והאיש היה גבור חיל מצורע -
ולמה נצטרע?
בשביל ששבה מארץ ישראל נערה קטנה.

וכן אתה מוצא לעתיד לבא: וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים וגו' המק בשרו וגו', על ידי מה על ידי שנתגאו בישראל, שנאמר: אשר צבאו על ירושלים.

וכן אתה מוצא שהקב"ה נפרע מאומה הרשעה, שנאמר: מדוע נסחף אביריך ואין נסחף אלא לשון צרעת, שנאמר: ולשאת ולספחת.

הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל (הארצות) [הארץ] כי אם בישראל -
יתרו אמר: כי גדול ה' מכל האלהים.
אמרו: שלא הניח יתרו ע"א בעולם שלא עבדה, לכך אמר: מכל האלהים.

ורחב אמרה: כי ה' אלהיכם הוא האלהים בשמים ממעל.ו
ונעמן הודה בדבר יותר מהם, שנאמר: הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל.

לדבר הזה יסלח ה' לעבדך -
בעו מניה מר' אמי:
בן נח מצווה על קדושת השם או אינו מצווה?
אמר אביי:
תא שמע: שבע מצות נצטוו בני נח ואם איתא תתמני הויין.

א"ל רבא:
אינהו וכל אביזרייהו.

מאי הוי עלה?
אמר ר' אדא בר אהבה אמרי בי רב:
כתיב: לדבר הזה יסלח ה' לעבדך בבא אדוני וגו'.
וכתיב: ויאמר לו לך לשלום - ואם איתא לא לימא ליה.
ודילמא הא בצנעה הא בפרהסיא.

חי ה' כי אם רצתי אחריו ולקחתי (מידי) [מאתו] מאומה -
אמר הקב"ה: אני אמרתי שלא יהא לך משלו מאומה ואתה חזרת ולקחת ממנו מאומה, חייך, מומו אתה נוטל, שנאמר: וצרעת נעמן תדבק בך.

כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות -
ומי שקל כולי האי, כסף ובגדים הוא דשקל?

אמר ר' יצחק:
באותה שעה היה אלישע עוסק בשמונה שרצים, א"ל: רשע, הגיע עת ליטול שכר שמונה שרצים.

וצרעת נעמן תדבק לך -
חזא דהוה פרחא צרעת עלוי רישיה.

אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן:
על שבעה דברים נגעים באים:
על לשון הרע,
ועל שפיכות דמים,
ועל שבועת שוא,
ועל גלוי עריות,
ועל גסות הרוח,
ועל הגזל,
ועל צרות העין.

על לשון הרע, דכתיב: מלשני בסתר רעהו אותו אצמית.
על שפיכות דמים, דכתיב: ואל יכרת מבית יואב זב ומצורע.
על שבועת שוא, דכתיב: וצרעת נעמן תדבק בך.
על גלוי עריות, דכתיב: וינגע ה' את פרעה.
על גסות הרוח, דכתיב: וכחזקתו גבה לבו עד להשחית.
על הגזל, דכתיב: וצוה הכהן ופנו את הבית.

תנא:
הוא כנס מה שאינו שלו, יבא הכהן ויפזר את ממונו.

על צרות העין, דכתיב: ובא אשר לו הבית,
תאנא דבי ר' ישמעאל:
מי שמייחד ביתו לו.

ויצא מלפניו מצורע כשלג -
שנו רבותינו:

לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו.

וילך אלישע דמשק -
אמר ר' יוחנן:
שהלך להחזירו לגחזי בתשובה ולא חזר.
א"ל: כך מקובלני ממך, כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. מאי עבד?
אי בעית אימא: אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידה בין הארץ לרקיע.

ואי בעית אימא: רבנן דחה מקמיה, דכתיב: ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו - מכלל דעד האידנא לא הוה דחוק.

תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר:
יצר תינוק ואשה, תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.