רשי, מלכים ב פרק ה


פרק ה, א
ונעמן שר צבא. נסים שנעשו על ידי אלישע, מסדר והולך. תשועה לארם. הוא משך בקשת לתומו, והרג את אחאב (ילקוט שמעוני רמז רכב).

פרק ה, ב

יצאו גדודים. כשהולכין מאה או מאתים מעצמן לשלול כאשר ימצאון, הוא קרוי גדוד. נערה קטנה. ריבה קטנה, מעיר נערון חולין ה א. ותהי לפני. [תרגום] והות משמשא קדם אתת נעמן.

פרק ה, ג
אחלי אדני לפני הנביא. לשון (שמות לב יא,) 'ויחל משה' בקשות כל המתפללים עליו יהיו, שיבא הנס לפני הנביא. אחלי. שוהיידמנ"ס בלע"ז, כלומר זו היא בקשה שהוא צריך לה.

פרק ה, ד

ויבא. נעמן. ויגד לאדוניו. מלך ארם.

פרק ה, ה

ויקח בידו. מנחה לנביא. וששת אלפים זהב. זהובים.

פרק ה, ו

לאמר ועתה כבוא הספר הזה וגו'. הספר אמר לו, ועתה כבוא הספר הזה וגו'. ואספתו מצרעתו. אסיפה במצורע היא לשון רפואתו, כי בהתרפאותו הוא נאסף אל תוך בני אדם, ובחליו הכל בדלין הימנו.

פרק ה, ז

האלהים אני. ה"א נקוד פת"ח, ללמד שהוא בלשון תמיהה. מתאנה. מבקש תואנה להתגרות בי. מתאנה. לשון 'עלילות דברים' (דברים כב יד).

פרק ה, יא

הנה אמרתי. סבור הייתי, אלי יצא הנביא וידבר עמי ויראה את החולי. והניף ידו אל המקום. הצרעת.

פרק ה, יג

אבי. כמו אדוני. הלא תעשה. וכי לא תעשהו, אפילו אמר לך דבר טורח. ואף כי. קל וחומר שאמר לך דבר קל, רחץ וטהר.

פרק ה, טו

ברכה. מנחת שלום של הקבלת פנים, ששואל תלמיד או עבד בשלום הרב, שולד"ו בלע"ז.

פרק ה, טז

אם אקח. שדמי עבודה זרה מעורבין בו.

פרק ה, יז

ולא. לשון בקשה, לשון הלואי. יותן נא. מאדמה זו מארץ ישראל שהיא קדושה, משא שני פרדים, ואשאנה לעירי ואעשה אותה מזבח.

פרק ה, יח

בית רמון. שם עבודה זרה. והשתחויתי. על כרחי, כששוחה אדוני והוא נשען על ידי.

פרק ה, יט

כברת ארץ. שם מדה של קרקע, כמו (ישעיהו ה י,) 'צמדי כרם', ארפינ"ט בלע"ז.

פרק ה, כ

מאומה. חסר אל"ף, לפי שהיתה לקיחה זו למום.

פרק ה, כא

ויפול. [תרגום] ואתרכין.

פרק ה, כג
הואל. השבע ששלחך. בשני חרטים. מיני בגדים וסודרין, כמו (שם ג כב,) המטפחות והחריטים, כך חברו מנחם. אבל יונתן תרגם זה פלדסין, ואת שבספר ישעיהו תרגם מחכיא. והפותרין אומרין, בשני חריטים, בשני כיסין ארוכים, פירדיי"ש בלע"ז. אל שני נעריו. של נעמן. וישאו לפניו. לפני גחזי.

פרק ה, כד

ויבא אל העופל. תרגם יונתן: לאתר כסי. ויקח מידם. מיד שני נערי נעמן. וישלח את האנשים. שלא יראה אותם אלישע.

פרק ה, כו

העת לקחת את הכסף. להתעשר, ולקחת ממנו בגדים וזיתים וגו'.

הפרק הבא    הפרק הקודם