פרק כ, א
בימים ההם. שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב. חלה חזקיהו. ויום שלישי כשעלה בית ה', יום מפלתו של סנחריב, ויום טוב של פסח היה סדר עולם פרק כג. כי מת אתה. בעולם הזה. ולא תחיה. לעולם הבא, משום דלא נסבת אשה, כדאיתא בברכות (יא).

פרק כ, ד
לא יצא חצר וגו'. מיהר הקב"ה להודיע רפואתו, בטרם יצא קול הברה בעיר שנקנסה עליו מיתה, כדאיתא בירושלמי (סנהדרין י ב).

פרק כ, ו
ומכף מלך אשור אצילך. למדנו שלפני מפלתו של סנחריב חלה.

פרק כ, ז
דבלת תאנים. כשהם לחין קרויין תאנים, וכשנדרסים בעיגול קרויין דבלה. וישימו על השחין ויחי. ונס בתוך נס, שהרי אף בשר חי כשאתה נותן עליו דבלה, נסרח, והקב"ה נותן דבר המחבל לתוך דבר שנתחבל, ומתרפא (מכילתא שמות טו).

פרק כ, ט
הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות. הרי זה מקרא קצר, כבר ירד הצל למעלות העשויות לשעות היום, כמו אורלויי"ן בלע"ז, שעושין האנשים לבחון שעות היום, חפץ אתה שימתין במקום שהוא שם כדי מהלך עשר שעות, או ישוב למעלה עשר מעלות, ויהא נראה כאילו הוא שחרית.

פרק כ, י
ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות. דבר קל הוא לנטות במקומו, ונוטה ועומד עשר מעלות אינו דבר הניכר כל כך, לא כן אלא ישוב הצל, ויהיה הדבר תימה, שראו שפנה היום לערוב, וחוזר להיות בוקר.

פרק כ, יא
אשר ירדה במעלות אחז. יום שמת אחז, נתקצר היום ומיהר הצל לירד עשר מעלות, כדי שלא יהא נספד, ואותן עשר שעות חזרו עכשיו לחזקיהו (סנהדרין צו א).

פרק כ, יב
כי שמע כי חלה. ועד אותו היום לא היה אדם חולה וחיה, ואיך שמע, למוד היה לאכול בשלש שעות ביום, וישן עד תשע, כיון שחזר גלגל חמה לחזקיהו, ניעור בתשע שעות ומצא שהוא שחרית, בקש להרוג את עבדיו, אמר אתם, הנחתם אותי לישן יום ולילה, אמרו, גלגל חמה חזר, אמר להם, מי החזירו, אמרו לו, אלהיו של חזקיהו, כדאיתא בפסיקתא.

פרק כ, יג
בית נכתה. בית גנזי בשמיו, כמו (בראשית לז כה,) נכאת וצרי ולוט. ואת שמן הטוב. יש פותרין שמן המשחה, ויש פותרים שמן אפרסמון (בלסמון,) שהוא מצוי בארץ ישראל, שנאמר (ביחזקאל כז יז,) יהודה וישראל המה רוכליך בחטי מנית ופנג. וראיתי בספר יוסיפון, פנג הוא אפרסמון, וגדל ביריחו, ועל שם הריח נקרא יריחו. לא היה דבר. את הארון והלוחות וספר התורה (פרקי דרבי אליעזר פרק נב, עיין שיר השירים רבה ג ד).

פרק כ, יד
מארץ רחוקה באו. זה אחד משלשה שבדקן הקב"ה ומצאן עביט של מים עכורים, קין, יחזקיהו, ובלעם. קין, (בראשית ד ט,) 'לא ידעתי השומר אחי אנכי', היה לו לומר רבונו של עולם הלא כל הנסתרות גלויות לך, כדאיתא בתנחומא (ראה במדבר רבה כ ו). בלעם, שאמר לו המקום (במדבר כב ט,) 'מי האנשים האלה עמך', היה לו לומר ה' אלהים אתה ידעת, כמו שנאמר ביחזקאל (לז ג,) והוא השיב בגאוה, בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי, הרבה מבקשים יש לי. חזקיהו, היה לו להשיב לישעיהו, אתה נביאו של מקום, ואתה שואל אלי, התחיל חזקיה מתגאה ואמר, מארץ רחוקה באו אלי, לכך נענש, ועל ששמח עליהם והאכילם על שלחנו (סנהדרין קד א).

פרק כ, יז
לא יותר דבר. מדה כנגד מדה, לא היה דבר. ומבניך. חנניה מישאל ועזריה.

פרק כ, יט
טוב דבר ה'. מאחר שבימי יהיה שלום.

פרק כ, כ
ואשר עשה את הברכה וגו'. בדברי הימים.