[כ, א]
בשנת -
זה היה ג' שנים לפני מפלת סנחריב.

סרגון -
הוא סנחריב.

[כ, ב]
ופתחת השק -
שהיה לבוש שק מיום גלות עשרת השבטים, וצוה שיסיר שקו ויחלוץ נעליו.

ערום ויחף -
לא הלך כן רק יום אחד או שעה קטנה בביתו.

[כ, ג]
שלש שנים -
רצה לומר אחרי שלש שנים יהיה דבר זה אות על מצרים וכוש שילכו ערומים בגולה.
(וכבר בארתי במקום אחר כי כל דברי ה' שנבא ע"י הנביא לרעה על עם אחד, היה אפשרות שלא יהיה הדבר ולא יבא, כי רחום וחנון ה' ובעת שעשו תשובה בטל את הגזירה, והעד נבואת יונה בנינוה, ודברי ירמיה לחנניה בן עזור (שם כ"ח) אבל כל שחזק ה' את דברי הנביא במה שצוה לו לעשות מעשה בפועל אז הדבר מוכרח שיבא, וכל שכן אם היה הפועל ההוא דבר זר מפליא אזני השומעים ועיני הרואים, שכל שהוא זר יותר יהיה הוראתו וקיומו יותר חזק, וע"ז קראו אות ומופת, אות לסימן וזכרון, ומופת מפני זרות הדבר ההוא לעיני הרואים וזה היה הענין שצוה ה' להושע לקחת אשה זונה ודומיהם, ואינו צריך לדברי הראב"ע וחבריו אשר נטו בזה לדרך אחר שלא כמשפט).

[כ, ד]
שבי מצרים -
מצרים לא הגלה רק שבה ממנו שבי, ואת כוש הגלה כולו.

ערות מצרים -
ידוע שמצרים נקראת אשת הזימה והנביאים גינו אותה תמיד בזה וע"כ פרט את מצרים בגנאי הזה.

[כ, ה]
וחתו -
המאמר מגביל, וחתו מכוש מבטם, ובשו ממצרים תפארתם, אותם שהביטו אל כוש להשיג מהם עזר, עתה יחתו כי יראו שאין להם עוד תקוה, ואותם שהיו מתפארים במצרים ולא הביטו אליהם לעזרה רק שהיו מתפארים בכבודם ובבריתם, יבושו עתה לעומת מה שהתפארו תחלה.

[כ, ו]
ואמר ישב האי -
ארץ יהודה שבטחו על מצרים וכוש, ויראו כי הם לא יכלו לעזור לעצמם, ואיך יצילו את אחרים?!