ולמה נקרא שמו מנשה?
שנשה יה.

דבר אחר:
שהנשיא את ישראל לאביהם שבשמים.

ומנא לן דלא אתי לעלמא דאתי?
דכתיב: בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וגו' - מה אחאב אין לו חלק לעוה"ב אף מנשה כן.

רבי יהודה אומר:
יש לו חלק לעוה"ב, שנאמר: וישיבהו ירושלים למלכותו - אמרו לו למלכותו השיבו, לחיי העוה"ב לא השיבו.

אמר ר' יוחנן:
ושניהם מקרא אחד דרשו: ונתתים לזעוה לרעה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן חזקיהו.

מר סבר:
בגלל מנשה, דעשה תשובה ואינהו לא עבוד.

ומר סבר:
בגלל מנשה, דלא עשה תשובה.
מנשה היה שונה נ"ה פנים בתורת כהנים, כנגד שני מלכותו.
אחאב פ"ה,
ירבעם ק"ג.

וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו.
נחום וחבקוק נתנבאו בימי מנשה ולפי שלא היה מנשה כשר, לפיכך לא נקראו על שמו.

שנו רבותינו:
כשחלה ר' אליעזר, נכנסו ארבעה זקנים לבקרו:
ר' טרפון,
ור' יהושע,
ור' אלעזר בן עזריה,
ור' עקיבא.

נענה ר' טרפון ואמר:
טוב אתה לישראל מטפה של גשמים, שטפת גשמים בעוה"ז ורבי בעוה"ז ובעוה"ב.

נענה ר' יהושע ואמר:
טוב אתה לישראל מגלגל חמה, שגלגל חמה בעוה"ז ורבי בעוה"ז ובעוה"ב.

נענה ר' אלעזר ואמר:
טוב אתה לישראל מאב ואם, שאב ואם מביאין את האדם לעוה"ז ואתה החייתנו בעוה"ז ובעוה"ב.

נענה ר' עקיבא ואמר:
חביבין יסורין.

אמר להם ר' אליעזר לתלמידיו:
סמכוני ואשב ואשמע דברי ר' עקיבא תלמידי, שאמר חביבין יסורין.
א"ל: עקיבא בני, זו מנין לך?
אמר לו: רבי, מקרא אני דורש: בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים וגו' ויעש הרע בעיני ה'.
וכתיב: גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה.
וכי תעלה על דעתך שחזקיהו מלך יהודה לכל העולם למד תורה ולמנשה בנו לא למד?!
אלא מכל טורח שטרח בו וכל עמל שעמל בו, לא החזירו למוטב אלא יסורין, שנאמר: וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו ויבא ה' עליהם את כל שרי צבא אשר למלך אשור וילדו את מנשה בחחים.
וכתיב: וכהצר לו חלה את פני ה' אלהיו ויכנע מאד.
הא למדת שחביבין יסורין.

מאי ויאסרהו בנחושתים?
עשה לו כמין מולאייר של נחשת ועשו אותו נקבים נקבים ונתנוהו לתוכה, והתחילו מסיקין תחתיו, וכיון שראה צרתו צרה, לא הניח ע"א בעולם שלא הזכירה, צלמא פלן איתי שיזבי וכיון שלא הועיל לו כלום, אמר: זכור אני שהיה אבי מקרא הפסוק הזה: בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה ושבת עד ה' אלהיך - הרי אני קורא אותו, אם יענני מוטב ואם לאו כל אפייא שוין!
והיו מלאכי השרת סותמין את חלונות של רקיע, שלא תעלה תפלתו לפני המקום ואומרים לפניו: רבון העולמים, אדם שהעמיד צלם בהיכל כלום יש בו תשובה?
אמר להם הקב"ה: אם איני מקבלו בתשובה, הרי הדלת נעול כנגד כל בעלי תשובה.
מה עשה הקב"ה?
חתר לו כמין חתירה אחת תחת כסא הכבוד שלו ושמע תחנתו, הה"ד: ויתפלל אליו ויעתר לו ויחתר [לו] (כתיב).

אמר ר' אלעזר בר רב שמעון:
שכן בערבייא קורין לעתירא חתירתא.

וישיבהו ירושלם למלכותו -
במה השיבו?
רב שמואל בר נחמני בשם ר' חמא אמר:
ברוח השיבו, כמה דאת אמר: משיב הרוח.

וידע מנשה כי ה' הוא האלהים -
באותה שעה אמר מנשה: אית דין ואית דיין.

שנו רבותינו:
שלשה באו בעלילה ואלו הן:
קין,
ועשו
ומנשה.

קין דכתיב: גדול עוני מנשוא - אמר: רבש"ע, שישים ריבוא עתידין לחטוא לפניך ואתה מוחל לכלם ולעוני אי אתה נושא?!

עשו דכתיב: הברכה אחת היא לך אבי.

מנשה, בתחלה קרא לאלוהות הרבה ולבסוף קרא לאלהי אבותיו.

