[ט, א]
ויאמר לו חגור מתניך -
צוהו לחגור מתניו כדי שיוכל לרוץ.

ולך רמות גלעד -
ידמה שלקחוה מיד מלך ארם אחרי מות אחאב, או בעת מות אחאב, כי אז הצליחו ישראל במלחמה, אלא שכבר מת אחאב והנה היה בזה העת חיל ישראל שם.

[ט, ב]
והבאת אותו חדר בחדר -
צוהו זה כדי שלא ישמע אדם דבריו.

[ט, ג-י]
ונסתה ולא תחכה -
רצה לומר, שלא תמתין לנוס, אבל תנוס תכף השלימך הדברים. והנה קצר בכאן ולא זכר הדברים שאמר אלישע שיאמר ליהוא, אך מדבריו ליהוא למדנו שכבר צוהו אלישע לומר אותן הדברים.

[ט, יא]
ויאמר לו השלום -
רצה לומר, שכבר אמר לו זה אחד מהשרים אשר שם, וחקר עמו אם הדבר שדבר אליו הוא שלום או הפך, כי רגילים היו הנביאים ליעד רע לישראל. והנה קראו הנביא משוגע, לפי שמרוב התבודדות שִֹכולם בשם יתברך היו שוגים בשאר הענינים.

אתם ידעתם את האיש ואת שיחו -
רצה לומר, אתם מכירים את האיש ואת דבריו, שאין בהם ממש, ולזה אין לכם לחקור על דבריו, כי לא אמר דבר שיהיה לו שורש.

[ט, יב]
ויאמרו שקר הגד נא לנו
רצה לומר, הנה דבריך הם שקר, הגד נא לנו מה אמר לך, כי דבר סוד אמר אליך.

[ט, יג]
וימהרו ויקחו איש בגדו -
רצה לומר, שכל אחד מהשרים אשר שם לקח בגדו ושמהו תחת יהוא, לעוצם המעלות, אשר העלוהו שם, כדי שיהיה גבוה מאד על כולם כמשפט המלך.

[ט, יד]
ויתקשר יהוא בן יהושפט -
רוצה לומר, שהתקשר עם השרים אשר שם כנגד יורם, וזכר כי סבת זה הקשר היה היות יורם מוכה ברמות גלעד, כי לולי זה כבר היה שומר ברמות גלעד וכל ישראל מפני חזאל, שהיה רוצה לכבוש רמות גלעד, ומפני יראת השרים ממנו לא היה אפשר אז כל זה, אך קרה שהוכה שם, והוכרח מפני זה ללכת ביזרעאל, וזה ממה שהישיר הדרך אל זה הקשר.

[ט, טו]
אם יש נפשכם -
רצה לומר, אם רצונכם להחזיק בקשר הזה לא יצא שום אדם מן העיר שיוכל להגיד זה ביזרעאל, כי זה יהיה סיבה אל שיחזק יורם לנגדי, ולא נוכל לעשות הדרוש ממנו.

[ט, יז]
וירא את שפעת יהוא -
רצה לומר, שפע עם שהיה בא עם יהוא.

קח רכב ושלח לקראתם -
רצה לומר, רוכב סוס.

[ט, יח]
מה לך ולשלום סוב אל אחרי -
עשה זאת כדי שלא ידע המלך דבר בזה, כדי שיתכן לו יותר להמיתו.

[ט, כ]
והמנהג כמנהג יהוא -
רצה לומר, מנהג המלך אשר היה רוכב בו והוא היה נוהג מנהג יהוא, כי הוא רכבו בשגעון בזולת ישוב.

[ט, כג]
ויהפך יהורם ידו וינס -
רצה לומר, שכבר היה נס לשוב ליזרעאל, אך מהר יהוא וירה לו חץ, והכהו מאחוריו בין זרועיו ויצא מלבו, ומת לשעתו וכרע ברכבו. ואמר יהוא לבִּדְקַר שהיה השליש שלו' שישא נבלת יורם וישליכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי' רצה לומר, במקום אשר סוקל שם נבות.

פסוק כה
אני ואתה את רוכבים צמדים אחרי אחאב אביו -
רצה לומר, שאני ואתה היינו יחד את רוכבים אחרים' מחוברים והולכים אחרי אחאב אביו.
[ט, כו]
אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש -
אמר: דמי בניו העתידים לצאת ממנו, כמו שבארנו במה שקדם. ואמר אליהו לו בדבר ה', שכבר ראה בלילה שעבר, קודם מצאו אותו, דמי נבות, שהומת בעבור שלא רצה למכור כרמו או להחליפו.

[ט, כז-כט]
ואחזיהו מלך יהודה ראה וינס -
ספר בדברי הימים שכבר היה אחזיהו מתחבא בשמרון ויביאוהו אל יהוא, ואולם קצר בזה המקום. והנה כשהביאוהו אל יהוא, אמר להם שיכוהו אל המרכבה בחצים, והנה אמר להם זה בהיותו בעליית גור אשר את יבלעם, ושם הכוהו בחצים, ונס מוכה אל מגדו וימת שם. והנה זכה לקבורה, מפני היותו בן יהושפט אשר דרש את ה' בכל לבו, כמו שנזכר בספר דברי הימים.

[ט, ל-לא]
ותשם בפוך עיניה -
רצה לומר, שכבר קשטה את עצמה ושמה פוך בעיניה, להיטיב ראותה. אולי עשתה כדי שתשא חן בעיניו, ויחמול עליה ולא יהרגנה. או עשתה זה להחזיק המלוכה עדיין, והוא יותר נכון, ולזה אמרה בגאוה ליהוא: השלום זמרי הורג אדניו?!

[ט, לג]
שמטוהו
כתוב, שִמְטוהָ קרי, והכתוב שב אל גוף איזבל' כאילו יאמר שמטו גופה, כדי שיפילוהו לארץ, וזהו סקילה, כמו שסוקל נבות כי הסקילה היא אם בשליכת אבנים על הנסקל או ביריית הנסקל על האבן, כאמרו: כי סקול יסקל או ירה יירה, והנה זה היה מדה כנגד מדה.

וירמסנה
רמס אותה יהוא אחרי נפלה, להמיתה בשלמות ולקיים מה שנאמר: והיתה נבלת איזבל כדמן על פני השדה.

[ט, לו]
בחלק יזרעאל –
ידמה שבכרם נבות נפלה ושם אכלוה בשדה הכלבים, כי אצל בית אחאב היה כרם נבות.