פרק כה, א
בשנת התשיעית למלכו. של צדקיהו. דיק. תרגם יונתן: כרקום.

פרק כה, ד
דרך שער בין החומתים. מערה הולכת מביתו עד ערבות יריחו, וברח לו דרך המערה, והקב"ה זימן צבי הולך על גג המערה חוץ לעיר, ורדפו כשדים אחרי הצבי, וכשהגיעו לפתח המערה בערבות יריחו ראוהו ולכדוהו, הוא שאמר (ביחזקאל יב יג,) 'ופרשתי רשתי עליו ונתפש במצודתי'.

פרק כה, ו
וידברו אתו משפט. נתווכח עמו על השבועה.

פרק כה, ט
ואת כל בית גדול. בתי כנסיות שמגדלין בהן תורה ותפלה ובתי השרים (ראה מגילה כז א).

פרק כה, יא
ואת הנופלים. ששמעו לקול נבוכדנצר ויצאו אליו מן העיר, כמו (דברי הימים א יב כ א,) 'בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה וגו''.

פרק כה, יב
וליוגבים. חופרי הארץ, לשון יקבים, שהם חפירות בקרקע.

פרק כה, יז
וקומת הכותרת שלש אמות. ובתחלת הספר (מלכים א ז טז) הוא אומר, חמש אמות. ושם ישבתי את המקראות. ושבכה. כופיי"א בלע"ז, כמין כובע. וכאלה. רמונים.

פרק כה, יט
הסופר שר הצבא. שהיה יודע מנין כל עיר ועיר, כמה אנשים מוציאה לצבא.

פרק כה, כג
כל שרי החילים. שיצאו מן העיר להחבא במצודות ובטינרים ובצורים וביערים.

פרק כה, כז
נשא אויל מרודך. שמת נבוכדנצר ומלך אויל מרודך תחתיו. בעשרים ושבעה לחודש. ובירמיהו (נב לא) הוא אומר, בעשרים וחמשה, אלא בעשרים וחמשה מת נבוכדנאצר, ונקבר בעשרים וששה, בעשרים ושבעה הוציאו אויל מרודך מקברו וגררוהו, בשביל לבטל גזירותיו, כמו שנאמר בישעיהו (יד יט,) 'ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב וגו''.

פרק כה, כח
וידבר אתו טובות. דברי נחומים.