[ה, א]
כי בו נתן ה' תשועה לארם -
ידמה שהתשועה הזאת היא הריגת אחאב שנצחם שני פעמים, והנה התשועה היא כי בלי מתכוין משך בקשת לתמו והמית אחאב.

[ה, ב]
וארם יצאו גדודים -
רצה לומר, שמבני ארם יצאו גדודים.

נערה קטנה -
הנה יקרא נער הקטן. אמר בשמואל: והנער נער, ולא היו לו כי אם שתי שנים, ולזה אמר: ונער קטון נוהג בם, ולזאת הסיבה גם כן בזה המקום נערה קטנה.

ותהי לפני אשת נעמן -
רוצה לומר, לשרתה.

[ה, ג]
אחלי אדני לפני הנביא וגו' -
רצה לומר, אם תהיינה תְחִנוֹת אדני ובקשותיו לפני הנביא אשר בשומרון, אז יאסוף אותו מצרעתו.

[ה, ד]
ויבא ויגד לאדניו -
רצה לומר, שנעמן בא והגיד זה לאדניו, למלך ארם.

[ה, ו]
ואספתו מצרעתו -
רצה לומר, שתרפאהו מצרעתו, ונקרא הרפואה מהצרעת אסיפה, כי הצרעת תעשה מהאחד רבים, כי מפני תגבורת החום העפושי יחלש מאד החום הטבעי הקושר הבעלי חיים ומשים אותם אחד, ולזה תמצא במצורע שכבר יפלו אבריו, ולזה אמר בזה המקום ברפואת המצורע וישוב בשרך לך וטהר, כי המצורע אין בשרו לו כמו שזכרנו, כי אין בו הדבר שקושר בשרו בו.

[ה, ז]
כי מתאנה הוא לי -
רצה לומר, מבקש תואנה כדי שילחם עמי.

[ה, יא]
והניף ידו אל המקום -
רצה לומר, אל המקום אשר הוא עובד ה' יתברך.

[ה, יב]
הלא ארחץ בהם וטהרתי -
רצה לומר, הלא אני רוחץ בהם תמיד, האם טהרתי מצרעתי מפני רחיצתי בהם?!

[ה, יג]
אבי דבר גדול הנביא דבר אליך -
רצה לומר, אילו דבר אליך הנביא לעשות דבר גדול, הלא תעשה כדי שתרפא, אף כי אמר אליך שתרפא בדבר קל כזה, והיא הרחיצה בירדן שבע פעמים שיש לך לעשות דבריו.

[ה, טו]
קח נא ברכה מאת עבדך -
רוצה לומר, מנחה.

[ה, יז-יח]
ולא יתן נא לעבדך צמד פרדים אדמה -
רוצה לומר, נניח זה, אחר שאין רצונך לקחת גמול על זה שעשית לי מן הטוב, אך אשאל ממך שתתן לי דרך, אוכל לעבוד בו ה' יתברך שעשה לי זאת הטובה. ולזה שאל מאלישע, שיותן לו מביתו מה שיוכל לשאת שני פרדים מאדמה לבנות בה מזבח לה', כי לא יעבוד עוד אלהים אחרים כי אם ה' יתברך לבדו. ובקש לאלישע שיתפלל לשם יתברך שיסלח לו לדבר הזה והוא השתחוויתו בית רמון, אשר הוא מוכרח בה מפני היות אדוניו נשען על ידו בבאו בית רמון להשתחוות.

[ה, יט]
ויאמר לו לך לשלום -
קצר הכתוב, אך המובן מזה שנתן לו בקשתו במה שבקש לו לעבוד את ה' יתברך.

וילך מאתו כברת ארץ -
היא הארץ הנעבדת אשר סביב העיר, והרצון בו שלא הרחיק מן העיר, כי לא היה בינו ובין העיר כי אם שדות העיר וכרמיה וגניה.

[ה, כג]
ויצר ככרים כסף בשני חריטים -
רוצה לומר, שצרר שני ככרים של כסף בשני חריטים, או בשתי אמתחות.

[ה, כד]
ויבא אל העופל ויקח מידם -
הנה העופל הוא מקום גבוה, והיה שם בית חזק, ולזה שם כספו שם כדי שיהיה יותר נשמר.

ויפקוד בבית -
אחשוב שהרצון בזה, שכבר מנה בהיותו בבית סך המטבע שיש באלו החריטים, כאלו תאמר סך הדינרין או הסלעים או המעות, או יהיה מענין פקדון ואם הוא מהקל, והרצון בו שהפקידו בביתו; או יהיה מענין פקידות והרצון בו, שמנה שם איש או אנשים, יקנו לו בכסף ההוא בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות, ולזה אמר לו אלישע: העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות?

[ה, כה]
מאן גחזי -
כתוב, וקרי מאין, והרצון בו, מאין בא. ואפשר כי אם לא היה משקר לו, היה לוקח בחטא שחטא דרך אחרת, כאלו תאמר שישיב לו מה שלקח, באופן שהתבאר לנעמן שלא היה מאלישע הדבר הזה, אך גחזי עשאו מעצמו, אך מפני שכחש לו והוסיף בעונו, לקח ממנו זאת הנקמה.

[ה, כו]
לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו וגו' -
רצה לומר, לא הלך ממני לבי, שיעלם ממני מה שעשית, כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך, והוא נעמן, כי בודאי אני יודע כל זה, ולזה נתן ענשו על זה שתדבק בו ובזרעו צרעת נעמן לעולם רצה לומר, כל ימיהם, או עד היובל, על דרך: ועבדו לעולם.