רב אשי:
אוקי אמורא ודרש אשלשה מלכים, אמר: למחר נפתח בחבריא.
אתחזי ליה מנשה בחלמיה, אמר ליה: חברך וחבריה דאבוך אנא, מהיכא בעית למשרי המוציא?
אמר ליה: לא ידענא.
אמר ליה: מהיכא למשרי המוציא לא גמירת וחברך קרית לן?
אמר לה: אי אגמרת לי אדרשיה למחר.
אמר לה: מהיכא דקדמא בישולא דריפתא.
א"ל: אמאי פלחתון לע"א?
א"ל: אי הוית בההוא דרא, הוית נקיט בשיפולא גלימא דידך ורהיט להתם.
למחר אמר להו: נפתח ברבוותא.
בשנת כ"ב שנה למנשה גלה הוא ופסלו של מיכה עמו - ויהונתן בן גרשום בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ - נמצא עשה מנשה תשובה ל"ג שנה.

וישם את פסל האשרה -
כתיב: פסל.
וכתיב פסילים.
בתחילה עשו לו פרצוף אחד ולבסוף עשו לו ארבעה פרצופים, שתראה שכינה ותכעוס.
אחז העמידו בעלייה, שנאמר: ואת המזבחות אשר על גג עלית אחז.
מנשה הכניסו בהיכל, שנאמר: וישם את פסל האשרה וגו'.
אמון הכניסו לבית קדש הקדשים, דכתיב: כי קצר המצע מהשתרע וגו'.

מקדש ראשון מפני מה חרב?
מפני שהיו בו שלשה דברים:
עבודת אלילים,
וגלוי עריות,
ושפיכות דמים.

ע"א דכתיב: כי קצר המצע מהשתרע.
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן:
קצר מצע זה, מהשתרע עליו שני רעים כאחת.
והמסכה צרה כהתכנס

אמר ר' שמואל בר נחמני:
כי הוה מטי ר' יוחנן להאי קרא בכי, מאן דכתיב ביה: כונס כנד מי הים - תעשה לו מסכה צרה.

גלוי עריות - כתיב: יען כי גבהו בנות ציון.
שפיכות דמים - דכתיב: וגם דם נקי שפך מנשה.

תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר:
מצאתי מגלת סתרים בירושלים וכתוב בו: מנשה הרג את ישעיה.

אמר רבא:
מידן דייניה וקטליה.
אמר לו: משה רבך אמר: כי לא יראני האדם וחי -
ואתה אמרת: ואראה את ה'.

משה רבך אמר: כה' אלהינו בכל קראנו אליו
ואתה אמרת: דרשו ה' בהמצאו.

משה רבך אמר: את מספר ימיך אמלא.
ואתה אמרת: והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה.

אמר: ידענא ביה דלא מקבל מנאי, אי אמינא ליה אשווה מזיד, אמר שם ואבלע בארזא. אתיוה לארזא ונסרוה, כי מטא להדי פומיה נח נפשיה, משום דאמר: ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב.
מ"מ קשו קראי אהדדי, ואראה את ה'.

כדתניא:

כל הנביאים כלם נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, אבל משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה.

דרשו ה' בהמצאו -
הא ביחיד הא בצבור.
ויחיד אימת?
בי' ימים שבין ר"ה ליוה"כ.

את מספר ימיך אמלא -
תנאי היא, דתניא:
את מספר ימיך אמלא - אלו שני דורות, זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו, דברי ר"ע.

וחכמים אומרים:
זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו.

אמרו לו לר' עקבא:
הלא כבר נאמר: והוספתי על ימיך?
אמר להם: משלו הוסיפו לו.
תדע, שהרי נביא עומד ומתנבא: הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו - ועדין לא נברא מנשה.

ורבנן דפליגי ואמרי:
זכה מוסיפין לו.
מי כתיב נולד לחזקיהו?
לבית דוד כתיב, אי מחזקיהו אי מאיניש אחרינא.
כד קם מנשה הוה, פרי חורי ישעיה הוה בעי מקטליה, ערק קומוי לארזא ובלעיה ארזא, אתון ואמרין קדמוי, אמר לון: זילו וניסרון ארזא ואת חמון דמי נגיד, היינו דכתיב: וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה.
וכי אפשר למלאות ירושלים פה לפה מדם נקי?!
אלא שהרג את ישעיהו שהיה שקול כמשה, דכתיב: פה אל פה אדבר בו.
הכא תרגמו שהרג ישעיהו.
במערבא אמרי: עשה צלם משאוי אלף בני אדם ובכל יום ויום הורג את כלם.
מנא הא מילתא, דאמרי רבנן:

נשמתו של צדיק אחד שקולה ככל העולם כלו.

כמאן דאמר שישעיה הרג,
בן כ"ב שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלים - ויעש הרע וביער התורה מישראל.

כי הוא אמון הרבה אשמה -
ר' יוחנן ור' אליעזר
חד אמר:
ששרף את התורה.

וחד אמר:
שבא על אמו.
א"ל: כלום יש לך הנאה ממקום שיצאת ממנו?
אמר להם: כלום אני עושה אלא להכעיס.