ילקוט שמעוני, מלכים ב פרק כג


המשך סימן רמח

וישלך את עפרה על קבר בני העם -
קבריה דרב הוו שקלי מיניה עפרה לאשתא בת יומא, אתו ואמרו ליה לשמואל, אמר להו: יאות הן עבדין, קרקע עולם היא וקרקע עולם אינה נאסרת, דכתיב: וישלך את עפרה על קבר בני העם מקיש קבר בני העם לעבודת אלילים, מה עבודת אלילים במחובר לא מתסרא הכא נמי במחובר לא מתסר.

בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך -
וימלך מלך מצרים את אליקים אחיו, ויסב את שמו יהויקים.

בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלים -
בראשית ממלכת יהויקים, אמר ירמיהו לכל העם וליושבי ירושלים: כה אמר ה' צבאות וגו' שובו נא איש מדרכו הרעה וגו' - שהוכיחן פעמים רבות ולא שמעו כו'.
באותה שנה הרג יהויקים את אוריה, בשנה הרביעית ליהויקים היא השנה הראשונית לנבוכדראצר, אותה שנה עלה וכבש את נינוה, שנייה עלה וכבש יהויקים ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים, בשנת ארבע ליהויקים נחתם גזר דינם של ישראל להגלותם ונחתם גזר דינם של האומות לשתות כוס החמה.
בשנת שלוש ליהויקים בא נבוכדנאצר לירושלים ויצר עליה -אפשר לומר כן, והלא הוא מלך בשנת ארבע ליהויקים, מה תלמוד לומר שנת שלש?
שנת שלש למרדו.
ויבא ירושלים בשנת ז' ובמקום אחר הוא אומר שנת ח'?
(ו) שנת ח' שהומלך, שנת שביעי שכבש יהויקים.

הפרק הבא    הפרק הקודם