, ב]
השליש אשר למלך נשען על ידו -
רוצה לומר, בעת שהיה המלך נשען על ידו, בדרך ששמע המלך דבריו כאמרו, מכחיש נבואת אלישע, שזה לא יהיה, כמו שלא יתכן שיעשה ה' ארובות בשמים.

[ז, ג]
וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער -
לפי שהיו מוכרחים לעמוד מחוץ למחנה, והיה שם מקום להם תוך שער העיר סמוך לפתח השער.

[ז, ה]
ויקומו וינוסו בנשף -
רוצה לומר, כי בלילה שמעו הקולות אשר השמיעם ה' יתברך על דרך המופת, ובלילה ההוא נסו תכף, ומרוב פחדם עזבו סוסיהם וחמוריהם וברחו ברגליהם.

[ז, ט]
לא כן אנחנו עושים היום הזה -
רצה לומר, אין אנחנו עושים דבר ראוי, היום הזה הוא יום ראוי לבשר, ואם אנחנו שותקים ונמתין עד אור הבקר, ידעו זה ישראל וימצאנו עונש על אשר לא בשרנו הבשורה הזאת, והנה אז היה עדיין לילה.

[ז, יא]
ויקרא השוערים -
רוצה לומר, ששוער העיר קרא השוערים אשר שומרים שער המלך.

[ז, יג-יד]
הנם ככל המון ישראל -
הנה ההמון כתוב והמון קרי, והכל ענין אחד. והרצון בכתוב, ההמון - המון ישראל, כמו: והנבואה עודד הנביא, והרצון בזה, אם ימלטו, הנם ככל המון ישראל אשר נשארו בה, בעיר, ואין בזה נזק. ואם יפסדו, הנם ככל המון ישראל אשר תמו, ולא יוכר ההפסד הזה ביחס אל כל מה שנפסד מפני הרעב, והנה לא הסכימו לשלוח כי אם שני רכב סוסים, כי די בהם לעמד על אמתת זה.

[ז, טו]
אשר השליכו ארם בחפזם -
רצה לומר, מפני היותם נחפזים ללכת.

[ז, יז]
והמלך הפקיד את השליש -
רצה לומר, שכבר הפקידו לאנשים שישמרוהו שם, באופן שבעבור העם שם ירמסוהו בעבור מה שדבר כנגד הנביא.