ילקוט שמעוני, מלכים ב פרק כב


בן שמנה שנה יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלים וגו' -
בשנת י"ח ליאשיהו:
אותה השנה הייתה תחילתה יובל.
אותה שנה נמצא הספר בבית ה'.
אותה שנה שב אל ה' בכל לבבו,
שכן הוא אומר: וכמוהו לא היה לפניו מלך.
אותה שנה בדק הבית,
הרי רי"ח שנים משבדקו יואש עד שבדקו יאשיהו.

מפני מה נבדק מהרה בימי יואש?
כי עתליה המרשעת ובניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים.
יאשיהו גנז את הארון, שנאמר: ויאמר ללוים וגו'.

ויעש (יאשיהו) הישר בעיני ה' -
אמר ר' שמואל בר נחמני, אמר ר' יונתן:
כל האומר יאשיהו חטא אינו אלא טועה, שנאמר: ויעש (יאשיהו) הישר.
אלא מה אני מקיים וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה'?
שכל דין שדן עד בן שמונה עשרה החזירו.
שמא תאמר: נטל מזה ונתן לזה?
ת"ל: ובכל מאודו שהחזיר להם משלו.

ופליגא דרב, דאמר רב:
אין לך בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו.

סימן רמח
וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חולדה הנביאה -
ובמקום דקאי ירמיה היכי מנברה איהי?
אמרי בי רב משמיה דרב:
חולדה קרובת ירמיה הייתה ולא הוה מקפיד עלה.

ויאשיהו גופיה היכי הוה שביק ירמיה ושדר לגבה?
אמרי דבי רב שילא:
מפני שהנשים רחמניות הן.

ר' יוחנן אמר:
ירמיה הוא דלא הוה התם, שהלך להחזיר עשרת השבטים,
ומנלן דהדור?
שנאמר: כי המוכר אל הממכר לא ישוב.

אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיתבטל?!
אלא מלמד שירמיהו החזירן ויאשיהו בן אמון מלך עליהם.
מנלן?
דכתיב: ויאמר מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל.

וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל?
אלא מלמד, שיאשיהו בן אמון מלך עליהם.

רב נחמן בר יצחק אמר:
מהכא, גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי.

(כה תאמרו) [אמרו] לאיש אשר שלח אתכם אלי -
אמר ר' נחמן:
לא יאי יוהרא לנשייא.
תרתי הויין וסניין שמיהו:
חדא זיבורתא שמה.
וחדא שמה כרכושתא.
זיבורתא, דכתיב: ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם.
ואלו איהי לא אזלא לגביה, כרכושתא דכתיב: (כה) אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי ולא אמרה להו: אמרו למלך.

אמר ר' נחמן אמר רב:
חולדה מבני בניו של יהושע הייתה.
כתיב הכא: בן חרחס
וכתיב התם: ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח בהר אפרים.

מתיב רב עינא סבא לר' נחמן:

שמנה נביאים והם כהנים, יצאו מרחב הזונה ואלו הם:
ברוך,
ונריה,
ושריה,
ומחסיה,
ירמיה,
אליקים,
חנמאל,
ושלום.

ר' יהודה אומר:
אף חולדה מבני בניה של רחב הזונה הייתה.
כתיב הכא: בן תקוה.
וכתיב התם: את תקות חוט.
א"ל: פתיא אוכמא, מיני ומינך תסתיים שמעתא, דאגיירה ונסבה יהושע.
ומי הוו ליה בני, והא כתיב: נון בנו יהושע בנו?
בני לא הוו ליה, בנתי הוו ליה.

הפרק הבא    הפרק הקודם