פרק יד, ז
ויקרא את שמה יקתאל. שהיתה לו לקיהוי שינים, כמו שכתוב בדברי הימים (ב כה יד,) אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים, ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים, ולפניהם ישתחוה וגו'. והוכיחו הנביא ואמר לו (שם טז,) ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך, ומה היא העצה, שהשיאו להתגרות במלך ישראל.

פרק יד, ח
אז שלח אמציה מלאכים וגו' נתראה פנים. במלחמה.

פרק יד, ט
החוח אשר בלבנון. שכם בן חמור. שלח אל הארז. יעקב. ותעבור חית השדה. בני יעקב באו על החללים, אף כאן אתה בא להתמשל אלי. ומשל בזיון הוא, שדימהו לחוח, ואת עצמו לארז. ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס וגו'. לפי שנתגאית, אף אתה ירמסוך גדודי חיילותי.

פרק יד, יד
ואת בני התערובות. בני השרים, שהיו נתונים בבית המלך לערבון, שלא ימרדו אבותם בו. וכן תרגם יונתן: בני רברביא.

פרק יד, יז
ויחי אמציהו וגו'. כל חמש עשרה שנה מלך עוזיהו בנו בחייו, שכן כתוב בדברי הימים (ב כה כח,) ומעת אשר סר אמציהו מאחר ה'.

פרק יד, יט
ויקשרו עליו וגו'. מששמעו מה שאמר הנביא, כי יעץ ה' להשחיתך. וינס לכישה. שם היה כל חמש עשרה שנה.

פרק יד, כב
אחרי שכב המלך עם אבותיו. אחרי מות אמציה אביו, מכאן אתה למד שמלך עוזיה בימי אביו, ומכל מקום לא נתנה אילת בידו עד לאחר מות אביו, שאם לא מלך בחיי אביו למה לו לומר אחרי שכב המלך עם אבותיו, וכשאתה מונה ימי הבית על פי שנות המלכים, אם אינך מחסר ט"ו שנים הללו שנמנית לאמציה ולעוזיהו, תמצא שעמד ארבע מאות ועשרים וחמש.

פרק יד, כה
הוא השיב. מיד מלכי ארם. יונה בן אמתי. הוא שמשח את יהוא, שאמר לו בני רבעים ישבו לך. אבל רבותינו (יבמות צא א,) דקדקו, (יונה ג א,) ויהי דבר ה' אל יונה שנית, ולא שלישית, לפי שתבע כבוד הבן, ולא תבע כבוד האב, והוקשה להם זה המקרא, ותרצוהו, כדבר ה' אשר דבר ביד יונה לנינוה, ונהפכה גזרת רעה לטובה, כך נהפך לישראל בימי ירבעם בן יואש, מרעה שהיו בה, אשר אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש, ועכשיו נהפך להם לטובה.

פרק יד, כו
מורה מאד. מיצר מאד, קונטריאי"ש בלע"ז. כמו (יהושע א יח,) אשר ימרה את פיך, (דברים ט כד,) ממרים הייתם, (בראשית כו לד) ותהיין מרת רוח. ויש פותרים, מורה מאד, ירוד מאד, לשון (שמות טו א,) ירה בים.